אף שמרבית העם היושב בציון מפגין אי־אמון מוחלט בהתנהלותו חסרת האחריות של נתניהו, עדיין מצליח ראש הממשלה לשמר סביבו גרעין קשה ועיוור של עדר שוטה, תועמלנים ושופרות שעיניהם טחו מראות לאיזה אסון האיש מוביל אותנו. אחת “ההצלחות” הבודדות של נתניהו בתוך ים כישלונותיו היא ניכוס הימין אליו, אלא שנתניהו אינו ימין, הוא אופורטוניסט על מלא המשרת קודם כל את עצמו.
פעם היו כאן ימין לאומי ליברלי גאה, ומנהיגים כבגין ושמיר שדאגו ראשית לעם ישראל, לארץ ישראל ולמדינת ישראל, ושמו את טובתם האישית בצד. אלה מנהיגים שהעלו על נס את חירויות הפרט ואת השמירה על הצדק ומערכת המשפט. היום יש לנו ביביזם המתחזה לימין. לעומת זאת, יש ציבור לאומי ליברלי גדול בישראל, שמייחל למנהיג אמיתי, ורבים ממצביעי הליכוד בעבר סולדים מנתניהו. גם רבים מחברי הליכוד ומחברי הקואליציה הנוכחיים מתעבים את הביביזם, אך הם ממשיכים לשתוק מאימת המנהיג העליון.
לאחרונה מתחילים להתפכח גם בימין האמוני. “ביביזם זה לא ימין, זו עבודת אלילים”, אמרה מרים לפיד, אם שכולה וממייסדי גוש אמונים. “ביבי עסוק כל יום בסרטונים של קופירייטר בינוני, אין מעשה ימני אחד שעשה”, היא הוסיפה. בעצרת מחאה בירושלים פנתה לפיד לשרים ולחברי הקואליציה ושאלה: “אין לכם מצפון, אין לכם משפחה, מה תאמרו לילדיכם, מה תענו להיסטוריה?”.
אבל הביביסטים בשלהם. עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. אף שרבים מהם כבר מבינים שנתניהו הוא ראש הממשלה הכושל ביותר בביטחון, ושבמשמרתו הטרור הרקיע שחקים, עיין ערך אסון 7 באוקטובר, הם יבלעו את המנטרה שהוא מאביס אותם בה: “הניצחון המוחלט”.
אף שנתניהו פוגע בחירויות הפרט שלהם כשהוא פוגע במערכת המשפט, בצה”ל ובשב”כ, הם יהללו אותו. האם זה בדיוק הזמן לפטר את ראש השב”כ, שכבר לקח על עצמו אחריות והודיע שיתפטר הרבה לפני סיום כהונתו? האם זה הזמן להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, כשהאויבים שוב על הגדרות וכשהעם משוסע ומפולג?
שביל הבריחה של נתניהו ממשפטו הפלילי, מאחריותו לאסון 7 באוקטובר ומהחשדות החמורים לכאורה נגד אנשי לשכתו בפרשת קטארגייט, מותיר אחריו אדמה חרוכה. אם למישהו היה עוד ספק בעניין פעילותה של מכונת הרעל, הוא קיבל בימים אלה תזכורת מכוערת: קודם מדליפים לשופר התורן כי ראש השב"כ הזהיר מפני גורמים כהניסטים שעלולים לחדור למשטרה, אחר כך תוקפים את ראש השב"כ, ובהמשך משסים בו את השר לביטחון לאומי שקורא לשלוח אותו לצינוק. בלתי נתפס.
כל זה לא מעניין את חברי הכת. הם כבולים בשלשלאות הביביזם ומסרבים לצאת אל האור. כך, למשל, למרות החשדות החמורים, הם ממשיכים להגן בחירוף נפש על החשודים בפרשת קטארגייט. אחד עדיין לא פוטר, שני עדיין לא נחקר, ועל השלישי לא תשמעו מילה רעה.
ובינתיים, לתקציב הגזל שעבר השבוע לצלילי המנון המשתמטים וריקודי גולדקנופף, תקציב שפוגע מאוד גם בביביסטים, נוספה בשקט־בשקט גולת הכותרת של ההפיכה המשטרית, בדמות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זוהי גלולה מרה, שלוין וסער ניסו להמתיק בהתפתלויות שקופות. השרים וחברי הכנסת בקואליציה ימשיכו מצידם להפגין ניתוק בלתי ייאמן, ובעוד הם מדברים על אחדות ועל יחד ננצח, יוסיפו לתמוך בהפיכה המשטרית.
כל זה יגיע לנקודת הרתיחה כשתידרש הכרעה ברורה בשאלה אם הממשלה תציית לפסיקת בג”ץ. כרגע, עמדת ראש הממשלה אינה ברורה, וחלק מהשרים אומרים כי אין לציית לצו שיבטל את החלטת הממשלה. צריך לקוות שברגע האמת, כל מוסדות המדינה, ובכלל זה צה”ל ושב”כ, יתייצבו לצד בית המשפט והחוק. הביביזם אינו ימין, אלא פוליטיקה אינטרסנטית ונכלולית של שיסוי ופילוג, שאיפה לדיקטטורה, חולשה ביטחונית ומדינית והתחזות לימין.
