בסרט "שלגיה" המוקרן בימים אלה בבתי-הקולנוע בכיכובה של השחקנית הישראלית גל גדות, מדברת המלכה המרשעת אל דמותה הנשקפת במראה ואומרת: "מראה, מראה, שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?". האם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר בכל בוקר אל דמותו במראה ושואל אותה: מראה, מראה, התעני לי גם? מי הכי קולע לרצון העם?".

ראש הממשלה התבטא לאחרונה נגד כמה שומרי סף בדמוקרטיה הישראלית ואמר שהם פועלים כ"דיפ-סטייט" על מנת לסכל את רצון העם. "נבל ברשות התורה" הוא ביטוי המתאר אדם המקפיד על קיום מצוות התורה מבחינה פורמלית, אך התנהלותו סותרת את רוח התורה וזרה לכוונתה; אדם שעושה מעשי נבלה ולשון החוק משמשת לו כעלה תאנה מוסרי" (מתוך "ויקיפדיה").

ניתן היה אולי להחליף את המילה "תורה" במילה "דמוקרטיה" ולקבל מפתח לתיאור התנהלותה של הממשלה בשנה האחרונה, אך גם קיום פורמלי של מצוות הדמוקרטיה אין בהתנהלותה. היועצת המשפטית לממשלה קובעת במכתבה לשרים ש"הממשלה מבקשת להיות מעל לחוק". הניסיון להשליט את הרשות המבצעת על שתי הרשויות האחרות, וכן הניסיון לסילוקם של שומרי הסף מתפקידם מסיבות לא ענייניות, מבססים את טענתה ובוודאי אינם חלק מהשיטה הדמוקרטית.

סקר נרחב שנערך על ידי המרכז לקידום ההגינות בישראל באמצע מרץ 2025 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה על מדגם ארצי מייצג של 1,004 איש, מצביע על כך שמרבית הציבור חושב כי הממשלה נוהגת בחוסר הגינות בהתנהלותה ביחס לסוגיות המלחמה. הסקר המתפרסם היום ב"מעריב" קובע עוד, כי 70% מהציבור סבורים שהממשלה מעדיפה אינטרסים פוליטיים על פני טובת המדינה ואזרחיה. נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן דיבר על "ממשל של העם, על ידי העם, למען העם". מהסקר עולה כי "ממשל למען העם" – בוודאי אין כאן, אך חמור מכך הוא חוסר האמון הציבורי המתגלה בסקר והיורד לשורש הסמכות המוסרית של הממשלה הזאת להמשיך ולשלוט.  

לשון הצהרת האמונים של ראש הממשלה והשרים ביום השבעתם בכנסת היא: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת". לפני כמה שנים הציע המרכז לקידום ההגינות בישראל לתקן את הצהרת האמונים באופן שייכתב בה "למלא באמונה ובהגינות את תפקידי כחבר הממשלה...", כשהגדרת המונח "הגינות" היא "התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות." רק 12 חברי כנסת הסכימו לתיקון. 12 מתוך 120.

הסקר של המרכז לקידום ההגינות המתפרסם היום, מראה עד כמה הצהרה זו, ובעיקר התנהגות על פיה, חסרות לנו היום. כך לדוגמא, 73% מהציבור סבורים כי הממשלה אינה מגלה הגינות בסדרי העדיפויות שלה בחלוקת תקציב המדינה. מי שסובל מהיעדרה של ההגינות הממשלתית הם כל רבדי הציבור: בראש ובראשונה החטופים בעזה; משפחות החטופים; תושבי היישובים בעוטף; מפוני הישובים בדרום ובצפון; המילואימניקים המשרתים מאות ימי מילואים בשנה, משפחותיהם ועסקיהם; בעלי העסקים שנפגעו במלחמה; המגזרים שתקציביהם קוצצו בתקציב המדינה בגלל האתנן הממשלתי לשותפות הקואליציוניות. הממשלה הזו "ראויה" בהחלט לקבל את מדליית לינקולן עבור "ממשל למען העם".

כאשר ראש הממשלה מדבר על עיוות רצון העם ומאשים בכך את ה"דיפ סטייט", הרי שמתקיים בו הביטוי "הפוסל במומו פוסל". ראוי לו שאכן יביט באותה המראה שעל הקיר וייטול קורה מבין עיניו. רצון העם מנוגד לחלוטין למדיניות ולסגנון שעל פיהם הוא נוהג ומנהיג, והדבר מוביל למסקנה אחת בלבד: אין לו יותר מנדט מוסרי להמשיך ולהוביל את המדינה. ממשלה שאין כלפיה אמון ציבורי, אין לה יותר לגיטימציה מוסרית. אפילו 56% מאלה שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות הודיעו לפי הסקר שישקלו לשנות את הצבעתם בבחירות הבאות. בשם מי אתה פועל, ראש הממשלה? בוודאי לא בשם רצון העם.

 בזמנו ניסו לתת המחשה לאמינות של הצהרות בעזרת הכותרת הבאה: "סקר חדש קובע: בית הקפה של שלומי ומומי הוא בית הקפה הטוב בישראל!", ובכוכבית הוסיפו באותיות קטנות "הסקר נערך בין חבריו של שלומי ובני משפחתו של מומי". ייתכן שבאופן דומה שואב ראש הממשלה את מקור סמכותו מבני משפחתו ומחבורת החסידים אומרי-ההן המקיפה אותו; את העם הוא איבד כבר מזמן.

בארצות הברית ניתן לפתוח בהליכי הדחה בקונגרס נגד נשיא מכהן. בישראל נוצר לצורך זה הליך הצבעת אי-האמון הנערך בכנסת. כאשר הממשלה שולטת בכנסת בגלל פגמים בשיטת המשטר, אין למעשה הליך מתאים להחליף ראש ממשלה שאינו נאמן לעם. האם הסתמכות על הצהרת האמונים של ראש הממשלה במעמד השבעתו תוכל, במקרה שיימצא כי הפר אותה, להיות בסיס להדחתו ולעמוד במבחן בג"צ? לצערנו עומדים היום אתגרים קשים לפתחו של בג"צ גם מבלי שיוסיפו לו את האתגר הזה.

במדינות מתוקנות, ראש ממשלה המאבד את אמון העם, לוקח אחריות ומתפטר. אצלנו, דומה כי ראש הממשלה נאמן לאמירתו " לא יהיה כלום, כי אין כלום, כי לא היה כלום", פוטר את רצון העם כ"לא כלום" ולא לוקח אחריות.

מתעורר חשש שזה כבר הפך אצלו להרגל… 

עו"ד אהוד פלג הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל