גם בשנת הלימודים האקדמית הבאה נחזור על אותו תהליך סינון שנשען על המבחן הפסיכומטרי, בשקלול ציוני בגרות. זהו טקס שחוזר מדי שנה, שמכניס ללחץ מאות אלפי ישראלים, שהציון בפסיכומטרי עלול להפריד בינם ובין רכישת השכלה ומקצוע.
במרכז הארצי לבחינות והערכה נשענים על מחקרים המראים שהציון בבחינה הפסיכומטרית הוא המנבא הטוב ביותר של הצלחה בלימודים האקדמיים במרבית חוגי הלימוד. הנחת היסוד היא שהפסיכומטרי הוא כלי ניבוי למועמדים שיצליחו באקדמיה הישראלית. ומה לגבי אלו שאינם יודעים מראש מתמטיקה ואנגלית או שאין להם הכנה חברתית־רגשית מתאימה? או הצעירים שהכנסת הוריהם נמוכה? או שמתגוררים בפריפריה? הם עלולים לא להתקבל.
הדיון על הכלי המשמעותי המסנן מועמדים לאוניברסיטה לא הגיע למיצוי לנוכח העובדה שלאקדמיה אין חלופה טובה יותר. עם זאת, בשנים האחרונות יש הסכמה כמעט גורפת, גם בקרב אנשי מקצוע, כי הפסיכומטרי מוטה תרבותית, אינו מתאים למגוון של החברה הישראלית, וכי לא נעשתה עבודת עומק לייצר כלי מהימן ושוויוני יותר. דוחות ה־OECD מלמדים כי רמת המוביליות בהשכלה הגבוהה בישראל ירדה בלמעלה מ־20% ב־30 השנים האחרונות, והסיכוי של צעיר שהוריו אינם אקדמאים לרכוש השכלה גבוהה קטן פי 7 ממי שהוריו הם בעלי השכלה גבוהה.
דוחות נוספים מלמדים כי ככל שיישוב הוא מאשכול סוציו־אקונומי נמוך יותר, כך שיעור הסטודנטים שלו נמוך יותר. ניתן לתלות את הסיבות לכך באיכות החינוך בפריפריה, בהיקף ההכנסות הפנויות לטובת חינוך משלים, במודל המשפחתי של הורים בוגרי אקדמיה ועוד. יחד עם זאת, ברור שהתפלגות היכולות הקוגניטיביות של אנשי הפריפריה איננה שונה משל האוכלוסיות המבוססות.
הפסיכומטרי הוא מכשיר להרחבת הפערים, להמשך ההסללה, לאי־מוביליות חברתית. הגיע הזמן להחליף אותו. יש בהתמודדות עם הפסיכומטרי עדיפות לקוראי ספרים, למי שיודע לנהל זמן, למי שהרכיב פאזלים משחר ילדותו, ולמי שבא מבית שבו ההורים עשו איתו שיעורי בית או שכרו לו מורה פרטי. צעירים יוצאי אתיופיה, חרדים וערבים הם מבריקים לא פחות מחבריהם ממעמד הביניים. אך הפסיכומטרי לא מאפשר להם להוכיח את יכולותיהם.
והאם באמת אין אלטרנטיבה לכלי המיושן והלא רלוונטי הזה? בוודאי שיש. אלא שבמקום להפוך את שיטת “האבחון הדינמי” למיזם לאומי, מעטים זוכים לעבור אותו. מאז 2010 עברו בישראל כ־600 צעירים אבחון דינמי, שמשמעותו זיהוי פוטנציאל אנושי והצבתו לפני היכולות הקיימות בהווה. ישנם 170 בוגרים, שלמדו באוניברסיטאות המובילות בזכות אבחון זה, שבו נערך זיהוי פוטנציאל למידה ויכולת התמודדות עם לימודים מורכבים. מי שזוהה אצלו הפוטנציאל, בשילוב ציוני בגרות, משתלב באוניברסיטה, תוך קבלת ליווי בתחום הקוגניטיבי, סיוע באסטרטגיות למידה, עיבוי קורסים, הכנה למבחנים, וגם סיוע כלכלי אם נדרש.
המיזם, מבורך ככל שיהיה, מכשיר עשרות סטודנטים בשנה, אך אין זה מגרד את קצה הפוטנציאל. ברור שהשכל, היכולות וההון האנושי המיטבי אינם שוכנים רק בין חדרה לגדרה. הגיעה העת שמדינת ישראל תיכנס לוואקום הזה ותכריז על כך כעל פרויקט לאומי.
הכותב הוא נשיא מכון פוירשטיין לזיהוי הפוטנציאל האנושי