ביטחון המדינה נפל בשבועות האחרונים בין כיסאות הממשלה.
אפשר לפצל משרדים ותפקידים. אפשר לבלבל ולאתגר את האזרח, שבזמנו החופשי מוזמן להתחבט בשאלה מה הם ההבדלים בין משרד הטכנולוגיה למשרד החדשנות (לאוסנת מארק פתרונים). סידור עבודה.

אפשר אפילו לפצל את תפקיד ראש הממשלה ולנהל מדינה באמצעות "שני קונסולים", דוגמת נפתלי בנט ויאיר לפיד לאחרונה או יצחק שמיר ושמעון פרס בשנות ה־80. במקרה של בנימין נתניהו ובני גנץ במרץ 2020 הניסיון נכשל, אבל העיקרון כשלעצמו יש לו זכות קיום. אבל אסור בתכלית האיסור להרבות שרי ביטחון ולפצל את סמכויות המשרד.

קשה ולעתים בלתי אפשרי לגלות ולהגדיר יחסי גומלין בין מדיניות ממשלות אלה או אחרות להסלמה ביטחונית, ובכל זאת במצבים מסוימים הקשר הנסיבתי גלוי לעין. כך, הסכמי אוסלו הובילו לגל טרור חסר תקדים, לאחר שאפשרו להכניס לשטחי יש"ע גדודים של מחבלים חמושים וכמות בלתי מבוקרת של אמל"ח וחומר נפץ.

ואילו פיצול סמכויות בין שלושה שרים בממשלת נתניהו החדשה מעודד תוהו ובוהו, קושר את ידיו ומצר את צעדיו של יואב גלנט וגורר הסלמה מחרידה הן בדרום והן בירושלים וביו"ש.

בשונה ממשרד החדשנות, לא מדובר בסידור עבודה. המוקש שהונח לפתחו של משרד הביטחון הוא יריבות פוליטית מרה בין איתמר בן גביר לבצלאל סמוטריץ'. נתניהו מצא את עצמו בתפקיד מנהל בית ספר כשעליו להכריע בין מורה מנוסה בעל ותק, חנון צווחני ובריון הכיתה.

אז הוא יצר תפקיד שר במשרד הביטחון ושדרג את המשרד לביטחון פנים למשרד ל"ביטחון לאומי". המשולש ההזוי שבו שר במשרד הביטחון אחראי על המינהל האזרחי, שר המשטרה על מג"ב שפועל ביו"ש, ואילו שר הביטחון הוא בתווך, הוא מתכון בטוח לכל רע.

לראיה, פינוי הכרם בשילה שכולו התקוטטות בין השלושה. לראיה, האנדרלמוסיה לאחר הרצח המצמרר של שני האחים הלל ויגל יניב הי"ד בחווארה. מתיישבים מהיישובים הסמוכים שיוצאים לפרוק את הזעם, גלנט ששולח כוחות להרגיע את השטח, סמוטריץ' שעושה לייק לפוסט בפייסבוק שקורא למחוק את חווארה, צביקה פוגל שמכריז "שיישרף לכם הכפר", ובן גביר שמבהיר כמה שעות לאחר מכן שבעצם לא, שלא יישרף.

וזאת, לאחר שבעימות בין המורה בעל הניסיון לחנון הצווחני - נתניהו מכריע לטובת האחרון. המורה הנזוף והמושפל כבר לא יוכל להטיל סמכות. ככה לא מנהלים חזית מול חמאס ולא מנהלים מאבק בטרור. ככה לא מספקים ביטחון.

מפלגים בדרכי נעם

לאחרונה הופתע ח"כ טרי מהקואליציה כשהופעל עליו מכבש לחצים כבד: טלפונים־מסרונים־מיילים שכולם מכילים איום שכמעט ולא הוסווה. המסרים הגיעו מאנשי נעם. הוגנבה לאוזניהם שמועה שהח"כ בודק ולומד סוגיות דת ומדינה, ובנעם חששו שמא הוא ייחשף לדברי כפירה דוגמת עמדת אנשי ישיבת גוש עציון, ולא יסור למרותם של רבני נעם המכונים במגזר "רבני הקו".

השבוע התפטר נציגה של נעם מתפקיד סגן שר החינוך. השאלה מדוע לא התאפק ח"כ אבי מעוז ושבר את הכלים היא שאלה מסקרנת, אבל משנית, וזאת משום שאת הכלים הוא שבר למחצה: מעוז התפטר מתפקיד סגן שר, אבל נשאר בקואליציה.

על פניו, מעוז אינו טירון פוליטי. את דרכו כעסקן התחיל בתור מנכ"ל מפלגת ישראל בעלייה, ובין היתר, ניהל ב־1999, לצדו של פטרונו דאז, נתן שרנסקי, את הקמפיין "נאש קונטרול", שביקש להעביר למפלגת העולים שליטה במשרד הפנים וכוון כולו נגד ש"ס. מעוז מודע היטב למציאות שבה הסכמים קואליציוניים באים לידי ביטוי באטיות, אם בכלל. מדוע אם כן התפרץ כעבור חודשיים בלבד?

