המדור השבוע מוקדש לנשים, ובמיוחד לנשים בגיל המעבר, ולנושא שמעסיק רבות - השינויים הגופניים והפיזיולוגיים, בהם עלייה במשקל ואופן פיזור השומן בגוף. בשונה מגברים, אצל נשים השינויים הגופניים, שהם ביטוי לשינויים הורמונליים, קיצוניים יותר במהלך החיים. לנשים יש שלוש תקופות "שוברות" שגרה במעגל החיים, הגורמות לתהפוכות משמעותיות בגוף האישה: גיל ההתבגרות, הריונות וגיל המעבר. בתקופות אלו חלים שינויים בהרכב הגוף ועלייה במסת השומן - תופעות הייחודיות לנשים.
בילדות, הגוף נערי וההבדלים בין בנים לבנות בהרכב הגוף ובפיזור השומן קטנים. לקראת סיום העשור הראשון לחיים, הגדילה המואצת והשינויים ההורמונליים משפיעים על השינוי במבנה הגוף. נוסף על כך, מבנה הגוף מתחיל להתקבע והגנטיקה נותנת את אותותיה החיצוניים, כמו אגן צר או רחב, רמת השיעור או גודל החזה.
רקמת השומן בעלת תפקיד חיוני באגירה של אנרגיה, בהגנה על איברים פנימיים, בשמירה על חום הגוף - ואצל נשים גם נחוצה לפוריות תקינה. אחוז רקמת השומן הממוצע של נשים הוא 30%־25%, ושל גברים הוא 24%־18%. פרט להבדל הכמותי, גם פיזור השומן שונה. אצל נשים מרוכז השומן בעיקר באזור הירכיים והאגן, מבנה אגסי, לעומת הצטברות שומן באזור הבטן, מבנה תפוח, הנחשב לגברי יותר.
נשים זקוקות בממוצע לצריכה קלורית נמוכה בהשוואה לגברים כדי לשמור על משקל גוף תקין. הסיבות לכך הן שנשים בדרך כלל בעלות מסת שריר, גובה ומשקל נמוכים יותר מגברים. ככל שמסת השריר גבוהה יותר - ההוצאה הקלורית גבוהה יותר. פרט לכך, קיימים שינויים נוספים הנובעים מהריונות, לידות ולאחריהן תקופת ההנקה, שאף הם משפיעים על מבנה הגוף, אחוזי השומן, אלסטיות העור והמראה הכללי.
גיל ההתבגרות השני
פרק הזמן של גיל המעבר הוא שלב לקראת סיום תקופת הפוריות של האישה. תחילת תקופה זו שונה מאישה לאישה כמו גם משכה, התופעות הנלוות לה ועוצמתן. תקופת המעבר נקראת פרימנופאוזה, והיא מתרחשת לרוב לקראת סוף העשור הרביעי ואורכת בממוצע כארבע שנים. תקופה זו מאופיינת בשינויים הורמונליים קיצוניים המלווים בתופעות מגוונות, חלקן רגשיות כמו תנודות במצב הרוח ואף עלייה בסיכון לדיכאון, וחלקן פיזיולוגיות, שינויים במחזור החודשי - מספר הימים שבין הדימומים, משך הדימומים ועוצמתם. נוסף על כך תיתכן עלייה בלחץ הדם, עלייה בשומני הדם וגם עלייה במשקל. כמו כן, יש קושי להפחית במשקל בהשוואה לשנים קודמות.
בסיום תקופה זו מגיעה המנופאוזה. שלב זה מתחיל כאשר חולפת שנה מאז קבלת המחזור האחרון. אחד הביטויים הגופניים המשמעותיים בשלב זה הוא העלייה במשקל, עלייה ממוצעת של כחצי קילו בשנה. מחקרים מצביעים על עלייה מצטברת של עד 8 קילו. עם העלייה בגיל חלה ירידה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם), ואין הכוונה לתפיסה השגויה שחילוף חומרים הוא פעילות מעיים.
