ככל שמתקדמים הקרבות ומתעצם הלחץ הבינלאומי להפסקת הלחימה, כן מתגברים הרעיונות וההיערכות לתקופת אחרי המלחמה. מי ישלוט, באיזו צורה, מי ייקח על עצמו, ומי באמת רצוי ומתאים לנהל חבל ארץ כה בעייתי וסבוך.
למרות הצהרת נתניהו: המעצמה שמכינה את אבו מאזן להשתלט על רצועת עזה
אין כל ספק כי פתרון נאות הוא עניינה הקריטי של מדינת ישראל, שהבטיחה לתושבי העוטף שקט ביטחוני וסיום יכולתו השלטונית של ארגון חמאס, אחרת יהיו תושבים רבים שלא ירצו לשוב לבתיהם, מה גם שהם ייאלצו להמתין זמן רב לשיקום מקומות מגוריהם. ממסיבות העיתונאים מדי ערב אין אפשרות להסיק דבר. גם מקריאת שטף המלל שמפרסמים מומחים שונים קשה לגבש דעה ולברור את הפתרונות הרצויים לתקופה, החל מתום הקרבות ולעבר העתיד הרחוק יותר.
נראה כי עד כה לא סוכמה כל תוכנית או הצעה המקובלת על המנהיגות בישראל. יתרה מכך, קיימים הבדלים תהומיים בין רצונה של ארה"ב למסור את השליטה לידי הרשות הפלסטינית תוך חיזוקה, לבין עמדה שלילית ישראלית מוחלטת לפתרון זה. אישית, אני סבור כי ההנהגה הישראלית הנוכחית תגייס כל נימוק לעמדתה השלילית. המבנה הפוליטי של ממשלת ישראל לא יאפשר לה לאמץ פתרון כזה, גם אם הרש"פ כן מסוגלת לעמוד במשימה השלטונית.
במקום לנתח את ההצעות השונות, אנסה לגייס את ניסיוני והיכרותי, ולהציע פתרון משלי. אני יוצא מתוך הנחה כי ארה"ב תצליח לשכנע את מצרים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בפתרון, אולי תמורת ויתור על חלק מחובותיה הכבדים לארה"ב.
לאחר מכן יש להקים קואליציה בין־ערבית – שבה ייטלו חלק פעיל מצרים, ירדן, האמירויות ומרוקו – שתיקח על עצמה את ניהולה האזרחי של הרצועה. ניתן יהיה גם להקים כוח שיטור מטעם האו"ם (שיתפקד כמשטרה אזרחית, פלילים ותנועה). כדי לאפשר מעורבות פלסטינית ברצועה, ישראל לא תתנגד לשותפות של נציג הרש"פ בקואליציה שתוקם, אך בתנאי שחלקה של הרש"פ יהיה שווה למעורבות שאר הנציגים.
הרצועה תחולק לנפות מנהליות, וימונה ראש לכל נפה שתחתיו ימונו קציני מטה מקצועיים (חינוך, בריאות ועוד) ממדינות הקואליציה, תוך מתן אפשרות לישראל להיות מעורבת בעניינים ביטחוניים.
בגבולות הרצועה עם ישראל יקבע פרימטר, אזור חיץ ביטחוני שיהא אסור לכניסה, והמעבר בין ישראל לרצועה יתבצע במעבר ארז. לא תתאפשר יציאת פועלים מהרצועה לישראל, ולא תהא כל זיקה אזרחית בין הרצועה לישראל. עזתים יוכלו לנוע או לעבוד במדינות ערב על פי הסדרים עם מדינות אלה.
זוהי הצעת מבנה שישראל תוכל לאמץ, תוך שמירה על ביטחונה הטריטוריאלי, ובמיוחד שלום וביטחון תושביה.
הכותב הוא נשיא חברת CGi למודיעין עסקי ולשעבר ראש השב"כ