אני אם יחידנית, ובתי בת ה־9 מאוד מפחדת מבדיקות דם. ניסינו כמה וכמה פעמים, היינו במעבדה, והיא בוכה כל הדרך ונכנסת ללחץ. פסיכולוגית שעמה התייעצתי אמרה לי לעשות סימולציות, וזה גם לא הצליח. קיבלנו הפניה למוקד החירום, אך עושים את הבדיקה רק בכוח. עשינו מדיטציה, שיחות, וכלום לא עזר. מה לעשות?
“נכדתי כזאת. הדרך היחידה לעשות לבתך בדיקת דם היא בהרדמה מקומית או כללית בבית חולים. פחד הוא לא משהו שאנחנו יכולים למגר דרך היגיון. ברגע שהבת שלך שומעת על בדיקת דם, כל הגוף שלה נדרך וננעל, אין שם שיח ואין שם כלום. גם כשהיא תישבע ותבטיח שתעשה, ברגע שבו היא תגיע לקופת החולים – היא לא תצליח לעשות זאת. זה חזק יותר מהכל, הדברים הללו לא עובדים. פחד הוא פחד. הפחד הזה עובר כשגדלים. הנפש היא כל כך רכה ופלסטית, אנחנו כל כך לא יודעים מה עובר עליהם. עזבי את ההיגיון, זה לא יעבוד. תבררי מה התהליך של בדיקה בהרדמה ואיך הוא עובד”.

הבן שלי בן 10 ולומד בכיתה ג’. כל דבר שהוא עושה, אם זה לקום בבוקר או להתארגן בערב, אני השוטר. אני אומרת לו לנעול נעליים, לשתות את השוקו, ואם לא הוא ממשיך לשבת על המיטה. לפעמים בני גם מדבר בקטנוניות, הוא כאילו רוצה שאעסיק אותו 24 שעות, ואם לא – הוא מציק לי בכל דרך אפשרית.
“זה בעצם ילד שנוהג בטקטיקות שנועדו לגרום לך להאיץ בו. הוא מפעיל אותך ופשוט מושך את הזמן. התנהגויות מפריעות של ילדים, התנהגויות שליליות, הן בעיקר כדי להפעיל אותנו או לגרום לנו להגיב, להפציר, ללחוץ, לשכנע, לברר, זה מזין את המשך ההתנהגות של הילדים. אם את מעירה לילד, את מזינה את ההמשך של זה, כי באותו רגע הגבת אליו. בפעם הבאה את לא עונה, ולא מגיבה. הילד בן 10, תוציאי את עצמך מהמקלחת של הילד. הוא היה בן הזקונים במשך שש שנים לפי מה שאת מתארת, זה מסביר המון”.

יש לי נכד בן 16. עם חברים הכל בסדר, אך כשהוא מגיע הביתה הוא לא מתנהג יפה לאמא שלו. אחרי זמן מה, יתנהג כאילו לא קרה שום דבר. יש לו אח תאום ואח קטן, והוא מקנא באחיו הצעיר. התאום השני ממש בסדר. הילד אומר שעם אמא שלו הוא מרגיש חופשי, ולכן עם אביו הוא בסדר.
“הייתי רוצה לדעת למה זה קורה, על מה זה יושב אצל הילד. מה אמו עושה שגורם לו לחשוב שהיא איומה. את שני ההורים הוא אוהב מאוד, אך באם הוא מזלזל ואת אביו הוא מכבד. בגלל שהוא מרגיש איתה חופשי ובטוח, מגיע לה שהוא יזלזל בה? האמא צריכה להבין באילו מצבים היא מגיבה ואיך, כדי ללמד את הנער מה קורה כשהוא מתנהג אליה כך או מתעלם ממנה. מה היא מקבלת בתגובה? עלבונות, זלזול, סגירות דלת. האמא צריכה להגיד לעצמה להמשיך להתנהג כרגיל כשהבן שלה מתייחס אליה כך, ולומר לעצמה שבנה למד שהוא יכול”. 

מתוך תוכניתה של מיכל דליות,
כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM
https://michaldalyot.co.il