בתום סבב שיחות הגרעין שהתקיים בין ארה"ב לאיראן בשבת שעברה בשגרירות עומאן ברומא, הכריז בכיר בממשל האמריקאי כי "חלה התקדמות טובה מאוד". מנגד, ולקראת סבב שלישי של שיחות שייערך במסקט שבעומאן ביום שבת, חזרה טהרן על טענתה ש"הישות הציונית היא המכשול היחיד בדרך למזה"ת ללא נשק גרעיני".
יועצו המדיני של עלי ח'מנאי, מנהיגה העליון של איראן, אף כתב בחשבונו ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) ש"לא יהיה הסכם עם ארה"ב, אלא אם כן ייפסקו האיומים וישראל תרוסן". בנוסף דרשה איראן להסיר מיידית את כל הסנקציות הכלכליות המוטלות עליה.
התבוננות במאמציה המדיניים ובמהלכיה הדיפלומטיים הרבים של הסולטנות העומאנית אינה מותירה ספק. המגעים שהתקיימו לאחרונה בין הנשיא דונלד טראמפ לסולטן עומאן, היית'ם בן טארק אל־סעיד, הציתו מחדש את התקווה לחידוש הקשר בין וושינגטון לטהרן, כשמוקד הדיון ביניהן נסב סביב עתיד תוכנית הגרעין האיראנית.
שילוב בין גישתה השלומנית המבוססת על המסורת האִבַּאדית – זרם אסלאמי מתון במיוחד, לבין מדיניותה הפרגמטית של מסקט, המאופיינת בתיווך ואיזון בין שכנים עוינים ובהם איראן ומדינות ערב, לצד ארה"ב ומדינות המערב – משקף את עוצמתה ואת תפקידה הקריטי בגישור בין הצדדים. כמו כן, מיקומה האסטרטגי מול איראן בסמוך למצר הורמוז, מפרץ עומאן והים הערבי, לצד ניסיונה העשיר בתהליכי תיווך בינלאומיים ששיאם הסכם תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA) מ־2015, מדגישים את חשיבות תפקידה ומעמדה הייחודי של הסולטנות.
שיתוף פעולה ומו"מ דו־צדדי או רב־צדדי, לצד דיאלוג ישיר ובעיקר חשאי במסגרת דיפלומטיה דיסקרטית שאותה היא נוקטת, נועדו להפחית את המתח בין ממשל טראמפ למשטר האיראני, לצמצם פערים ולהניח את היסודות לפריצת דרך עתידית. פריצת דרך שתפחית את האיום הגרעיני, תשים קץ לעשרות שנות איבה בין איראן לארה"ב, תוביל לנסיגתה של זו מסכסוכים במזה"ת, ותעצב מחדש את המרחב הגיאופוליטי, את הדינמיקה ואת מפת היחסים באזור, ובכלל זה בזירה הבינלאומית.
תזמון קריטי
על רקע תגבור הכוחות האמריקאיים באוקיינוס ההודי ואספקת נשק ומערכות הגנה אוויריות נוספות מסוג THAAD לישראל, וכן נוכח עמדתו הנוקשה של הנשיא טראמפ, שחזר והכריז כי ארה"ב אינה מסתפקת בהגבלת העשרת האורניום ל־3.67%, אלא "רוצה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני" – משרד החוץ העומאני מיהר לפרסם השבוע "צפירת הרגעה". בהודעתו נמסר כי השיחות בין הצדדים "מכוונות להביא לחתימה על הסכם הוגן ומחייב... שיבטיח שאיראן תהיה נקייה לחלוטין מנשק גרעיני וחופשיה מסנקציות, ותשמור על יכולתה לפתח אנרגיה גרעינית למטרות שלום".
בראייה אסטרטגית רחבה מסתמן כי קיומו של דיאלוג בין וושינגטון לטהרן – למרות הפערים והלחצים הרבים, חוסר האמון ההדדי והמתיחות הרבה השוררת ביניהן – מהווה כבר עתה הישג דיפלומטי מרשים. תיווכה של עומאן בסוגיה אסטרטגית כה מורכבת ונפיצה הוא קריטי. כל זאת על רקע הסלמת המלחמה ברצועת עזה והמאבק בחות'ים בתימן, ובעיקר נוכח חולשתה הכלכלית של איראן, כגון אינפלציה של כ־40% ופיחות של כ־55% בערכו של הריאל האיראני בשנה האחרונה.
התבוננות מקרוב חושפת את מניעיה האסטרטגיים וקווי המדיניות המרכזיים של עומאן. נוכח קוטנה היחסי (כ־5 מיליון תושבים ותמ"ג של 188 מיליארד דולר ב־2024) ותלותה ביצוא נפט וגז טבעי המהווה כ־70% מהכנסות הממשלה, לסולטנות יש אינטרסים מובהקים בשמירה על היציבות האזורית, וכן בפיתוח כלכלתה תוך הפיכתה לגלובלית במסגרת "חזון 2040" שלה.
