בימים האחרונים דחתה נשיאת העליון אסתר חיות את בקשתו של מרדכי ואנונו לקיים דיון נוסף נגד צו שמונע את יציאתו מהארץ. הוא היה כלוא 18 שנים, רובן בבידוד, והצו הוצא נגדו ב־2004 כאשר שוחרר ממאסרו.
חיות קבעה: "באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ההחלטה לקיים דיון נוסף שמורה למקרים חריגים ונדירים. ההגבלות שהוטלו עליו נבחנות לאורך השנים בהתאם למבחנים הקבועים בדין לעניין התערבות בהחלטותיהן של רשויות המנהל. עניינו מצריך שימת לב מיוחדת, בהינתן הפגיעה בחירויות הפרט הכרוכה בהגבלות המוטלות עליו ובהינתן פרק הזמן הארוך שבו הן מוטלות. פסק הדין נושא הבקשה לא התעלם מכך. הוא בחן את הנושא, דרש בחינה עדכנית ושוכנע כי לעת הזו ההחלטה על המשך ההגבלות מוצדקת".
איילת שקד כנציגת הממשלה חתומה על הטענה כי "ישנן אינדיקציות שונות לכך שהסרת ההגבלות המוטלות על המבקש תוביל באופן קרוב לוודאי לפגיעה בביטחון המדינה".
בלי קשר, גם בנושא הזה אין לשקד כנראה מושג למעט המרדף אחרי החלש. המלמ"ב טען כי ככל שיוסרו ההגבלות המוטלות עליו, נשקפת סכנה משמעותית לביטחון המדינה. ההגבלות כוללות חובת דיווח למשטרה היכן הוא מתגורר או מסתובב, איסור על הימצאות במעברי גבול, איסור על כניסה לנציגות דיפלומטית, הגבלות על קשר עם אזרחים ותושבים זרים ושאר הבלים.
כאילו ואנונו מאיים על כיפת הכור ברמה של פיצוץ כיפת אל־אקצא. עורך דינו אביגדור פלדמן (דון קישוט של כבוד) טען שהמסוכנות הנשקפת מוואנונו פוחתת עם השנים, אלא שהוא מנהל דיאלוג עם מערכת שאיבדה את הקשר עם המציאות ומייצרת איומים מפוברקים להצדקת מדיניות שאבד עליה הכלח. שערה לא נשרה מהפצצה שישנה או איננה עד עצם היום הזה. למעט חששות שווא שישראל תאולץ לחתום על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני.
לעצם העניין: ואנונו עבד בכור בדימונה, צילם תמונות מליבת הכור, הבריח אותן לחו"ל, שם פורסמו, פלוס ניתוח של מומחה גרעין בריטי שהעריך את יכולתה הגרעינית של ישראל. זו בהחלט עבירה חמורה על החוק, אלא שהתחושה ששידרו אז מערכות הביטחון והפוליטיקאים שותפי הסוד הייתה שמדובר בנזק נורא לביטחון ישראל. מבדיקה בזמן אמת הערכתי שלא כצעקתה.
יום לפני שחרורו של ואנונו הזדמנתי במקרה ללשכתו של יחיאל חורב, אז ראש מלמ"ב. אמרתי לו משהו בסגנון: תן לוואנונו ONE WAY TICKET, הוא יעשה בחו"ל סיבוב ניצחון ובתוך כמה חודשים הסיפור ימצה את עצמו. לפני כשנה נפגשתי עם חורב לצהריים בהרצליה. נו? שאלתי. היה שווה להתעלל באיש 20 שנה ולא לסגור את התיק מיד? חורב נענע בראשו בסרבנות: "לא הייתי נוהג אחרת".