יצחק בריק טוען: זו הסיבה שצה"ל אינו מסוגל להכריע את חמאס

בדיון בקבינט שנערך ב-22 באפריל 2025, מתח סמוטריץ' ביקורת על הרמטכ"ל בנוגע לסחבת ולדשדוש של צה"ל ברצועת עזה ודרש לעבור למהלך עוצמתי שבו צה"ל יכבוש את רצועת עזה ויקים בה ממשל צבאי, ובכך יוביל למיטוט חמאס. בנוסף הוא אמר לרמטכ"ל שאם הוא לא מסוגל שיעזוב את תפקידו, אין לי מושג מה הייתה תשובתו של הרמטכ"ל, אם בכלל, אך אני משוכנע שבאותו רגע הבין הרמטכ"ל כי טמן לעצמו מלכודת כאשר הצהיר עם כניסתו לתפקיד שבניגוד לקודמו, הוא יכריע את חמאס, יקים ממשל צבאי ויוביל להחלפת שלטון חמאס. והנה, כעת הוא ניצב בפני מצב שבו עליו לפרוע את השטר, כאשר אין ביכולתו לעשות זאת.

במקום להציג לראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט בראשית תפקידו את העובדה שצה"ל חייב לעבור שיקום מידי, ושבמצבו הנוכחי אין ביכולתו להצליח להכריע את חמאס ולהקים ממשל צבאי ברצועה, כפי שלא הצליח לעשות זאת בשנה וחצי האחרונות, הרמטכ"ל העדיף להצהיר הצהרה שידע מראש שאין ביכולתו לממשה, וזאת על מנת שייתפס כרמטכ"ל התקפי וכך ייבחר לתפקיד ותהיה לו שפה משותפת עם הדרג המדיני. אך כידוע לכולנו, בסופו של דבר האמת נחשפת, והיא מעמידה את הרמטכ"ל בסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתו. מצד אחד, הוא מבין שעליו לעמוד במה שהבטיח, אך מצד שני הוא מבין שאין הצבא מסוגל לכך.

הרמטכ"ל כנראה עדיין אינו מבין שאם צבא ההגנה לישראל ייכשל בהכנעת חמאס, האחריות תוטל עליו ועל הצבא. ראש הממשלה וחבריו יאמרו לציבור שהם סמכו על דבריו של הרמטכ"ל בתחילת דרכו, שטען כי יוכל להכריע את חמאס בניגוד לקודמו. דבריו של בצלאל סמוטריץ' לרמטכ"ל בקבינט ושתיקתו המוחלטת של ראש הממשלה לנוכח הדברים החמורים של סמוטריץ' מעידים יותר מאלף עדים שהקבוצה הזו מתחילה להכין את תיק הכישלון שיוטל כולו על הרמטכ"ל, אייל זמיר.

כדי להכריע את חמאס, להקים ממשל צבאי ולהחליף את שלטונו, צבא היבשה היה צריך להיות גדול בעוד מספר אוגדות. קיצוץ שש אוגדות מסדר הכוחות בעשרים השנים האחרונות הביא למצב שגודל צבא היבשה כיום הוא כשליש מגודלו לפני 20 שנה, ולכן הדבר אינו מאפשר לו להישאר במקומות שהוא כבש, היות ואין יחידות מילואים שיכולות להחליף את הכוחות הלוחמים.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

ומאחר שאי אפשר למשוך את הלוחמים בלחימה ללא סוף ובאין ברירה, עבר צה"ל לשיטת הפשיטות, וזו אינה בחירה מרצון. שיטת הפשיטות מאפשרת ללוחמים הפסקת לחימה ומנוחה, אך אינה מאפשרת לנצח במלחמה, היות שחמאס חזר כל פעם מחדש לאותם מקומות שצה"ל כבש ולאחר מכן נטש. הבעיה הקריטית הנוספת שעמדה בפני הצבא היא הרס המנהרות.

היות שבמשך שנים רבות בצה"ל שררה קונספציה שלא תהיה מלחמה בעזה במובן של כיבוש הרצועה, הרי שכל התוכניות לפיתוח אמצעים לפיצוץ מאות הקילומטרים של מנהרות הופסקו, וגם לא הצטיידו במלאים של מטענים לפיצוץ אותן מנהרות. בנוסף לכל אלה, לא הוקמו יחידות מקצועיות נוספות שיכלו לטפל בהרס של מאות קילומטרים של מנהרות, והכוח הקיים הוא כטיפה בים, ולכן בשנה וחצי של המלחמה פוצצו פחות מ-10% מהמנהרות.

כל ההרס שאנו רואים ברצועת עזה על פני השטח מעניק תחושה של ניצחון, וביתר שאת כאשר הוא מלווה בזריית חול בעיני הציבור על ידי הדרג המדיני והצבאי בדבר ניצחונות שלא היו. זאת היות שחמאס, באלפיו, נמצא בעיר המנהרות שמתחת לאדמה. הוא נלחם כגרילה ולא ישירות מול צה"ל, הוא יוצא בעיקר בלילות בחוליות קטנות מהמנהרות, מטמין מטענים ומלכודים על הצירים ובבתים, וחוזר שוב למנהרות. זו הסיבה שצה"ל אינו מסוגל להכריע את חמאס. חמאס גם נפגע בעשרות אחוזים פחות ממה שהצבא הצהיר, והיום חמאס חזר לגודלו הטבעי, וברשותו אמצעי לחימה המוברחים מסיני דרך מנהרות מתחת לציר פילדלפי.

