במהלך 74 שנות קיומה של המדינה השגנו הישגים מופלאים בתעשייה, במדע, ברפואה ובטכנולוגיה, אך תוך כדי ההצלחה הכבירה של מדינת ישראל, אזורי הפריפריה נזנחו ונחלשו. לשמחת כולנו, בשני העשורים האחרונים התקבלו החלטות ממשלה על הקמת פרויקטי תשתית אדירים, שכעת מבשילים ועתידים לשנות את פני הנגב ופני המדינה. העיר באר-שבע, כבירת הנגב, והאזור המטרופוליני שסביבה, יעברו בשבע-עשר השנים הבאות את השינוי הדרמטי ביותר שנראה בישראל. יש לכך חשיבות עצומה, כי בסוף פיתוח מדינת ישראל וביטחונה תלויים בפיתוח הנגב ובהתיישבות בו.
האימפקט האדיר של מעבר צה"ל דרומה
כמטרופולין שפניו לעתיד, באר-שבע מתבססת בתהליכי הצמיחה שלה על חדשנות טכנולוגית. בעיר מתפתחים היום ארבעה עוגנים שמהווים את התשתית לביסוס תעשייה עתירת טכנולוגיה, כפי שהתפתחה באזורים שונים בארץ ובעולם והפכו עיר כמו תל-אביב לעיר היי-טק מובילה בעולם. ארבעת העוגנים הם אקדמיה איכותית, יחידות טכנולוגיות צבאיות, תעשייה ביטחונית גדולה ומפותחת וחברות טכנולוגיות רב-לאומיות.
בפארק ההיי-טק, שסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובפארק ההיי-טק העצום בעומר (כ-7,000 דונם), מתחיל בימים אלה ההיתוך בין כל המרכיבים החיוניים הללו, עם השתלבותן העתידית של יחידות העילית טכנולוגיות של צה"ל באזור. לאלה יצטרפו בקרוב קריות התקשוב והמודיעין החדשות של צה"ל ההולכות ונבנות בימים אלה, תוך חיבורן העתידי לחברות בינ"ל ולסטארט-אפים מקומיים. כשבוחנים את מימדי הפרויקטים של מעבר בסיסי התקשוב והמודיעין שיצאו לדרך, מתברר שהם יביאו לפעילות כלכלית של כ-60 מיליארד שקלים וייצרו כ- 50,000 מקומות עבודה חדשים, כולל לאוכלוסייה הבדואית.
כבר כיום מועסקים בפארקי ההיי-טק (בב"ש ובעומר) כ-6,000 מהנדסים. כמחצית המהנדסים בפארק בבאר-שבע (גב ים) מועסקים בעולמות הסייבר. לכך יש להוסיף את אנשי בית הספר למקצועות המחשב והתוכנה של צה"ל שבימים אלה חנכו את מקומם החדש בבאר-שבע.
כיום פועלות בפארקים למעלה מ- 100 חברות טכנולוגיות ובהם שמות בולטים כמו דויטשה טלקום, יבמ, אינטל, אורקל, דל, סייברארק, אלביט מערכות, רפאל, מאסטרקארד, טאבולה, אנבידיה, WIX.com, Fujitsu , AudioCodes Altera Health ועוד. חברות כמו מיקרוסופט וסיסקו עתידות להיכנס לפעילות בעיר השנה.
רובע חדשנות, מרכז חדשנות ומענקי חדשנות
אחת הצלעות החשובות במרובע הטכנולוגי היא אוניברסיטת בן-גוריון, שכבר ב-2018 הצטרפה לדירוג היוקרתי של 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם במדד היזמות, לאחר שבוגריה הקימו מעל ל-200 חברות הזנק וגייסו הון בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. אגב, זה לא רק אוניברסיטת בן-גוריון. באר-שבע נחשבת לעיר אוניברסיטאית מובילה, בה לומדים למעלה מ-30,000 סטודנטים והיא אחראית להכשרת 50% מהיקף המהנדסים בארץ. לצידה של אוניברסיטת בן-גוריון פועלות גם המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון והמכללה להוראה ע"ש קיי.
האוניברסיטה לא תפעל בחלל ריק. היא תתממשק למרכז חדשנות שמוקם בימים אלה במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה". במסגרת זו, הספרייה הרפואית בבית החולים תהפוך את פניה ותהווה אבן שואבת למיזמים וסטארט-אפים בתחומי החדשנות הרפואית. כמו כן יתקיימו תוכניות ייחודיות יחד עם היחידות הטכנולוגיות של הצבא.
גם האוניברסיטה וגם מרכז החדשנות יתחברו לרובע החדשנות של באר-שבע, שעל הקמתו הוחלט עוד ב-2018 ומאז קודמו פעולות רבות למימושו. בראשן החלטת הממשלה 625 שבה סומנו תקציבים לפעולות ופרויקטים ברובע, כדוגמת הקמת מעבדת חדשנות אורבנית בשיתוף MIT. מדובר במעבדה לאומית ראשונה מסוגה בארץ שתיפתח בעיר.
בהקשר זה יש לציין עוד, כי בתחומי הרובע יוקם בית ספר תיכון ייחודי, על-אזורי, ללימודי אומנויות, סייבר ומדעים, שישרת את כל ילדי האזור. בית ספר זה יהווה את העתודה הבאה של המשרתים ביחידות הטכנולוגיות מקרב ילדי הנגב. כל זאת לצד השקעה בעשרות תוכניות מצויינות בתוך בתי הספר.
באר-שבע נמצאת אפוא בתנופת צמיחה. רשות החדשנות קבעה ב-2020 כי באר-שבע רשמה את הצמיחה הגבוהה ביותר מבין כל ערי ישראל במספר חברות ההיי-טק הפעילות בה, לאחר שמספר חברות ההיי-טק בה גדל ב-44% בין השנים 2015-2020. היא הקדימה בכך אפילו את תל-אביב, שאמנם רשמה גידול כמותי גבוה יותר, אך מבחינה יחסית היא גדלה רק ב-32% באותה תקופה.
לא לחינם מחקר עצמאי של אוניברסיטת ברנדייס וחברת הייעוץ T3, זיהה כבר ב-2015 את באר-שבע כאחת משבע ערי ההיי-טק העתידיות של העולם.
חינוך, בריאות, תעסוקה
במקביל לכל אלה ומתוך זיקה לכך, העיר באר-שבע נערכת לקליטת אנשי הצבא, שיגיעו לאזור יחד עם בני משפחותיהם וזאת בכל השטחים. כך למשל, מערכות בריאות והחינוך בעיר עומדות בפני שדרוג מקיף. בימים אלה עומד לצאת לדרך המכרז להקמתו של בית החולים נוסף בנגב שיוקם בבאר-שבע. המרכז הרפואי (שייקרא ע"ש שמעון פרס) עתיד לתת מענה לאוכלוסיית הנגב ומטרופולין באר-שבע, בנוסף למרכז הרפואי סורוקה, והוא מתוכנן להיפתח בשנת 2025. כדי להבטיח את כוח האדם למרכז הרפואי החדש הושקה תוכנית "אילנות" להכשרת רופאים בדרום הושקה והמחזור השני יוצא לדרך.
אשר למערכת החינוך העירונית, היא ממשיכה לרשום שיאים בהישגי התלמידים והתלמידות, כאשר שיעור הזכאות לבגרות עלה ל-87% (ללא החינוך המיוחד). אחוז הנשירה הוא פחות מאחוז (0.6%), מהנמוכים בארץ.
מאז שנת 2008, עלה אחוז הזכאות לבגרות בכ-35%!
כל אלה מגובים בתקציבים שקבעה הממשלה: 40 מיליון שקלים לתכנון בית חולים ציבורי בנגב ; 150 מיליון שקל לביסוס אקו-סיסטם צבא-אקדמיה-תעשייה, כולל הכפלת שטחה של אוניברסיטת בן-גוריון, בדגש על תחומי ההיי-טק, סייבר ומדעי המחשב, תוך שיתוף פעולה במחקר ופיתוח בין האוניברסיטה, בית החולים סורוקה והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל והכשרות לתושבי האזור, בדגש על אוכלוסיות ייחודיות, דוגמת "מכללת 8200" ; 65 מיליון שקל לעידוד הגירה חיובית לנגב ; גיבוש תוכנית רב-שנתית לפרויקטים למגורים לשכירות ארוכת טווח ועוד.
דרושה: תוכנית לאומית אסטרטגית כוללנית לפיתוח הנגב
באר-שבע והנגב מהווים כמעט שני שלישים משטחה של המדינה ובמובן זה הם מהווים את המקור המשמעותי ביותר של עתודות קרקע פנויות לפיתוח. הפיתוח המואץ בעיר באר-שבע, שהיא בירת המטרופולין, יוצר מגוון הזדמנויות בשלל תחומים כגון: מחקר וטכנולוגיה, נדל"ן, השכלה, יזמות, תיירות ותרבות.
אני קוראת מכאן למשקיעים לבוא ולהתרשם במו עיניהם מתנופת הפיתוח האדירה, שכן אין כמו מראה עיניים. אפשר היה להבין את הסקפטיות עד היום, אך עכשיו דברים מתרחשים בפועל ולא מדובר רק בתוכניות על הנייר.
אז נכון, יש נקודות תורפה רבות בפיתוח הנגב בכלל ובאר-שבע בפרט - בעיית הבדואים, היעדר משילות, פערים בין הנגב למרכז ועוד. אך החזון חי וקיים, התקציב סומן ומאמצי הפיתוח נמצאים בשיאם.
הממשלה נרתמה למימוש חזון פיתוח הנגב, אך לא מספיק. המאמצים לפיתוח הנגב מחייבים כיום יישום תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח חבל ארץ קריטי זה למדינת ישראל ולהפיכתו לאזור המושך אוכלוסייה, תעשייה ועסקים כלכליים איכותיים.
אני קוראת לממשלה ליישם את התוכנית שהיא עצמה יזמה ב- 2005. מדובר בתוכנית לאומית אסטרטגית כוללנית לפיתוח הנגב, שאמורה הייתה להתפרס על פני עשור עד 2015, והוכנה על-ידי ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון, המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, וחברת הייעוץ הבין-לאומית "מקינזי". לצערנו, התוכנית יושמה רק בחלקה. הגיע הזמן ליישמה באופן מלא ולתקצבה כנדרש, תוך התאמתה למציאות הנוכחית, כפועל יוצא מההתפתחויות שחלו במהלך השנים והצרכים הקיימים כיום.
מאמץ מלוכד לקידום הנגב
בשנתון הממשלתי של שנת תשי"ז (1956), כתב רה"מ דאז, דוד בן-גוריון, את הדברים הבאים: "בדרום ובנגב עמדה עריסת אומתנו: הם אזורי התורפה המסוכנים של המדינה, הם גם תוחלתה הגדולה". משפט מפתח זה נכון גם ב- 2022 - גורלנו בידינו להרס וחידלון, או לבנייה ותקווה.
באר-שבע מחברת בין העבר התנ"כי ההיסטורי לבין חזון העתיד של מדינת ישראל. לבירת הנגב יש תפקיד מרכזי בפיתוח צביונה של ישראל בהווה ובעתיד. לפיכך, אנו, תושבי הנגב, נחושים לשנות סדרי בראשית ולפעול יחד עם המדינה במאמץ מלוכד לקידום הנגב. מתוך הסתערות של כוחות משולבים נוכל למשימה הגדולה והגורלית של פיתוח הנגב.
בימים אלה אנו מציינים 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבאזל. בערבו של ה-3 בספטמבר 1897, כשחזר הרצל מאולם הקזינו, שם התקיים הכינוס, למלונו, הוא כתב ביומנו: "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים. לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכל". בפרפרזה על דברים אלה אנו יכולים לומר היום, כי ישנם רבים שעשויים לגחך על החזון של באר-שבע כבירת הנגב וכמוקד סייבר עולמי, וכאחת משבע ערי ההיי-טק המובילות בעולם. אך חזון זה לא מיועד לבעלי לב חלש או לקטני אמונה, אלא לחולמים ומאמינים. כך קרה בישראל בכלל וכך יקרה גם בנגב.
הכותבת היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו ויו"ר עמותת "ישראל למען הנגב"