ככלל, תנועת נעם, או אם תרצו, ההנהגה הרוחנית של ישיבות הקו, היא אלופה בפילוגים. החל מפרישתו של הרב צבי טאו מישיבת מרכז הרב ב־1997, עבור בעימותים ובפרישות מופגנות ומוחצנות ממערכת החינוך הממלכתית־דתית (ממ"ד), כשמונתה מירי שליסל למפקחת על לימודי התנ"ך לפני עשור, התנהלותו הבדלנית של איש התנועה יוני שטבון בסיעת הבית היהודי ב־2013, עימות סביב מדרשת הרובע ב־2016 וכן הלאה. נעם מקימה קול זעקה, משמע היא קיימת ונלחמת על דרכה.

טועה מי שסובר כי המפלגה הקיקיונית הזאת, הפלג הירושלמי של הכיפות הסרוגות, נדחקת עם התפטרותו של מעוז לחצר האחורית של הקואליציה. הפיצול הישן בישיבת מרכז הרב שהוביל להקמת ישיבת הר המור, ספינת הדגל של "ישיבות הקו", נכון להיום הוא נחלת ההיסטוריה.

סמוטריץ', מאנשי מרכז הרב, מקדם את ערכיה ואת מדיניותה של נעם גם כשאבי מעוז חוזר לשמש כח"כ מהשורה. סמוטריץ' הוא שמקדם את תלמודי התורה של ישיבות הקו על חשבון בתי ספר ממלכתיים־דתיים. הרחק מאור הזרקורים מתנהל מאבק עקבי ומתמשך שמטרתו להכפיף את מערכת חינוך הממ"ד בפרט ואת המגזר הסרוג בכלל, לקו השמרני והנוקשה שמובילה נעם.

ליברמן ייאלץ להמתין

הפעילים שמפעילים היום לחץ על חברי הקואליציה, הם הם שהפגינו מול בתיהם של ניר אורבך ועידית סילמן. הם הם שתרמו למהפך. מעוז התפטר, נעם ממשיכה להלך אימים על המגזר.

בשעות שבהן התעמתו שוטרים עם המפגינים בתל אביב והשר בן גביר הגיע לחפ"ק ושידר מסר ברור כי אין דין תל אביב כדין מאה שערים, אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק עונש מוות למחבלים. סיעת ישראל ביתנו הצביעה בעד.

גילוי נאות: אני תומכת בעונש מוות ולא רק למחבלים. גם לרוצחים מתועבים במיוחד דוגמת רוצחי ילדים בכוונה תחילה. ועם זאת אני מודעת היטב לעובדה כי ההצעה בגרסה זו או אחרת לא תעבור. זוהי לא הצעת חוק, זוהי הצהרת חוק.

ההצעה כבר עברה בקריאה טרומית בשנת 2018 והיא התינוק של ישראל ביתנו. אביגדור ליברמן בהיותו שר הביטחון קידם את ההצעה, אך היא כמובן נגנזה. השבוע סיעתו תמכה בהצעה ואף צירפה אליה הצעת חוק משלה, שאותה יזם ח"כ עודד פורר.

זו הצבעה שניתן להבין אותה. ועם זאת, זו הצבעה מיותרת. איש אינו יודע עכשיו מה ילד יום. דבר אחד ניתן לקבוע בוודאות: המפה הפוליטית לא תחזור להיות כתמול שלשום. העובדה ששני המנהיגים, גם לפיד וגם גנץ, לא הובילו את מחאת הרבבות, אלא נגררו אחריה, תשליך מעבר לכל ספק על עיצובה של המפה הפוליטית מחדש.

בשבועות האחרונים התברר סופית: תם עידן החלוקה המסורתית בין שמאל לימין, חלוקה אשר עברה בקו הירוק. החלוקה החדשה היא כפי שהצהירו בפה מלא אנשי הגוש ליכוד־חרדים - המחלוקת על אופי המדינה.

רק שהמצביעים העדיפו להתעלם מהשיח ולהשלות את עצמם כי גוש נתניהו יספק יציבות כלכלית, פוליטית וביטחונית. הגוש לא סיפק את היציבות, הוא סיפק את ליבוי המחלוקת. החלוקה בין המחנות היום היא חלוקה בין ממלכתיות של פעם ללהט המהפכנים שמכריזים בריש גלי: "עולם ישן עד היסוד נחריבה".

מי שהתייצבו מול מובילי המהפכה, מי שקראו כבר בימיה הראשונים של הפורענות את הכתובת על הקיר, היו אנשי ימין ליברלי - פוליטיקאים שהקהל שלהם נדד בחלקו למחוזות אחרים, משום שהימין הליברלי לא נערך לבחירות 2022.

המנהיגים שנחלשו בבחירות ואשר משמיעים היום קול ברור ומתריעים חדשות לבקרים מפני ההפיכה המשטרית, הם גדעון סער וליברמן. הכתובת החדשה־ישנה עבור קהל שובר שוויון. קהל ימני ליברלי המקונן היום: לא לילד הזה התפללנו. לא לשינוי המשטר.

המחאה מתחילה להניב פירות. יריב לוין ושמחה רוטמן כבר לא מתנסחים בדורסנות וביהירות כמו לפני שבועיים. הציבור שרטט עבורם את גבולות הכוח. הציבור, לא הפוליטיקאים.

לא מנהלים מו"מ ללא הפסקת אש. האופוזיציה חייבת להמתין לעצירת החקיקה ולו לשבוע. ולא מצביעים עם הקואליציה כל עוד אין הפסקת אש וההפיכה המשטרית מתקדמת, כל שכן כשמדובר בהצהרת חוק.

[email protected]