ההצלחה המרשימה של צה”ל ומערכת הביטחון, יחד עם בעלות הברית, לבלום את מתקפת הכטב”מים והטילים ששוגרו לישראל מאיראן בליל ה־14 באפריל, יכולה להיזקף בעיקר כהצלחה של התעשיות הביטחוניות של ישראל בפיתוח המערכות והיכולות שנטלו חלק באירוע זה, בנוסף לרמת הביצוע המצוינת של חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית שלו.
גורם מדיני על החשש מצווי מעצר בינ"ל: "החלטה שתצית גל אנטישמיות קשה"
הלב נשבר: שני לוחמים מילואים נפלו בקרבות במרכז הרצועה
הדבר מחזיר אותנו להתמודדות הממושכת של צה”ל עם האמל”ח הסובייטי שהגיע מברית המועצות למדינות ערב. אמצעי הלחימה הללו הציבו אתגר משמעותי לצה”ל, בעיקר לחיל האוויר, בתקופת מלחמת ההתשה, שבמהלכה נאלץ להתמודד מול טילי הקרקע־אוויר 3־SA שהגיעו עם צוותים סובייטים למצרים בתחילת 1970.
הטילים לא היו מוכרים במערב, וגרמו לחיל האוויר אבידות לא מעטות. האתגר היה קשה במיוחד במלחמת יום הכיפורים, בה נאלץ חיל האוויר להתמודד גם מול טילי קרקע־אוויר ניידים מדגם 6־SA, שגם הם היו חדשים בזירה ובלתי מוכרים, וגרמו לאבידות.
בבניית המענה לאתגר הזה לקחו חלק, בנוסף לחיל האוויר ולמערכת הביטחון, גם התעשיות הביטחוניות בישראל, והתוצאות קיבלו ביטוי במבצע ערצב 19 ביוני 1982, במסגרתו תקף חיל האוויר בהצלחה רבה את סוללות הטילים שהסורים הציבו בבקעת הלבנון, והשמיד את מרביתן.
תוצאות מבצע זה היממו לא רק את הסורים, כי אם גם את פטרוניהם הסובייטים, שהסיקו שהישראלים הפעילו טכנולוגיית לוחמה אלקטרונית מתקדמת, שגברה על האמל"ח הסובייטי שהופעל על ידי הסורים.
למבצע היו השלכות פסיכולוגיות ומורליות חשובות על הסורים, שנוכחו לדעת שאמצעי ההגנה האווירית שבידיהם אינם אמינים, אך גם על הסובייטים. תוצאות המבצע גרמו לזעזוע גדול במוסקבה בשל המכה הקשה ליוקרתם של האמל"ח והטכנולוגיה הסובייטיים, שנחשפו כנחותים מול הטכנולוגיה המערבית והישראלית.
תוצאות הקרב גם סימנו את כישלון התפיסות המיושנות של הפיקוד הצבאי הסובייטי לגבי המלחמה המודרנית. הדבר גם יצר זעזוע אצל גורמי התעשייה הצבאית בברית המועצות, שנוכחו לדעת שמערכות הנשק שהם מפתחים ומייצרים מפגרות אחר אלו של המערב.
הנושא נדון על ידי הדרגים הגבוהים ביותר בברית המועצות, בהשתתפות כל הגורמים הנוגעים בדבר. הסובייטים הבינו כי הם עומדים בפני מציאות חדשה, שמערכות ההגנה האווירית המגינות על ברית המועצות וברית ורשה חשופות לפגיעה דומה, וכי ניתן להתגבר עליהן ולהשמידן באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ושיטות לחימה חדשניות. היו אף פרשנים שהעריכו כי אירוע זה היה מהסיבות לתחילת הפרסטרויקה, ובסופו של דבר לקריסת ברית המועצות.
להכשלת התקיפה האיראנית מאפיינים דומים. היא כללה את מיטב תוצרת התעשייה הצבאית האיראנית מזה כ־30 שנים, שבה התגאו כל השנים, ואף סיפקו אותה לשלוחיהם באזור - חיזבאללה, החות'ים והמיליציות בסוריה ובעיראק. יש להניח שכישלון התקיפה, כמו גם הכישלון המתמשך של מערכות ההגנה האווירית האיראנית בסוריה במהלך המב"מ, העלה בהנהגה, בצבא ובתעשיות שאלות קשות כפי שקרה בברית המועצות בשנות ה־80.
ישראל ובעלות בריתה הצליחו ליירט את מרבית האמל"ח ששוגר לעברה מבלי שנגרם לה נזק כלשהו משמעותי, כפי שאולי קיוו בטהרן, והוכיחו כי אין בידי האיראנים מענה ראוי מול תגובה ישראלית שתבוא. בכל מקרה, כישלון מהדהד זה הוכיח בפעם השנייה את הצלחתן של התעשיות הביטחוניות בישראל מול אלה של האויב בעשורים האחרונים.