עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך, שוחח היום (ראשון) עם ענת דוידוב בתוכנית ב-103FM והסביר מה עומד מאחורי הדרישה לפתוח את מערכת החינוך מכיתות ד' עד י"ב במתכונת מלאה ולבטל את הקפסולות: "אנחנו רואים את תמונת המצב של התחלואה, ואת החזרה לשגרה בקניונים, בפארקים, חנויות הרחוב, המסיבות, האירועים, כולם נמצאים בכל מקום. בתמונת המצב הזו, אין סיבה שהתלמידים לא יחזרו לבתי הספר באופן מלא".

הוא הוסיף כי "ההחלטה האחרונה בעניין התקבלה לפני שבועיים כאשר תמונת המצב הייתה שונה לחלוטין, 76 אחוז מעובדי ההוראה כבר התחסנו, יש פחות חולים מאומתים, פחות מבודדים - התחלואה נמוכה בהרבה". 

על כך שהילדים עצמם אינם מחוסנים, הגיב אדרי: "יש לנו מרכז שליטה שחוקר מגעים ועושה עבודת שטח מצוינת עד רמת בית הספר והגן הבודד וראינו לאורך כל הדרך ש-85% מההדבקות של ילדים התרחשו מחוץ לכותלי בית הספר".

"מערכת החינוך נשלטת ומפוקחת תחת תו סגול מחמיר, ואין היגיון שלא להחזיר את התלמידים ללמידה מלאה" אמר אדרי. הוא הוסיף כי "שר החינוך פועל בנחישות כדי לאפשר למערכת החינוך לעבוד בהתאם לתמונת המצב המאפשרת לחזור ללימודים בצורה מלאה".

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, התייחס בתוכנית של ענת דוידוב, לדרישה של משרד החינוך לפתיחה במתכונת מלאה, והסביר מה עומד מאחורי ההתנגדות של משרד הבריאות: "משרד הבריאות מבקש לפעול בצורה הדרגתית ומתונה, ולהימנע מתהליכים מהירים שיגרמו מיד לתופעה הפוכה לחלוטין. חשוב לפתוח את מערכת החינוך, הדבר הזה מאוד נכון ערכית ואני מאוד תומך בו – אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה, זה הכל".

"אין סיבה לא לפתוח את השכבות האלו, להיפך – חייבים לפתוח את כיתות י"א-י"ב כי התלמידים האלה צריכים לגשת לבגרויות" הוסיף אפק. לדבריו, הוא היה מעדיף ללכת על המודל בו הילדים שלא התחסנו יעשו בדיקות מהירות פעמיים-שלוש בשבוע, ואז יהיה ניתן לאפשר לכולם ללמוד יחד, "יש בעייתיות בלהפריד את הכיתות בין מחוסנים ללא-מחוסנים. אני לא אוהב את השיטה הזאת".

פרופ' ארנון אפק אף התייחס לחוסר ההסכמה בין משרד הבריאות למשרד החינוך: "האינטרסים של כל אחד מעט שונים, משרד החינוך רוצה לראות את כלל מערכת החינוך נפתחת מיידית, ומשרד הבריאות חושש מעלייה מחדש של התחלואה".

בהמשך הראיון, התייחס מנכ"ל משרד החינוך לשאלה כמה ילדים נמצאים כעת בבידוד: "כ-6,000 תלמידים, כאשר לפני שבועיים היו ב-100 אלף. המגמה היא מגמת ירידה, אנחנו רואים אותה לכל אורך הדרך". עוד אמר ש"במסגרת 'מגן חינוך', עשינו בדיקות דגימה ל-37 אלף תלמידים, מתוכם היו רק 97 מאומתים – מדובר ב-0.2 אחוז, זה נתון מזערי לעומת הנתונים שאנו רואים באוכלוסייה".

אדרי התייחס גם לנזקי השנה החולפת על התלמידים ולפערים שנוצרו, וזאת לאחר פרסום דו"ח של בנק ישראל אשר התייחס להשפעה ארוכת הטווח של שיבוש הלימודים בתקופת הקורונה: "אנחנו רואים פערים רגשיים וחברתיים עמוקים שנפערו בקרב הילדים. גם כאבא אני רואה את זה, יש לי בן בכיתה י"ב ובת ובכיתה ו' ובהחלט רואים את ההשפעה".

הוא הסביר כי למרות זאת הוא אינו רואה בשנה הזו כאבודה: "השקענו מתחילת השנה כ-100 מיליון שקלים על ייעוץ חינוכי וטיפול במענים רגשיים, גם עכשיו אנחנו עושים זאת, ואנחנו הולכים לקראת תוכנית של לימודים בקיץ שיימשכו חודש ימים, שעיקר עניינים יהיה טיפול בפערים הרגשיים והחברתיים, לצד העשרה ולימודים במקצועות הליבה".

"לא הייתי קורא לשנה הזו שנה אבודה. לימדנו ולמדנו אחרת, עם הרבה מאוד הזדמנויות לעתיד. זו שנה בה אפשרנו גמישות ניהולית ופדגוגית גבוהה יותר מבעבר, ראינו את היוזמות ואת ההשקעה הבלתי רגילה של עובדי ההוראה, וגם את התוצאות אצל התלמידים" סיכם אדרי. לדבריו, זו שנה מאתגרת ומורכבת וכל העולם נמצא תחת קורונה, אבל "אי אפשר להגדיר את זה כשנה אבודה. זו שנה שיש בה פערים – והפערים ייסגרו".