הלכה למעשה

מתקיים לו דיון בשאלת כשרות חו”ל. התומכים בכשרות זו תוהים על שום מה רואה הרבנות הראשית צורך לשלוח משגיחים מארץ הקודש למקומות שבהם מצויה רבנות אורתודוקסית שמעניקה תעודות הכשר משלה, ובכך מעלה את יוקר המחיה ופוגעת בשכבות החלשות. פרקליט ממולח המקורב לחוגי הרבנות הראשית, ושימש בין היתר כראש לשכת הרב הראשי, נזעק להגן על הרבנות הראשית. לא, הוא אינו מבקר את תעודת הכשרות מחו”ל. במקום זה הוא מזדעזע כיצד מוכנים בני הפלוגתא שלו לוותר על הריבונות של מדינת ישראל. והוא מרים קולו בבטאו את המילה “ריבונות” עד שלרגע נדמה שחוק הכנסת מחייב יותר מתורה למשה מסיני. ואז אתה תמה כיצד פטריוט כמוהו התקומם נגד ביסוס הפטור משירות בצבא על ערך לימוד התורה. ואתה זוכר שהוא הטיח כי עדיף שבחור שנפלט מהמסגרות החרדיות הקלאסיות ילך לרחוב ולא לצבא. הוא גם העלה נימוק מנצח: “בחור חרדי שמסתובב ברחובות, יותר טוב לו מבחינת החרדיות שלו, מאשר חרדי בצבא שמסתדר עם עבודה. כי הוא (הבחור שברחובות) לפחות רוצה שהבן שלו יצא רבי עקיבא איגר”.
 

ואם לא די בכך, האתר החרדי "כיכר השבת" קיים דיון פנימי כיצד על החרדים לחוג את יום העצמאות. איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג ענה בלימוד ובכתיבה. ונימק: היהדות החרדית התחזקה דווקא לאחר קום המדינה; "עולם התורה ועולם הישיבות פורח מתמיד בלי עין הרע, ועל כך יש להודות לקדוש ברוך הוא".
 

לא כך הרב דב הלברטל, שהזדעזע מהפגיעה בריבונותה של המדינה הציונית אם חלילה ייובא לארץ מזון בהכשר חו"ל. "מנקודת המבט התורנית הראויה", פסק, "מדובר ביום רגיל של חולין. אנחנו יודעים את דעתם של גדולי ישראל בכל הדורות שהתעלמו מהחג הזה לחלוטין. אני ממשיך בשגרת לימודי הרגילה ולא מציין את היום הזה באף מובן". וכשנשאל אם החרדים הפכו "יותר ישראלים", השיב: "במובן העמוק של המושג התשובה החד־משמעית הנה לא רבתי. אנחנו מנותקים מהם לגמרי בכל מובן, וזו ההשקפה האמיתית והמסורת שהנחילו לנו רבותינו".
 

לא שונה ההגנה על המונופול של הרבנות הראשית בתחום הגיור. הרב משה קליין, מי שהיה סגן ראש מערך הגיור, תוקף בחריפות את הרבנים שעומדים מאחורי מערך "גיור כהלכה". כמשפטן הוא גם נותן המחשה לדבריו: אם איני מרוצה מחוקי התעבורה, האם אוכל להקים בית משפט לתעבורה משלי?! בראוו על ההשוואה! חוקי התעבורה, כמו גם בית המשפט לתעבורה, אכן שואבים את סמכותם מהכנסת. לתומי סברתי שהסמכות לגייר ניתנה למשה בסיני. שמא טעות בידי? וכשבעימות רדיופוני הוא נשאל על בתי דין חרדיים שעוסקים בגיור, הוא מנסה להתחמק וטוען שמדובר בעשרות גיורים בלבד, רובם של תושבי חו"ל שמבקשים לעבור גיור אורתודוקסי. אני מתקשה לרדת לסוף דעתו של הרב קליין. וכי כמות הגיורים קובעת את סמכותם של בתי הדין? מעבר לכך, מן הראוי שהרב קליין יעיין בספרו של הרב עמנואל יעקובוביץ', ששימש כרב הראשי של בריטניה וחבר העמים הבריטי, "לו רק עמי". הרב יעקובוביץ' סיפר בספרו על גיורי בזק שעוברים תיירים בבתי דין "אולטרה־אורתודוקסיים" בישראל, אף שאינם שומרים על השבת, על טהרת המשפחה או מצוות אחרות. "בית הדין שלנו בלונדון", הבהיר הרב, "אינו מכיר בתוקפם של הגיורים הללו, למרות שבתי הדין המגיירים התיימרו לבצעם לפי סטנדרטים אורתודוקסיים נוקשים”.