מיקומה האסטרטגי, כאמור בסמוך למצר הורמוז – המעבר הימי החשוב בעולם שדרכו עובר מדי יום כ־20% מהסחר העולמי בנפט – מקנה לה חשיבות רבה. בהיותה צומת סחר ותחבורה בינלאומי, ובחתירתה להרחבת התשתיות שלה במרחב האוקיינוס ההודי – מסקט מושכת אליה השקעות זרות של מיליארדי דולרים מצד מדינות רבות בעולם, ובהן סין – שותפת הסחר הבכירה המייבאת כ־90% מהנפט שלה, כשהיקף הסחר הבילטרלי ביניהן הגיע ל־40.45 מיליארד דולר ב־2024.
כמו כן, במסגרת מדיניות החוץ ואסטרטגיית הביטחון וההרתעה שלה, פועלת עומאן להרחבת רשת מנגנוני הביטחון והבריתות הצבאיות שבהן היא מעורבת בהובלת בריטניה וארה"ב. בתוך כך, דבקותה ב"ריאל פוליטיק" עצמאי וניטרלי, תוך שמירה על יחסים טובים עם מגוון רחב של שחקנים כאמור, מבדל אותה מכל שאר מדינות ערב.
יתרה מזאת, הימנעותה של מסקט מיריבויות אזוריות והצטרפות לקואליציות צבאיות (דוגמת הקואליציה הסעודית שלחמה בתימן ב־2015, החרם הערבי שהוטל על קטאר ב־2017 והחזית האזורית האנטי־איראנית), מקנה לה עוצמה, אמינות ומחויבות לשמירה על יציבות ואיזון בין הצדדים היריבים.
כל אלה, נוסף על יכולתה לתמרן בין אינטרסים סותרים ולשמור במקביל על ערוצי תקשורת פתוחים עם כלל המדינות, מהווים נכסים אסטרטגיים. דוגמאות לכך הן מעורבותה בשיקום יחסי איראן־עיראק, חידוש יחסי סעודיה־איראן, וכן עסקת שחרור אסירים אמריקאים מטהרן תמורת 6 מיליארד דולר בספטמבר 2023.
השלכות גיאו־אסטרטגיות
לנוכח כל זאת, ובהתחשב ברקע ההיסטורי שלה, בקרבתה הגיאוגרפית ובקשריה החזקים עם טהרן (היקף הסחר הכולל ביניהן גדל ב־35% ב־2024 והגיע ל־419 מיליון דולר), מאמצי התיווך של עומאן חשובים כיום יותר מאי־פעם.
נפיצות האיום הגרעיני והסבירות הגבוהה שהמשטר בטהרן ימשיך לקדם את תוכנית הגרעין במקרה שלא ייחתם הסכם – מעצימות את חשיבותה של הסולטנות. איראן, כפי שפורסם החודש באתר "פוליטיקו" האמריקאי, הרחיבה באופן דרסטי את יכולות ההעשרה שלה, ואגרה עד כה כ־275 ק"ג של אורניום מועשר ל־60% המספיק לייצורן של שש פצצות גרעיניות.
פרט להפחתת המתיחות במזה"ת וצמצום הסיכויים לעימות צבאי בין טהרן לוושינגטון שיובילו, בין השאר, להסגת כוחות צבא אמריקאיים מהאזור, הרי שהסכם מוצלח בין הצדדים צפוי לשאת "דיבידנדים" אסטרטגיים עצומים. הסכם זה בתיווך עומאן, שיטיל מגבלות נוקשות על תוכניתה הגרעינית של איראן, צפוי לחזק משמעותית את המוניטין של מסקט וכן את השפעתה הגיאופוליטית האזורית והגלובלית. בכך עומאן צפויה למנוע הסלמה ביטחונית והידרדרות למלחמה במפרץ הפרסי שעלולה לגלוש לשטחה, וכן לצמצם את מרוץ החימוש האזורי (הקונבנציונלי והגרעיני).
צעדים אלה אף צפויים לסייע לה למנף את מעמדה כמתווכת במשברים אזוריים אחרים ולמתן את המאבקים המתחוללים כיום בתימן, בסוריה או ברצועת עזה. בנוסף, קשריה החזקים עם איראן וארה"ב פותחים בפניה אפיקים חדשים לשיתופי פעולה איתן ועם מדינות נוספות בתחומי הסחר, ההשקעות, האנרגיה הירוקה והתשתיות (כגון מימוש פרויקט "המסדרון הכלכלי" שמקשר בין הודו, המזה"ת ואירופה; ויוזמת "החגורה והדרך" הסינית, שתגביר את ההשקעות של בייג'ינג בתשתיות הימיות שלה).
אם לא די בכך, הרי שחרף הלחצים והביקורות המופנות כלפיה (בין השאר בעניין קוטנה הכלכלי והצבאי), עומאן יכולה להתאים את עצמה לנסיבות הקיימות ואף להתעלות מעל תפקידה כמתווכת ומגשרת. בנחישותה ועוצמתה הדיפלומטית, היא יכולה לסייע בעיצובה מחדש של הדינמיקה הגיאופוליטית במזה"ת, תוך שרטוט מפת היחסים והבריתות, האיומים וההזדמנויות במרחב האזורי והגלובלי.