מה שציינתי לעיל מסביר מדוע צה"ל במשך שנה וחצי לא הצליח למוטט את חמאס, ואני שואל את הרמטכ"ל, אייל זמיר, האם יש לו קונץ פטנט שבאמצעותו יוכל לעשות את מה שקודמו לא היה יכול לעשות, כאשר צה"ל היום במצב קשה בהרבה מאשר היה בתקופתו של הרצי הלוי, היות שהצבא נשחק עד דק בכוח אדם סדיר ומילואים ובאמצעי לחימה במהלך המלחמה. והתשובה היא ברורה, אין ביכולתו של צה"ל במצבו העגום למוטט את חמאס ולשחרר את החטופים בלחץ צבאי.

הגיע הזמן שהרמטכ"ל יציג את האמת בפני הקבינט וידרוש את שחרור כל החטופים בהסכם שלב ב' שעליו חתם בזמנו בנימין נתניהו והפר אותו, שידרוש שהצבא יעבור שיקום באופן מידי על מנת להכינו לאיומים המתעצמים סביב כל גבולותינו - המצרים שמסובבים לנו את גבם, הגרילה מגבול ירדן שהולכת ומתעצמת בעזרת האיראנים, הטורקים שמכניסים את צבאם לתוך סוריה, החיזבאללה שלא הוכרע ויש חשש להתחזקותו מחדש, החמאס ברצועת עזה, הטרור מיהודה ושומרון.

זה צו השעה, הרמטכ"ל צריך ללכת עם האמת מבלי לחשוש, זו הדרך היחידה להציל את ביטחונה של המדינה. המשמעות של המשך הלחימה ברצועת עזה: החלטתו של בנימין נתניהו להפר את ההסכם עליו חתם - להפסקת לחימה ושחרור כל החטופים בפעימה אחת - נושאת פירות מרים כבר כעת. המלחמה ברצועת עזה מדשדשת, אנו סופגים הרוגים ופצועים מבלי להתקדם לשום מקום.

במידה והממשלה תחליט לעבור להתקפה עוצמתית ולגייס שוב מאות אלפי אנשי מילואים ולשלוח אותם ללחימה ברצועת עזה, יתפתח תסריט אימים כפי שאני צופה: עשרות אחוזים מאנשי המילואים כלל לא יתגייסו ויצביעו ברגליים. כפי שלא הצלחנו להכריע את חמאס בשנה וחצי האחרונות, אין שום פתרון קסם שצה"ל יוכל ליישם כעת.

כעת המצב גרוע בהרבה מהתקופה של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שחיקת כוח אדם, מוטיבציה נמוכה, שחיקת אמצעי לחימה, צבא קטן וחסר כוחות מקצועיים לפירוק המנהרות. התוצאה העגומה תהיה: נאבד את הסיכויים להציל את החטופים ולהחזירם הביתה. חיילים רבים נוספים ייפגעו. אזרחים עזתים בלתי מעורבים רבים מאוד ייהרגו וייפצעו. נאבד באופן סופי את תמיכת העולם.

כלכלת ישראל תגיע לסף תהום, מאות אלפים נוספים יאבדו את מקום עבודתם ויוטלו חרמות כלכליים על ישראל. החוסן החברתי שלנו ימשיך להתדרדר. בסופו של דבר, לא נכריע את חמאס, אלא נכריע את עצמנו. צה"ל ייתפס בחולשתו ובמערומיו בעיני העולם כולו.

כתוצאה מהמשך הלחימה בעזה, שאיבדה את תכליתה, צה"ל לא עוסק בשיקום הצבא מול אויבינו בגבולותינו (מצרים, סוריה וטורקיה, טרור מגבול ירדן, חזבאללה, יהודה ושומרון). פרוץ המלחמה ב-7.10.23 נבע מזחיחות, יוהרה, חוסר אחריות ורשלנות פושעת של הדרג המדיני והצבאי. כתוצאה מכך, איבדנו אלפי אנשים, עשרות אלפים נפצעו ומאות נחטפו.

בשונה מהפעם הקודמת, הכניסה המחודשת ללחימה בעזה היא מכוונת, במטרה לשמור על שלטונו של בנימין נתניהו. היא תביא לכך שכל ההרוגים והפצועים בקרב כוחותינו, וכן מותם של החטופים במנהרות, יהיו באחריותם הישירה של אלה שהחליטו להמשיך במלחמה, וזאת בידיעה שאת חמאס הם לא יכולים להכריע במצבו הנוכחי של הצבא. כל זאת נעשה אך ורק כדי להמשיך את הלחימה למען הישרדותה של הממשלה. כל הרוג ופצוע מחיילי צה"ל וכל חטוף שימות במנהרות יהיה באחריותם, והם יישאו את האשמה, הקלון והחרפה עד אחרית ימיהם.