חילוף החומרים הוא מכלול התהליכים בגוף להפקת אנרגיה ולתפקוד תקין של מערכות הגוף. ככל שקצב חילוף החומרים, שריפת הקלוריות, מהיר יותר - קל יותר להפחית משקל במקרים של עודף משקל והשמנה. עם ההתקדמות בגיל חלה ירידה טבעית בקצב חילוף החומרים. יותר שומן נאגר, ואחת התוצאות היא עלייה מתונה במשקל, גם אם צריכת הקלוריות אינה משתנה. השינויים ההורמונליים גורמים לכך שגם פיזור השומן משתנה בגיל המעבר: הצטברות השומן הנוסף היא באזור הבטן - ולא הירכיים.
מחקרים מלמדים על קשר בין מבנה הגוף לעלייה בסיכון למחלות מסוימות. הצטברות שומן באזור הבטן מעלה את הסיכון לפתח מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם. השינוי בתקופה זו בחיים חד יותר אצל נשים, שמאבדות את היתרון הפיזיולוגי בפיזור רקמת השומן שהיה להן על פני גברים, בזכות הרמות הגבוהות יחסית של ההורמון אסטרוגן שהגן עליהן מפני מחלות לב בשנות הפוריות.
להתמודד עם המציאות המשתנה
לא ניתן להילחם בשינויים טבעיים ואבולוציוניים, אך ניתן להאט את קצב השינוי. הבנת השינויים הפיזיולוגיים בתקופה זו מסייעת לתיאום ציפיות מציאותי. העובדה ששינויים אלו הם התפתחות טבעית של הגיל תורמת לקבלה של הגוף. אין זה אומר שעלייה גדולה במשקל היא גזירת גורל, אך חשוב להבין שאם בעבר ירידה של 5־2 ק"ג הייתה קלה ודרשה מאמץ קטן, בגילים אלו היא קשה יותר, דורשת סבלנות ולעתים גם השלמה.
נכון יותר להתכונן מראש לגיל ולמנוע עלייה מצטברת עם השנים. מומלץ יחד עם תזונאית לבחון את דפוסי האכילה, לוודא שירידה במשקל היא לא במחיר של חוסרים תזונתיים, ולהתאים תוכנית מותאמת לדרישות המשתנות של הגיל כמו רמת חלבון נאותה ומגוון ויטמינים ומינרלים. בתקופה זו המקרר, המקפיא והמזווה ייראו אחרת אם הקן התרוקן. מכיוון שהמטבח משרת אדם או שניים, לפעמים מתעצלים לבשל, מדלגים על ארוחות ובוחרים בארוחות בחוץ או במזון מעובד.
חשוב שיהיו אוכל ומוצרי מזון טעימים וזמינים, כמו מגוון ירקות במבחר צבעים, גרגירי חומוס וקטניות אחרות, ביצים, יוגורט, אגוזים ושקדים, דגים (טונה או סרדינים משומרים יכולים לתת לכך מענה), ג'ינג'ר, תבלינים ועשבי תיבול. מחקרים מצביעים על כך שדיאטה ים-תיכונית בגיל 60־50 הביאה לשיפור משמעותי באיכות החיים בגיל מבוגר יותר וצמצום מגבלות בתפקוד הפיזי והנפשי.
חשוב להקפיד על שינה נאותה ככל הניתן. בתקופה זו, לעתים נפגעת איכות השינה בלילות, וזו גוררת עייפות במהלך היום. העייפות עלולה לגרום לחשק מוגבר לאכול פחמימות, סוכרים ומזון עתיר שומן כדי לספק אנרגיה לגוף. כדי להתמודד עם הפגיעה בשינה מומלץ להיוועץ ברופאת נשים/משפחה.
הסטטוס הבריאותי של אדם בעודף משקל קל שעוסק באופן קבוע בספורט טוב יותר מזה של אדם רזה שאינו פעיל. לפעילות גופנית סדירה ערכים רבים נוספים מעבר לשריפת קלוריות: היא ממריצה את מחזור הדם, חשובה לחיזוק השרירים ושימור מסת השריר, מסייעת לשיווי משקל ומשפיעה לטובה על מצב הרוח.