פאנל חירום מיוחד בנושא המאבק באלימות בבתי הספר נערך היום (חמישי) בהשתתפות שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון בקריה האקדמית אונו, זאת לאחר שמחקר חדש של הקריה האקדמית חשף כי ישנו זינוק במקרי האלימות בבתי הספר בישראל וברשתות החברתיות ב-2021 לעומת 2020.

בין הממצאים: 60% מהתלמידים דיווחו כי חלה עלייה בחרמות על תלמידים אחרים, 38% מבני נוער ציינו כי הם נתקלו באלימות לאחרונה. 49% מצוותי החינוך דיווחו שרמת האלימות בבתי הספר עלתה לאחר תקופת הסגרים, 57% נתקלו לאחרונה באלימות בתוך בית הספר. 40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם.

עוד נמצא כי 55% מהתלמידים אשר דיווחו על עלייה באלימות מכל סוגי שהיא במידה שווה. 19% מהתלמידים שחוו אלימות פיזית העדיפו לא לדווח, כ-29% במקרים של אלימות מילולית. 40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם. 74% מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב במקרי אלימות קיצוניים. כ-43% מהם נחשפו לאלימות ברשתות החברתיות נגד תלמידים אחרים כגון: קללות, איומים פיזיים והטרדות מיניות.  

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון אמרה בפאנל: "גיבשנו תוכנית 'באים בטוב לא מרימים ידיים' בעלות של 438 מיליון שקלים, באופן היסטורי הכסף ירד לשטח באופן חופשי. כל מנהל בית ספר צריך להסתכל פנימה לתוך הבית ולראות איפה נכון להשקיע את הכסף הזה, ככה שיחליט האם להשקיע את הכסף במורים או בילדים. היה לי מאוד חשוב שכל בית ספר יוכל לקבל את המענים הייחודים לו".

במהלך הפאנל נפגשה שרת החינוך עם אביתר לרנר, תלמיד שסיפר לה את סיפורו האישי שכלל התמודדותו עם מחלת הטורט ועל הרצאה שהוא מקיים עבור בני נוער ומורים, במהלכה הוא מעלה את המודעות למחלתה ולמאבק בחרמות ובהצקות כלפי אנשים הסובלים מכך.

"לא חוויתי חרם כי פשוט לא הייתי מגיע לביה"ס. חויותי השפלות, הצקות", שיתף לרנר והוסיף: "הרגשתי שאחרי הקורונה האלימות הפכה לקיצונית. הרשתות החברתיות נכנסו לתמונה, עליתי לאוטובוס וחבורה של ילדים התחילו להעליב אותי, להקניט אותי וצילמו אותי והעלו אותי לאינסטגרם, ובחרתי גם להשתמש בפלטפורמה ולספר את הסיפור האישי שלי. אני חווה את האלימות ברשתות החברתיות כל יום לאו דווקא כלפי. אני חושב שזה משהו שצריך לגדוע מלמטה, אני מרצה על הטורט היום ועל הקשת של 'מוזרות', אנשים, כולנו מוזרים אבל יש כאלה שרואים את זה כלפי חוץ".

ד"ר צח סלור, מומחה במיקוד ילדים ונוער בסיכון מהפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו: "יש ואקום של כל המערכת שנמצאת בתחושת אי אמון. הפתרון צריך לכלול זו עבודה מערכתית של כולנו. המשטרה מנסה לתקן את האמון בין המתלוננים למשטרה, אנחנו עוד לא במקום של אמון מלא, אבל אנחנו בדרך לשמה".

מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "בית הספר הוא חלק מהקהילה, אם הקהילה לא מעורבת במלואה, זה לא יעבוד. צריך לחבר את ההורים, לשאול את הילדים ולבדוק על הנורמות ולחבר את כולם ביחד. מה השתנה אחרי הקורונה? לא עשינו שינוי מהותי בתוך מערכת החינוך ההורים לא יודעים מה קורה בקבוצות הוואטסאפ של הילדים. אם אנחנו לא נחבר את הקהילה ואת ההורים לביה"ס, לא נפתור את הבעיה הזו".

נצ"מ עופר מיסינג, רמ"ח נוער ומשפחה במשטרת ישראל: "אנחנו עוסקים באכיפה גם באלימות בתוך ביה"ס ומחוץ לכותלי ביה"ס ואנחנו זוכרים תמיד את הגישה כלפי קטינים בניגוד לגישה המקובלת, שאנחנו רואים בקטינים תמיד מישהו שהפוטנציאל שלו בשמיים. עסוקים בחיבורים, לראות מעבר למה שקורה בביהס אנחנו רוצים לסייע לנערים. 

מאור צור, סמנכ"ל שיווק באפליקציית "safeschool": "נוצרה תעשייה של מטרגטים שהגיעו לילדים הבייתה, סמים, תמונות עירום. הקורונה הייתה גורם מאיץ בכל מה שקשור לטכנולוגיה, זה העולם האמיתי, והילדים שם. בsafeschool נתנו כלים למורים  ולילדים להתמודד עם התופעה ולפתח חוסן נפשי".