בכל יום אנו מגלים מכתב סרבנות חדש חדש, שמבייש בעיקר את חותמיו, ושבעקבותיו הפרה הקדושה האחרונה בציבוריות הישראלית - צה"ל - נשחטת שוב ושוב. כיום המציאות מדאיגה שבעתיים. שכן, אם פעם האנרכיסטים היו כאלה שכולם היו מוחים נגדם, היום הם מנסים לפרק את הצבא מבפנים.
נתניהו: "לא ייתכן שתהיה קבוצה בצבא שתאיים על הממשלה הנבחרת"
מכתבו של הקצין מ־8200, המתפרסם בעמודים אלה, חוטא לאמת. שכן, אין הבדל בין קצין, בכיר ככל שיהיה, לבין עובד רס"ר. שניהם מחויבים לפקודות הצבא, לערך הרעות ולמניעת סרבנות. אותם אנרכיסטיים עוטפים את פעולתם באיצטלה אידאולוגית, אך הם שוכחים כי במדינה דמוקרטית מי שמכריע הוא העם. הם מבקשים שלא לקבל את תוצאות הבחירות ומנסים, דרך הבערת השטח, לפגוע שוב ושוב בצה"ל.
מי שאוהב באמת את המדינה, לא שורף אותה, מכה את שוטריה או מונע מאזרחיה נסיעה חופשית בכבישים. מתנגדי הרפורמה צועקים שוב ושוב בכיכר העיר "דמוקרטיה", אך בפועל הם שכחו את פירושה של מילה עתיקה זו - שלטון העם. לשיטתם, כאשר תוצאות הבחירות לא תואמות את עמדותיהם, אפשר להחליף את העם.
מובילי המחאה מנסים להראות כאילו מדובר במחאה עממית, שצמחה מלמטה. אולם מכתביהם מדגישים את מגדל השן הלבן שבו נמצאים רק טייסים או אנשי מודיעין. מכתבי הטכנאים או לוחמי הגדודים הפשוטים כלל לא מופיעים.
האנרכיסטים אשר תומכים בהפיכה צבאית מוכיחים כי קם פה צבא חדש, הצבא הלבן, אשר מוכן לעשות הכל כדי לפרק את ישראל מבפנים.
לפני 80 שנים סבי וסבתי עמדו בתור למקלחות באושוויץ ולא חלמו שנכדם יהיה קצין בצה"ל. רצה האל וזכיתי בכך. יחד עם חבריי, נדאג כי הצבא הזה ימשיך וישגשג על אף אלה שרוצים לפרקו.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ורב־סרן במילואים, שמשרת עשרות ימי מילואים בשנה