בחודש שעבר, ב־7 בדצמבר, ציינו בארצות הברית וביפן 80 שנה למתקפת הפתע הקטלנית של מטוסי הקיסרות היפנית על פרל הארבור שבהוואי, אז הבסיס המרכזי של צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט; מתקפה שנצרבה היטב בתודעה האמריקאית כאות קלון לאומי ובעיקר ככישלון המודיעיני החמור ביותר בתולדות ארצות הברית, עד פיגועי 11 בספטמבר. המתקפה היפנית הייתה מתוכננת היטב וגרמה לאמריקאים אבידות כבדות: 2,402 חיילים ו־571 אזרחים נהרגו, ועוד כ־1,750 נפצעו.
המניע המרכזי למתקפה הנועזת ההיא היה שאיפות לאומניות שהתפתחו אז ביפן, שמגמתן הייתה התפשטות והשתלטות יפנית על אזורים נוספים באוקיינוס השקט ובאסיה. מגמה זו הגבירה אז את המתיחות בין הקיסרות היפנית ובין ארצות הברית והביאה להטלת סנקציות אמריקאיות כלכליות על יפן, בהן אמברגו נפט וסגירת תעלת פנמה לספינות יפניות.
למחרת המתקפה הכריזה ארצות הברית מלחמה רשמית על יפן, כשבתגובה מנגד הכריזו גרמניה הנאצית ובעלת בריתה איטליה הפשיסטית, מלחמה על ארצות הברית. למעשה המתקפה של היפנים, שמטרתה הייתה לגרש את האמריקאים מזירת האוקיינוס השקט, גרמה לאמריקאים להצטרף למלחמת העולם השנייה בחזית אירופה וצפון אפריקה ובעיקר הפכה לחרב פיפיות נגד יפן, שלא צפתה נכונה את התגובה האמריקאית לחרפת פרל הארבור. בעזרת בעלות בריתה בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה ודרום אפריקה, ניהלה ארצות הברית נגד יפן מלחמת חורמה בת ארבע שנים, שהסתיימה ב־6 באוגוסט 1945, עם הטלת פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה על הירושימה. בעקבות כך, הקיסר היפני הכריז על כניעה ללא תנאי לאמריקאים, ובכך הסתיים אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית.
סיפור המתקפה על פרל הארבור שמובא כאן רלוונטי בעיקר לנוכח הדיון הנוקב שמתנהל בימים אלה במדינת ישראל סביב הגרעין האיראני והדרכים להתמודדות עם האיום הממשי הזה על קיומה של מדינת ישראל. אין חולק על כך שמדינת ישראל אינה יכולה לאפשר את קיומה של יכולת גרעינית למי שהכריז על כוונתו להשמיד אותה. אלא שבשעה שהנושא האיראני ניצב בראש סדר היום, רצוי שנלמד מההיסטוריה. לפני שיוצאים למלחמה כביכול בגרעין האיראני, על כל השוקדים על תוכניות המתקפה וההשמדה - להכין תסריט ל”יום שאחרי”: איך תיראה מדינת ישראל, ואיך ייראו המזרח התיכון והעולם בכלל אחרי מתקפה ישראלית ופגיעה קטלנית בגרעין האיראני?
מההיסטוריה הקרובה, כמו גם מהטעויות של היפנים בפרל הארבור, למדנו שגם התקיפה הצבאית המוצלחת ביותר עלולה לגרום תוצאות הרות אסון. לא במקרה, גם לפני כעשור, כשהיינו קרובים מאוד לפי הפרסומים לתקיפת הגרעין האיראני, התוכנית נבלמה בידי מתנגדים בעלי משקל בעמדות הכרעה במערכת הביטחונית של ישראל, שחשבו על היום שאחרי. כלשון המשפט: “במלחמה יודעים איך נכנסים אליה, אבל לא איך יוצאים ממנה”.