גם אם תהליך פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר יתעכב, ברור שהוא לא יוכל להמשיך לעבוד עם השר הממונה עליו, ראש הממשלה. יחסי עבודה בין ראש הממשלה לראש שב"כ מחייבים אמון מלא בין הצדדים ולא נראה שאפשר לתקן את מה שנשבר.
בשאלת זהותו של ראש שב"כ הבא, ברור שקיים חשש מכך שלראשונה בתולדות מדינת ישראל יתמנה לתפקיד אדם “מטעם" ראש הממשלה, על כל המשתמע מכך. מקובל כי ראש שב"כ ממליץ על שני מועמדים להחליפו, וראש הממשלה בוחר מביניהם את המתאים בעיניו ומביא זאת לאישור הממשלה. המינוי מתבסס תמיד על התאמה מקצועית. הפעם התהליך עלול להיות שונה, וחשוב להתריע על כך.
לפי הדלפות, המועמד המועדף על ראש הממשלה הוא מ’, שפרש משב"כ. עד לפני כמה חודשים הוא שימש סגן ראש הארגון, כולל בשבעה באוקטובר. אחד הסימנים הבולטים להיותו המועמד המועדף הוא העובדה שלאחרונה צורף מ’ לצוות המשא ומתן לשחרור החטופים במקום רונן בר.
האם אדם שמתוקף תפקידו היה חלק משמעותי במחדל השבעה באוקטובר יכול להיות ראש שב"כ הבא? שאלה זו כלל לא עמדה לדיון כשהתמנה הרמטכ"ל החדש. היה ברור שסגנו של הרצי הלוי לא יכול למלא את התפקיד.
אחרי מלחמת יום הכיפורים התמנה מוטה גור לרמטכ"ל בעיקר מאחר שלא היה לו חלק במחדל. דבר דומה קרה בשב"כ אחרי רצח יצחק רבין – מינויו של עמי איילון בא כדי להביא לתפקיד אדם שלא היה לו חלק במחדל. מינויו האפשרי של מ’ לתפקיד בעייתי מאוד, ולטעמי, בלתי אפשרי. מ’ אף השתתף בדיון הקריטי בלילה שקדם לטבח, כששב"כ טעה לחלוטין בקריאת משמעותם של הסימנים המעידים על המתקפה העתידה להתרחש בפרק הזמן המיידי.
הנושא השני שיש לשים אליו לב הוא העובדה ש־מ’ כבר פרש מהשירות. כשפרש היה ברור שהוא לא מועמד להיות ראש שב"כ הבא. אם מ’ בכל זאת ייבחר, הוא יחוש חייב לראש הממשלה, וקיים חשש שהדבר ישפיע על תפקודו. לאור דבריו של נתניהו בזמן האחרון על חשיבות האמון האישי בינו ובין ראש שב"כ, האפשרות שראש הממשלה ידרוש מ־מ’ הצהרת אמון אישי אינה בלתי סבירה.
הדבר איננו מקובל, אך ידוע על פעם אחת לפחות שבה מועמד לראשות המוסד לכאורה לא הסכים לכך, ולכן לא מונה לתפקיד. אני מצפה מ־מ’ שיודיע שהוא לוקח אחריות על הכישלון ומסיר את מועמדותו לתפקיד ראש שב"כ.
הכותב הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
