לנוכח המצב המסלים בצפון, על ישראל להדגיש את נחישותה בנוגע לקווים האדומים שלה - לא לתת לאיראן להתבסס צבאית בסוריה ויש בוודאי להשיב אש על כל מי שיעז לירות עלינו. נוסף לכך, במקרה של ירי מצד חיזבאללה על ישראל לצאת בהכרזת מלחמה על לבנון. צעד זה הכרחי כדי להרחיב את מרחב הפעולה שלנו, ולא רק מבחינה צבאית אלא גם מבחינה מדינית ובעיקר משפטית.
בעבר, ובמיוחד במלחמת לבנון השנייה ב־2006, צה"ל נלחם נגד חיזבאללה אך לא נגד לבנון. פעלנו על בסיס ההנחה שהיה הבדל כביכול בין ארגון טרור למדינה המכילה אותו בעל כורחה. מדיניות זו עלתה לישראל ביוקר כשחיל האוויר הפציץ את מכלי הדלק בשדה התעופה בביירות. פעולות אלו ואחרות גונו כבלתי חוקיות על ידי הקהילה הבינלאומית וגרמו לישראל נזק מדיני, הסברתי ותדמיתי לא מבוטל. כך גם גבר הלחץ הבינלאומי על ישראל לשים קץ ללחימה טרם הושגו מטרותיה.
ספק רב אם ההבחנה בין חיזבאללה ללבנון הייתה נכונה בשנת 2006. היום ספק זה הוסר לחלוטין. הבחירות שהתקיימו השבוע בלבנון והניצחון המוחץ שהשיג חיזבאללה למעשה מוחק את ההבדל האחרון בין ארגון הטרור והמדינה שמשרתת אותו כבסיס. אם חיזבאללה יעז לפתוח באש, אזי ישראל רשאית לפעול בהתאם למשפט הבינלאומי. המשפט הבינלאומי מבחין בין החוקים הקובעים את התנאים ליציאה למלחמה (Jus ad bellum) ובין ההתנהגות המותרת למדינות בשעת מלחמה (Jus in bello).
על פי הראשון, מדינה המותקפת על ידי מדינה אחרת יכולה להתגונן ולהשיב מלחמה נגד אותה מדינה תוקפנית; על פי השני, המדינה המתגוננת יכולה לנקוט צעדי הגנה מורחבים תוך כדי צמצום, ככל האפשר, בפגיעה באזרחים ובתשתיות המשמשות אותם ואת הכוחות המזוינים גם יחד. אותו משפט בינלאומי מכיר בנסיבות (Casus belli) המאלצות את המדינות המותקפות להתגונן באמצעות הכרזת מלחמה והפעלת האמצעים הנדרשים לנטרול האיום.
הניסיון מלמד שכדי להפסיק את ירי הטילים המסיבי של חיזבאללה יידרשו מאמצים משמעותיים, כולל אלו העלולים להביא שוב גינויים כפי שחטפנו בעבר, ואף עוד דוחות בסגנון גולדסטון. היות שהמטרה של חיזבאללה היא לא רק לפגוע בנו, אלא גם לגרום לנו דה־לגיטימציה ולהחליש את זכותנו להגנה עצמית, עלינו לבצע מתקפת מנע מדינית ומשפטית. במקרה של ירי חיזבאללה על ישראל, עלינו לאיים בהכרזת מלחמה נגד לבנון.
הכרזה כזאת תיצור מצב משפטי (Status belli) שבו ישראל יכולה לשים על הכוונת שלה לא רק את העמדות המבוצרות של חיזבאללה בדרום אלא גם את המוסדות והתשתיות המשרתות אותם בצפון. עדיין יהיו גורמים בעולם שיגנו אותנו וינסו להעמיד את חיילינו לדין בבתי המשפט הבינלאומיים. אך הכרזת מלחמה ועמידה איתנה שלנו על האחריות הלבנונית לפרוץ המלחמה תצמצם את הפגיעות שלנו.
הצהרה רשמית של ישראל הרואה בלבנון כולה אחראית לתוקפנות של חיזבאללה, תכין את הלבנונים ואת דעת הקהל העולמית לתגובה ישראלית אפשרית לירי טילים על אזרחיה. הצהרה זו חייבת להיות פומבית וחד־משמעית ותועבר בכלי התקשורת והצינורות הדיפלומטיים באמצעות הדרג הבכיר ביותר. שלא תהיינה אשליות, כל מלחמה במאה ה־21, ובוודאי מלחמות בין ישראל ואויביה, תסתיים לא רק בשדה הקרב אלא גם בבית הדין בהאג. לכן, חיוני לביטחוננו ולעתידנו לפתח לא רק "כיפת ברזל" צבאית אלא גם "כיפות ברזל" מדיניות ומשפטיות. לפיכך, הודעה פומבית מאיימת על הכוונה להכריז על מצב משפטי ומדיני של "מלחמה" עם לבנון תהווה אמצעי חיוני במערך ההגנה שלנו.
הכותב מכהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה מטעם מפלגת כולנו