בחלוף פחות מחודשיים מההכרזה על 2025 כשנת הבינה המלאכותית, החליט שר החינוך יואב קיש לעשות את הצעד המתבקש ולהפסיק את השימוש במערכת “בינה”. זאת, בשל העובדה שכבר מתחילת השימוש התגלו חריקות בהטמעת הכלי וביישומו בפועל בבתי הספר. כעת עומדת בפני משרד החינוך הזדמנות פז לבנות מודל חדש, מאוזן ומפוקח, שיבטיח שהבינה המלאכותית תשמש כלי עזר משמעותי ולא תחליף לערכים החינוכיים ולתפקידו הקריטי של המורה.
כאיש אקדמיה שמגיע מתחום המדעים, ועוסק שנים רבות באבולוציה הטכנולוגית של ממשקי מוח־מכונה בהיבטים הפדגוגיים והאקדמיים, אני מדגיש ששימוש מושכל בטכנולוגיות חכמות בתהליכי הוראה יכול להעצים את חוויית הלמידה ואת יכולות ההסקה והניתוח של תלמידים. ברם, הכנסת כלים טכנולוגיים רבי־עוצמה באופן שאינו הדרגתי ואינו מבוקר עלולה לגרור בעיות שיפגעו בליבת התהליכים החינוכיים.
במרכז ההחלטה לביטול השימוש ב”בינה” במערכת החינוך עומדת ההתנגדות לעודף תקינות פוליטית. המערכת נמנעה מלהשיב על שאלות ערכיות והיסטוריות שאינן משרתות נרטיב אידיאולוגי מוגדר, מתוך חשש “מהתמודדות עם נושאים מורכבים”. כך למשל, כשנשאלה המערכת על מאורעות תרפ”ט – אירוע היסטורי מכונן, שהתלמידים נבחנים עליו בבגרות – היא בחרה שלא להשיב בטענה שמדובר ב”סוגיה פוליטית”. כשמערכות חוסמות מידע ומונעות התמודדות עם נושאים מורכבים בשם הפוליטיקלי קורקט, הן הופכות לכלי שעיוור לעובדות ומשטיח את ההבנה של הדור הצעיר.
בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את פני החברה והמשק, יש חשיבות מכרעת להתנסות משמעותית של התלמידים בטכנולוגיה זו, כחלק מהכשרתם לשוק התעסוקה העתידי, שהולך ומשתנה ללא היכר. על בסיס הניסיון שנצבר והמסקנות מהשימוש במערכת “בינה”, ניתן להציע כמה צעדים ישימים שיאפשרו להפיק את המיטב מהבינה המלאכותית.
משרד החינוך יקים מסלול הכשרה, חובה לכלל המורים, שבמסגרתו הם ילמדו כיצד לשלב בינה מלאכותית ככלי עזר, תוך שמירה על מעמדם כמובילי התהליך החינוכי. יוקם גוף פיקוח עצמאי, שיבחן באופן קבוע את השפעתן של המערכות בכיתות, יוודא שהתכנים המוצגים בהן מדויקים, מאוזנים ונכונים ערכית ופדגוגית. המערכות ישולבו באופן מבוקר, תוך ביצוע הערכה שוטפת של השפעותיהן על הישגי התלמידים, רמת המעורבות של המורים ויכולת התלמידים לפתח חשיבה ביקורתית.
הכותב הוא נשיא האקדמית שאנן בחיפה – מכללה להכשרת מורים
