להלן מקבץ של קצת ממה שקורה מאחורי הקלעים/לא זוכה לכותרות הראשיות, אבל הוא בעל חשיבות. מעל הכל חשיבות מרכזית למרכיב הזמן והעמדת הפנים - כולם משחקים על זמן בדגש לאיראן ולחמאס, אך גם לחיזבאללה, סוריה, טורקיה ואפילו החותים.
לזמן הזה יש תאריך תפוגה, שלהערכתי הוא מועד ביקורו הצפוי של דונלד טראמפ באזור בחודש מאי הקרוב. מה עושים בינתיים? מדברים. מי ברצינות, ומי בכוונה "למרוח זמן" ואולי מי מתוך תקווה לצלוח את כהונת טראמפ בשלום תוך הרכנת ראש זמנית.
כמה מרכיבים נוספים מעניינים לא פחות: חמאס ועזה - חמאס כמייצג את הג'יהאד של "האחים המוסלמים": איחוד חכמי הדת המוסלמים, היושב בדוחא (קטאר) פרסם השבוע פתווה הקוראת לג'יהאד מזויין נגד ישראל כחובה המוטלת על כל מוסלמי בעולם.
האיחוד הוא אחד הגורמים המובילים של ציר האחים המוסלמים בעולם, השולל כל נורמליזציה עם ישראל וקורא למצור עליה. הוא המחיש בפתווה שהוציא כי חמאס אינו ארגון פלסטיני "מקומי" ומה שאנו רואים מולנו, כפי שרבים כבר הבינו, אינו מאבק "לאומי" אלא מאבק דתי ג'האדיסטי קיצוני בכל מובן.
הדבר גורר עימות תיאולוגי חריף בעולם הערבי בעיקר מול המדינות המוסלמיות המתונות. יוזכר כי, האחים המוסלמים הם אויבים מרים מבית של המשטרים במצרים ובירדן. וכן – שוב זו קטאר שמעניקה יד חופשית לאחרים המוסלמים בתוכה, בעיקר לנוכח המכנה המשותף התיאולוגי הרחב שהיא מחזיקה עימם (ומכאן גם היריבות מול מצרים).
בעזה - בשקט בשקט צה"ל משתלט על רוב שטחי הרצועה כולל השבוע פינוי מרחב רפיח (מרחב של כ-200 אלף איש), פוגע בכלל מרכיבי השלטון האזרחי של חמאס וישראל ממשיכה בקידום תוכנית ההגירה מרצון עם השגת הסכמה מאינדונזיה(מדינה מוסלמית) לקליטה של עזתים בתחומה כסיוע הומניטארי ועם מו"מ מול מדינות נוספות.
חמאס במצוקה אזרחית וארגונית גוברת, אך במקביל שומר היטב על כוחותיו מוסווים ונמנע במתכוון מעימות עם כוחות צה"ל (שומר כוחות ויכולות ל"יום שאחרי"), והשבוע גם דווח שרוב מנהרותיו עדיין בידיו ולא נפגעו.
צרפת - ממשיכה לעבודה נגד האינטרסים הישראלים – נשיא צרפת ביקר השבוע במצרים (כולל באל עריש) ונועד עם נשיא מצרים ומלך ירדן. דיווחים על כוונתו של נשיא צרפת מקרון להכיר במדינה פלסטינית במהלך ועידה משותפת עם ערב הסעודית ביוני הקרוב. מתחילת המלחמה עזבו את עזה מעל ל-30,000 עזתים בעלי אזרחות כפולה ופצועים.
סיכום שלי: השיח שעובד מול חמאס הוא זה האזרחי. יש להחיש את הקצב בו, בדגש לתוכנית ההגירה מרצון שצפוייה, להערכתי, להביא את חמאס בוודאי לשחרור חטופים אך גם לוויתורים נרחבים מכפי שהערכנו.
החל הקרב על הלגיטימציה "ביום שאחרי" - חמאס במאמץ אחר לגיטימציה בינ"ל לארגון "ביום שאחרי"- דורש מבריטניה להסירו מרשימת ארגוני הטרור באמתלה לפיה השבעה באוקטובר נועד להיות "תמרון צבאי שמטרתו אוגדת עזה של פיקוד הדרום של ישראל שנועד להרוג ושלבות חיילים ציוניים ולא לפגוע בנשים, ילדים וקשישים".
מאבק חסר פשרות בארה"ב נגד לגיטימציה לחמאס (ולציר ההתנגדות)- בהמשך לפעילות נגד סטודנטים מפירי סדר ונגד אוניברסיטאות שלא מטפלות בתופעה ביד קשה, הודיעה המחלקה לביטחון המולדת בארה"ב כי בכוונתה לשלול גרין קארד וויזות סטודנטים מכל אזרח זר שתומך בחמאס, חיזבאללה, חותים או בגופים אנטישמיים.
סיכום שלי: הגיעה העת - על ישראל לרכז מאמץ משפטי דיפלומטי חובק עולם כדי להוציא את חמאס מחוץ ללגיטימציה הבינ"ל, בדומה לעשייה עניפה דומה שנעשתה בתום מלחמת העולם השנייה נגד הנאציזם.
איראן – מו"מ תחת "אש דיפלומטית" – במקביל למו"מ שצפוי להתחיל בשבת הקרובה בעומאן, הטילה אתמול ארה"ב סנקציות על חמש חברות ומנכ"ל חברה שמוכרים חלקים קריטיים לצנטרפוגות במתקני הגרעין של איראן, וזאת במקביל לצבירת הכוח המשמעותית באוקינוס ההודי. עם זאת, יש לשים לב למה שקורה מאחורי הקלעים.
תשומת לב מיוחדת - איראן פתחה בקמפיין שנועד לכאורה להציג שינוי כיוון והתנערות מציר ההתנגדות וטיפוח שליחיה ברחבי העולם ככלי שאמור לשרת אותה במו"מ מול ארה"ב.
בהקשר הזה יש לראות את הצהרתו של בכיר בחיזבאללה לרויטרס השבוע לפיה הארגון יהיה מוכן לדון בפירוק נשקו, וכן הצהרות בתקשורת האיראנית כי על ארה"ב לדון מול כל אחד מארגוני ההתנגדות בנפרד היות שמדובר בארגונים עצמאיים, כמו גם הצהרות על הפחתת תמיכתה בחותים ובמיליציות בעיראק. בפועל, המצב הפוך ואיראן מוסיפה לתמוך בכסף ובאמל"ח בציר ההתנגדות ורק השבוע דווח ששלחה טילים מתקדמים למיליציות בעיראק.
שכבת ההנהגה הוותיקה מימי חומייני מתדלדלת - השבוע מת חסין עלי נאיירי – איש דת ושופט שהיה חלק מועדת המוות שהוקמה ב-1988 ומטרתה לדכא כל התנגדות פוליטית באיראן, והייתה אחראית על הוצאה להורג של עשרות אלפי אסירים פוליטיים. חבר נוסף בועדה היה הנשיא לשעבר אברהים ראיסי שנהרג בהתרסקות מסוקו, ובחר האחרון בועדה שעודו בחיים הוא עלאם חסין מחסני אזהאי שהוא כיום ראש הרשות השופטת באיראן.
ע"פ דיווח יחיד ולא מאומת, ארה"ב עלולה להסכים לתוכנית גרעין איראנית אזרחית (בפיקוח). מודל פירוק הגרעין שיושם בלוב, יסבול מהתנגדות משמעותית של איראן, שבראייתה הפוטנציאל הגרעיני לעתיד, בשונה מלוב, הוא זה שמאפשר את יצוא המהפכה האסלאמית. בינתיים תוכנית הטילים שלה (כך ע"פ הדיווחים) אינה ברשימת הנושאים לשיח.
תומכת נאמנה – רוסיה שהצהירה השבוע כי לעולם נמאס מאיומים אינסופיים נגד איראן וכי הפצצתה לא תסלול את הדרך לשלום. בינתיים איראן שיגרה השבוע מסרי התרעה לעיראק, כווית, איחוד האמירויות, קטאר, טורקיה ובחריין שאם יאפשרו לארה"ב לתקוף משטחן, היא עשויה להגיב נגדן צבאית.
סיכום שלי: שליחי ארה"ב אינם דוברים את שפת המו"מ והבזאר המזרח התיכוני. איראן כן. ישראל זקוקה למנגנון עדכון בזמן אמת והיזון חוזר בזמן אמת שיאפשר לענות איראנים בשפתם ולהבחין במשמעות האמיתית ולכלול במו"מ רכיבים קריטיים נוספים לבד מתוכנית הגרעין עצמה.
הקרב על כוחו של חיזבאללה בלבנון – בימים אלו מתנהל מאבק איתנים בנושא בלבנון (שלא כל כך עוסקים בו כאן): ארה"ב מפעילה לחץ לא קטן, וסגנית שליח ארה"ב למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, מעוניינת ליזום תהליך נורמליזציה בין ישראל ללבנון. היא הדגישה כי חלק מההרס בלבנון ובדרומה הוא בגלל איראן וחיזבאללה וכי פירוק מהיר של חיזבאללה מנשקו משול בעיניה לטיפול בכריתה המחלה ממארת.
במקביל ראש ועדת יחסי החוץ של הסנאט האמריקני שיגר אזהרה חריפה לצבא לבנון ודרש ממנו להאיץ את יישום הסכם הפסקת האש, או להסתכן באובדן הסיוע הצבאי האמריקני לביירות. וחשוב מאוד ונדרש – מדיווח (לא מאומת) בעיתון אלאחבאר הלבנוני עולה כי ארה"ב הודיעה לקטאר ולסעודיה כי אסור להן לספק תמיכה כספית ללבנון בשלב הנוכחי.
לפי התקשורת בלבנון ישראל הודיעה לצרפת ולארה"ב כי היא מוכנה לחדש את המלחמה כולל מהלך קרקעי עד לצידון מצפון לנהר הליטאני אם חיזבאללה יישאר ככוח צבאי.
ראש ממשלת לבנון הודיע כי סוגיית הימצאות הנשק בלבנון רק בידי המדינה, תעלה בקרוב לדיון בממשלה, וצבא לבנון עצמו מתאמץ להראות פעילות והגיע פיסית לאתר בדאחיה שחשף צה"ל השבוע כאתר לייצור אמל"ח שבעת ביקורת קודמת חיזבאללה הצליח להוציא ממנו את הציוד והאמל"ח, וכעת החזירו לשם.
חיזבאללה הצהיר השבוע לרויטרס על נכונותו לדון בפירוק כוחו הצבאי מול ממשלת לבנון והנשיא עון, כולל מסירה של מחסני נשק ואתרים מסויימים בדרום לבנון לידי המדינה – יתכן במצוות איראן שמעוניינת בשלב הזה לשדר מסרים מרגיעים מול ארה"ב בניסיון לחלץ הישגים במו"מ באשר ליכולותיה הגרעיניות / לשמר את יכולות ציר ההתנגדות שבידיה כך שלא יעלו לשולחן הדיונים.
אך במקביל דווח השבוע ע"י גורמי מודיעין מערביים כי חיזבאללה השתלט מחדש על נמל ביירות ומגביר את פעילות ההברחות (כסף, אמל"ח) בדרך הים ע"י כוח קודס האיראני לאחר שנתיבי האוויר והיבשה נשללו ממנו.
סיכום שלי: נכון לסמן מצפן גבוה לטווח הזמן הארוך ולא להתמקד רק בדרום לבנון – פירוק חיזבאללה מנשקו בלבנון ונורמליזציה עימה בתמורה לשיקום שיובל ע"י ארה"ב.
חות'ים – ע"פ דיווח בריטי איראן הורתה (תחילת אפריל) לאנשי הצבא שלה לעזוב את תימן. ע"פ מספר דיווחים יחידים בארה"ב מדובר כי המבצע הצבאי רושם הצלחה מוגבלת בלבד עד כה, כשרוב מאגרי הטילים והכטב"מים של החותים מצויים בבונקרים.
ישנם דיווחים לא מאומתים על כוונות של הכוחות המתנגדים לחותים (ששולטים בחלק השני של תימן) לנצל את התקיפות האמריקניות כדי להשתלט על נמל חודידה.
התקיפות האמריקניות במתכונת הנוכחית יפגעו קשות אך לא יכריעו את החותים. ניתן החל לשקול מצור ימי כולל כל תימן לצד הנעת כוחות פנים לפתיחת חזית פנימית נוסף על זו החיצונית.
ערב הסעודית - היעד הראשון והחשוב של הנשיא טראמפ בביקורו הצפוי במזרח התיכון בחודש מאי. ארה"ב מתחזקת את הקשר עימה – שר החוץ הסעודי נפגש עם עמיתו האמריקני בוושינגטון השבוע. הדיון נסוב סביב איך לחסל את איום החותים ולהחזיר את חופש השיט בים האדום וכן איך להגיע להפסקת אש ממושכת בעזה ולשחרור החטופים הנותרים "שבמסגרתה חמאס יפורק לחלוטין מנשקו ויהיה נטול כוח" (ציטוט מהפגישה המלמד משהו על המכנה המשותף בין עמדותיה של סעודיה לאלו של ישראל).
סיכום שלי: נראה שכדאי לישראל לחזור למסלול של תיאום מהלכים ישיר עם ערב הסעודית דוגמת זה שהיה לפני ה-7 באוק', דבר שיאפשר לעצב במשותף את הסדר האזורי החדש. ללא סעודיה זה יהיה בעייתי.
טורקיה - ב-.25.12.24 פירסמתי טור המזהיר מפני ארדואניסטן בסוריה. ארבעה חודשים לאחר מכן, יושבת ישראל לשיחות עם טורקיה. תשומת לב כי הגישה הטורקית אינה רק רציונאלית כי אם תיאולוגית מבית המדרש של האחים המוסלמים בשיתוף פעולה עם קטאר.
כך, מרחב ההשפעה שיסכימו ישראל וארה"ב שיהיה ברשותה בסוריה, ישמש כבסיס להפצת התיאולוגיה הקיצונית הזו נגד ישראל - אותה גברת בשינוי אדרת בהשוואה לתקופת איראן בסוריה ולכן חובה שהשיח המתקיים מול טורקיה לא יהיה רק צבאי –אופרטיבי, אלא יכלול סוגיות של השפעה רכב וקווי עשה ואל תעשה גם בתחומים האלו. דווקא משיח כולל שאינו רק צבאי, עשוי לצמוח כאן שיתוף פעולה מחודש שיסייע בעיצוב סדר אזורי חדש.
יש עוד הרבה - אבל אלו עיקרי הכותרות שמאחורי הכותרות, כחומר לעיון ולמחשבה. מאחל חג חירות לכולנו.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים
