"ביקור הגברת הזקנה" - זהו שם המחזה המפורסם של הסופר השוויצרי פרידריך דירנמאט, שדן בהתפוררות כוחות המוסר של הציבור מול עוצמת הכסף. המסר העצוב הוא כי ניתן לקנות הכל בכסף – גם את הטוב ביותר וגם את הרע ביותר. גם אנו זכינו לראות אצלנו את ביקור הגבר הזקן, נשיא ארצות הברית, שפיזר כאן 200 מיליון דולר לאונר"א, שמתוכם יוקדשו חלקים לעזרה ממשית או מדומיינת לבתי חולים ערביים. ביקור זה משליך אור מסנוור על מצבה החדש של ישראל.
כל עוד הממשלות היו כולן על טהרת הציונות – בין מהשמאל־מרכז נוסח מפא"י ובין מימין – ניתן היה להמשיך בעבודה ציונית הכרחית לשמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל. אך הגלגל מתחיל להתהפך ומשהו רע הולך ומתפתח, כאשר קואליציית שמאל־מרכז־ערבים מרכיבה ממשלה. בקדנציה של ממשלת השינוי כביכול הובטחו מאות מיליונים למפלגות ערביות תוך נטישת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, ותוך מתן לגיטימציה להתיישבות ערבית בלתי חוקית בעליל, כאשר תוכניות לנטיעות בנגב הופסקו. נדמה שנשבר הסטטוס קוו שלפיו השלטון בארץ הזאת שנקנה באלפי קורבנות במלחמת העצמאות בתש"ח – נמצא בידי היהודים.
קל מאוד לספר על הצורך בשוויון זכויות מלא במדינת ישראל בין יהודים וערבים, ואכן שוויון כזה קיים ואף למעלה מזה. עובדה היא שהערבים אינם נתבעים להתגייס לשירות צבאי, כי לכל ידוע שלא שוויון אזרחי מחפשים הערבים. המפלגות הערביות חותרות לשוויון בשליטה על מדינת ישראל, וזאת אסור להעניק להן כי זה יביא במהירות לביטולה. השמאל הקיצוני שלנו מסייע לערבים להחליף את ישראל במדינה דו־לאומית בשלב ראשון – עם מגמה להפיכתה למדינה ערבית נוספת. זוהי המטרה האמיתית של ההתארגנות הפוליטית העכשווית של הערבים בתמיכת השמאל הקיצוני שאינו חושב עד הסוף.
שלטון מפא"י של דוד בן־גוריון גרס אחרת, ובהיגיון קר. מגמתו הייתה "לערבים בארץ כל הזכויות – אך על הארץ שום זכויות". זאת הייתה אמרתו האלמותית של פרופ' בן־ציון דינור (דינבורג), שר החינוך בממשלות מפא"י. האם צרפת שייכת לצרפתים או לערבים? כל צרפתי יענה על כך שלצרפתים בלבד, אף שיש בצרפת יותר מ־12% אוכלוסייה ערבית מוסלמית. בנושא זה אין מקום לשום פשרות. אם, חלילה, יימשכו גם בעתיד קואליציות עם פלגים ותנועות ערביות לאומניות, כל יסודות הציונות יתפוררו. ההתחלה תהיה ברצון להחלפת הסמלים – דגל, המנון, שם המדינה – במגמה ברורה להחליף לנו את המדינה. זאת תהיה טרגדיה לא לאלפיים שנה, אלא אולי לנצח.
יש האומרים שגם בנימין נתניהו רצה להקים קואליציה עם הערבים, אך גם אם זה נכון, עליו ניתן לסמוך שהוא ידע לשמור על מושכות המדינה בידינו. קטנים ממנו באישיותם, אנשים בינוניים חסרי כריזמה וחזון ציוני ברור, אופורטוניסטים קטנים עם שאיפות אישיות גדולות בלי חזון ציוני בולט – אלה האנשים המסוכנים לשמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל. לא עלינו לארץ כדי להקים מדינה חצי ערבית נוספת, ולרובנו לא יהיה שום טעם לחיות במדינה כזאת.
אויה לנו אם בבחירות הבאות יוכלו השמאל והמרכז כביכול של יאיר לפיד לעשות שוב קואליציה עם הערבים, ונמשיך לשלם בנכסים, כסף וזכויות כדי שפוליטיקאים בינוניים יוכלו לקבל בתשואות את שועי העולם הגדול. אסור לתת את הבחירות במתנה לאנשים הקטנים שבינתיים הסכימו שהגבר הזקן מארצות הברית יבקר בחלקה העתיק של ירושלים בלי ליווי ישראלי רשמי. זהו צעד משפיל שהתקבל כאן בשתיקה. מעתה יש לדאוג שביקורי הגבר הזקן מוושינגטון ייערכו במדינת ישראל לפי הפרוטוקול.