אני בת 47, סובלת מסוכרת במשך שנים רבות. בבדיקות האחרונות שעשיתי גילו שרמת הברזל שלי נמוכה ושרמת ההמוגלובין אף היא נמוכה ועל גבול האנמיה. האם יש קשר בין רמת ברזל נמוכה לבין מצבי רוח ודיכאונות שגוברים בזמן המחזור? והאם קיים קשר לטיפולי הפוריות שעברתי לפני כשנתיים?

"אין שום קשר לטיפולי הפוריות שעברת בעבר וקרוב לוודאי שאין גם קשר למצב הנפשי שלך. נשים מאבדות דם רב בתקופת המחזור, וכתוצאה מכך חלה ירידה ברמת ההמוגלובין שלהן, והן מאבדות ויטמין 12B וברזל. נשים רבות אף סובלות מאנמיה בגלל דימומים חזקים בזמן המחזור. על מנת שהברזל ייספג בקיבה ובמעיים, הוא זקוק לסביבה חומצית. נסי להיזכר, האם השתמשת בעבר בכדורים נגד צרבת? כדורים אלה מורידים את רמת החומציות בקיבה, וכתוצאה מכך ספיגת הברזל וספיגת הסידן הן פחות טובות.

ייתכן שיש קשר לגיל שלך, וכדאי שתבדקי אופציה של טיפול להפסקת המחזור. אני מניח שבעוד מספר שנים המחזור ממילא ייפסק, אך בלי כל קשר כדאי לבצע בירור, לבדוק את רמת הוויטמין 12B, ואולי אף להוסיף ברזל. אפשרות נוספת היא קבלת עירוי ברזל לווריד. את יכולה לגשת למרפאת יום דרך קופת החולים ולקבל זריקת ונופר שניתנת ישירות לווריד, ומעלה במהירות את רמת הברזל בדם. אינפוזיית ברזל יכולה להעשיר את מחסני הברזל, וכשאלה יעושרו תתוקן גם האנמיה".
אני בשנות ה-40 לחיי, ונראה לי שאני סובלת מתופעה שנקראת "ביס אחד יותר מדי". ברגע שאני אוכלת ארוחה גדולה וחוטאת בביס הנוסף והמיותר, אני מתחילה להתעטש. האם זה נורמלי?


"מדובר בתופעה מוכרת שקשורה למערכת העצבים. יש אנשים שמתחילים להתעטש, יש כאלה שחווים עומס גדול ומרגישים כאילו הם אכלו היפופוטם שלם בבת אחת, ויש אנשים שמתחילים לדמוע. הרמב"ם אמר שצריך לקום מהשולחן כאשר עדיין מרגישים מעט רעב, ולכן אני מציע לך לפתור את הבעיה על ידי אכילת ביס אחד פחות מדי".
אני בן 25. כל חיי עסקתי בפעילות ספורטיבית, ובשנה האחרונה אני סובל מכאבים עזים בבטן התחתונה שגורמים למתן שתן בתכיפות גבוהה. שמתי לב שהתופעה מתגברת לאחר שאני מרים משקולות של 30 קילוגרמים או לאחר שפיכה. לעומת זאת, ברגע שאני מבצע פעילות אירובית, אני חש הקלה עצומה. שום מומחה לא הצליח לאבחן את הבעיה. הייתי אצל כל אורולוג אפשרי, עשיתי בדיקות שונות, ואפילו שללתי אפשרות לבקע. ההשערה היחידה של אחד מהפרופסורים שעמו התייעצתי היא שאני סובל מדלקת כרונית לא חיידקית בערמונית. מה הקשר להרמת המשקולות? ואיך אפשר לאבחן ולטפל בבעיה?

"נדיר שדלקת כרונית בערמונית גורמת לכאבים חזקים כל כך בבטן התחתונה, וזו אבחנה שנותנים ברגע שלא יודעים או שלא בטוחים באבחנה. אפשר לבדוק את העניין על ידי עיסוי פרוסטטי, הוצאת נוזל פרוסטטה ובדיקתו במעבדה. הקשר להרמת משקולות ושפיכה לאחר קיום יחסי מין הוא כיווץ של השרירים באגן הקטן. הכאב שלך הוא ככל הנראה כאב שרירי. אני מציע לך לעשות ניסיון, ולבקש מהרופא מרשם לכדור ממשפחת האנטי־דלקתיים שאינם סטרואידים, כמו למשל אביטרן, ארקוקסיה או אינדומד (עדיף, אך יכול לגרום לצרבת).

נסה ליטול שני כדורים לפני כל אימון, או אינדומד־אינדוביס אחד (באישור הרופא שלך כמובן ובמרשם ממנו), ולפני קיום יחסי מין, ותבדוק האם חל שיפור במצב. לדעתי מדובר בכאב שרירי שמשולב בשלפוחית רגיזה או שלפוחית עצבנית. אם אתה לא נותן שתן בדחיפות במהלך הלילה, אין צורך בבדיקה אורודינמית. אם הייתה לך בעיה נוירולוגית, היית קם בלילה בכל שעה לתת שתן. פעילות אירובית היא יותר קלה עבורך מכיוון שהיא מכווצת ומשחררת את כל שרירי הגוף,  בניגוד להרמת משקולות שגורמת לכיווץ חלק מהשרירים, בעיקר באגן, שבו מרכז הכובד.

יכול להיות שחלק מהבעיה נגרמת כאשר השרירים שלך רגישים יותר ומתוחים יותר. גם פעילות מינית גורמת לזה ומכווצת את שרירי האגן הקטן והבטן התחתונה. מכיוון שאתה לא רוצה להיות מר עולם, אני מציע לך להרים משקולות במשקל נמוך יותר, מספר רב יותר של פעמים (ולא במשקל גבוה מאוד), עם מעט חזרות. כדי לטפל בתופעה שממנה אתה סובל, עליך ללמוד מה עושה לך טוב ומה לא. אני תמיד אומר 'אל תקשיב לרופא, תקשיב לגוף'. הגוף שלך מאותת לך שפעילות של הרמת משקולות לא טובה עבורך. אני מציע שתמצא לעצמך פעילויות אחרות שלא יגרמו לכאבים האלה, כי אין ספק שהפעילות הגופנית שאתה עושה פשוט לא נכונה עבורך". 

ערכה: אפרת קורמן
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה".