בבית הלבן המתכננים נסיעות עושים כמיטב יכולתם כדי למנוע את אי הוודאות. טיולים כאלה מתוכננים בדיוק עד הדקה, המתחילים כאשר המטוס הנשיאותי (אייר פורס וואן) נוחת על משטח שדה התעופה של המדינה המארחת. אבל הפתעות אורבות בכל פינה. 

עם זאת, נסיעה לישראל יכולה לייצר הפתעה עוד לפני שהמטוס נוחת. בדמוקרטיה הפרלמנטרית הסוערת של ישראל, קואליציות מתנדנדות לעתים קרובות, ומפלגות קטנות יכולות להפיל ממשלות בן לילה. התקפות טרור - דקירות, פיגועים ורקטות - עלולות להפר את השקט; סכסוך צבאי בין ישראל לחמאס ברצועת עזה התרחש ארבע פעמים בשלוש עשרה שנים; אישורי בנייה ביהודה ושומרון ניתן להכריז בהתראה קצרה. כתוצאה מכך, מתכנני הביקורים הללו יודעים שהם חייבים להישאר על הרגליים על הקרקע. 

הצוות של הנשיא ג'ו ביידן זכה לביקור כזה ב-20 ביוני, כשהקואליציה בת השנה שבנו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד סיימה את דרכה . בחירות  החמישיות  בתוך פחות מארבע שנים, יתקיימו בסתיו הקרוב, כאשר לפיד יכהן כראש ממשלה זמני עד להרכבת ממשלה חדשה. אבל הבית הלבן היה מוכן והם הגיבו היטב, ואישרו שהביקור ב-13 ביולי יתקדם כמתוכנן. במובן מסוים, הם חזו לחלוטין את האפשרות הזו.

ממשלת בנט-לפיד הייתה אוסף בלתי תואם של שמונה מפלגות המשתרעות על מחלוקות רבות של אידיאולוגיה וזהות, ללא קול אחד. קריסתה הייתה חזויה מיום השבעתה, והעובדה שהיא נמשכה שנה, עברה תקציב ונשלטה היטב רק אומרת שהיא עלתה על הציפיות.

אבל, כאשר ביידן התחייב לפני חודשים רבים לבקר בישראל השנה, זה הדבר טבעי לחלוטין לעשות עבור פוליטיקאי בעל עשרות שנים של מעורבות ותמיכה עמוקה ביחסים בין ארה"ב לישראל והאפשרות הזו בהחלט הובאה בחשבון. עבור ביידן, יש שני נושאים שהוא חייב לנהל בתגובה לחילופי הממשלה: עם מי הוא יתקשר במהלך הביקור וכיצד זה ישפיע על סדר היום שלו?

בעקבות ויתורו של בנט על ראשות הממשלה, עמיתו לפיד יארח את ביידן. יש כמה החלטות שממלא מקום ראש ממשלה לא מסוגל לקבל, אבל יש לו סמכות מלאה לייצג את המדינה בפרוטוקולים הדיפלומטיים. בנט וביידן יצרו קרבה איכותית במהלך פגישות ושיחות בשנה האחרונה, כאשר שניהם פעלו להתרחק מהמתחים של שנות בנימין נתניהו-ברק אובמה, תוך התמודדות עם חילוקי דעות בכבוד ובאופן פרטי ככל האפשר. אבל ביידן מכיר גם את לפיד, ואם כבר, לשניהם יש יותר במשותף, שכן לפיד מביע תמיכה בפתרון שתי המדינות עם הפלסטינים, שבנט מתנגד לו.

עם זאת ובצל מערכת בחירות מתנהלת, ביידן גם ידאג להימנע מכל סימן להתערבות אמריקאית בפוליטיקה הישראלית. זה מחייב פגישה עם ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. ביקור קצר ומכבד. שמירה על קשר עם מנהיגי האופוזיציה הוא סטנדרט בביקורים בין מנהיגי דמוקרטיות. ביידן מכיר את נתניהו כבר כארבעים שנה ויש להם היסטוריה של ידידות, גם על רקע מתחים וחילוקי דעות.

בנוסף, ביידן ככל הנראה ינאם בכנסת. הכנסת הנוכחית תפוזר, אך ניתן לקבוע כי ראש מדינה המבקר שם גם ינאם. עם זאת, יש סיכוי גבוה מדי שחלק מחברי הכנסת יתחילו לצעוק באולם. זה לא יהיה חסר תקדים . לביידן אין צורך להסתכן ברגע כל כך לא מכובד והוא יכול לומר את מה שצריך להיאמר בפומבי בפורומים אחרים.

ההזדמנות האמיתית שהוחמצה עם קריסת הממשלה היא לפגוש את ראשי הקואליציה עצמם. פגישה עם מנהיגי שמונת המפלגות בקואליציה, המייצגות מרכיבים מגוונים בחברה הישראלית, הייתה נותנת לבידן הזדמנות להביע את הערצתו למאמצים שעשו לגשר על פערים ולמצוא בסיס משותף, נושא שאליו הוא חוזר לעתים קרובות בעידן זה של שבטיות פוליטית ואתגרים בדמוקרטיה הליברלית.

משמעותית במיוחד הייתה לחיצת יד עם מנצור עבאס, מנהיג המפלגה הערבית הראשונה שהצטרפה לקואליציה ישראלית. כסמל להשתלבות של מיעוטים בחברה שרויה בסכסוך. מנהיג פוליטי שלקח סיכונים משמעותיים כדי לעזור לקהילתו ולארצו, עבאס הוא ללא ספק מישהו שביידן רצה להכיר.

מנסור עבאס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מנסור עבאס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לפיד, עשוי להציע לבנט פגישה משותפת עם ביידן, בנוסף לפגישה שלו. בהתחשב במחויבותו של לפיד לשילוב האוכלוסייה הערבית בישראל, לא צריך להיות מפתיע אם הוא גם יבקש להנדס את לחיצת היד הזו עם עבאס במסגרת כזו או אחרת. במובן מסוים, החלק בביקור ביידן שהושפע פחות מנפילת ממשלת ישראל הוא המהות. בלי קשר לבחירות בישראל ומיהו ראש הממשלה, סדר היום נשאר זהה.

ראשית, הוא יתמקד בקידום ההשתלבות הישראלית באזור, בהתבסס על הסכמי אברהם ובהיערכות של מדינות ערב נוספות לנרמל את יחסיהן עם ישראל. התחנה הבאה שלו, בסעודיה, עשויה להגיע עם הכרזות משמעותיות בכיוון הזה. שנית, הוא יבקש להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל, שעשוי לכלול נכונות למימון טכנולוגיית הלייזר נגד טילים ורחפנים של ישראל. התקדמות אלו קשורות להופעתה של קואליציה אזורית רחבה יותר המתמקדת באיומים משותפים ובמאמצים בהובלת פיקוד המרכז של ארצות הברית.

בנוסף, הוא יתמוך בצעדים לשיפור האווירה בין ישראלים לפלסטינים, לרבות שיפור הכלכלה הפלסטינית והימנעות מצעדים של כל צד שמוסיפים למתח. ביידן לא רואה פתח למשא ומתן מדיני כרגע ובחירות בישראל לא משפרות את הסיכויים האלה, אבל הוא ילחץ על שני הצדדים לעשות מה שהם יכולים כדי לשמור על אפשרות של פתרון שתי מדינות קיימא למו"מ עתידי כלשהו. במסע הזה, ביידן עשוי למצוא אוזן קשבת אצל לפיד.

לבסוף, ביידן יבקש לתאם עם האסטרטגים הישראלים את השלב הבא בהתמודדות עם איראן, בין אם באמצעות הסכם גרעין  או סיום שיחות הגרעין והמציאות שאיראן שנותרה כמדינת סף גרעינית. לכל סדרי העדיפויות הללו יש משמעות אסטרטגית ארוכת טווח מעבר לתקופת כהונתה של ממשלה מסוימת. ביידן ירדוף אחריהם בלי להתחשב מיהו ראש ממשלת ישראל. העובדה שביקור פרודוקטיבי שכזה,  שתוכנן לפני משבר קואליציוני, יכול להתקיים גם לאחר תחילת מערכת בחירות, היא למעשה סימן לבריאות ולעומק של מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל.