"אני גאה בכם, אתם לא אזרחים סוג ב'", אמר ראש הממשלה נתניהו בהצהרתו לאומה שלשום, כשהוא מתייחס לבוחריו. “אסור לקבל מציאות שיש בה אנשים שהקול שלהם לא נחשב”, צייץ ח”כ שמחה רוטמן. אמירות דומות נשמעו מחברי כנסת ואנשי ציבור ימנים נוספים, שטענו שההחלטה על השהיית הרפורמה מעידה כי הקולות של בוחרי הימין שווים פחות שכן נבחריהם נאלצו לעצור את יישום האג’נדה שלהם בשל מחאת ה”מיעוט”.
לאחר עצירת החקיקה: המילואימניקים הודיעו על הקפאת המחאה
גלנט ממשיך להגיע לדיונים עם נתניהו; מקורבו של רה"מ: "רוצים שיחזור"
מנהיגי הימין שנפנפו בטענה הזו כמובן עשו בה שימוש ציני לצורכיהם הפוליטיים ולכן לא צריך להתרגש מהנהימות שלהם. אבל אל התסכול של בוחרי הימין שאכן חשים כך – כדאי ורצוי להתייחס. וזאת בניגוד לזלזול הבוטה והמופגן שגילו מנהיגיהם אל מול הכאב והחששות של המפגינים נגד הרפורמה.
אחרי שנה וחצי באופוזיציה, בוחרי הימין קיוו שהניצחון הסוחף שהם הביאו למחנה שלהם והקמת ממשלת ה”ימין על מלא” יביאו למימוש האג’נדה הימנית, ללא הפרעות. לצערם הם גילו שקולות המחאה ברחובות, רובם מפיהם של אנשים שלא בחרו בממשלה הזו, גרמו לקברניט שלהם להרים בסופו של דבר את בלם היד.
אבל הם יכולים לבוא בטענות רק לנבחרי הציבור שלהם, לאנשים שאותם הם בחרו כדי לייצג אותם. אלה, שיכורים מכוחם של 64 מנדטים ותאווי נקם כמו שרק מי שצבר כעס עצום על הממסד יכול להיות – חטאו בצורה קשה וחמורה בחטא ההיבריס.
אלמלא היוהרה, הדורסנות, התוקפנות והצורך העז “להראות מה זה” לחצי העם שלא בחר בהם, לא היינו מגיעים עד הלום. רפורמה משפטית כלשהי - שלגבי הצורך בה יש קונצנזוס כמעט מקיר אל קיר - הם יכלו כנראה להעביר, ללא קשיים משמעותיים בדרך, אם היא הייתה פחות מרחיקת לכת ואם הם לא היו דוחפים לקלחת הצעות חוק אחרות ומקוממות – מחוק המתנות וחוק דרעי 2 ועד חוק החמץ או ההצעה להטיל חצי שנת מאסר על הגעה לכותל בלבוש לא צנוע. אם הם לא היו מתייחסים לגילויי המחאה כאל אנרכיה, אם הם לא היו שולחים טייסי קרב ללכת לעזאזל, אם בנו של ראש הממשלה לא היה מכנה את המפגינים “טרוריסטים” – המחאה לא הייתה מתעצמת כך. האמירות שלהם הן ששלחו רבים, גם כאלה שמעולם לא יצאו להפגין, אל הרחובות. והשיא כמובן היה הפיטורים החפוזים של שר הביטחון.
אירועי הימים האחרונים וההחלטה על השהיית החקיקה הם תוצאה של ההיבריס שלהם, שקומם עליהם רבים והביא את המדינה לשבר שכמוהו ספק אם ידענו, ושלא ברור אם יוכל להתאחות בקרוב, עם חקיקה או בלעדיה. כך שאת התלונות והטענות שלהם, מוצדקות ככל שיהיו, בוחרי הימין יכולים להפנות אך ורק לנבחריהם, שקיבלו מהם אשראי והצליחו לבזבז אותו בצורה כל כך רשלנית ושלומיאלית, כך שאחרי שלושה חודשים בשלטון, הם לא יכולים להציג הישג של ממש בפני בוחריהם.