דומני שרבים מאיתנו מתקשים לחדור למוחם של אותם קנאי דת קיצונים השורפים תינוקות וכנסיות. המוח של רובנו רואה בכך מעשה טירוף חסר כל היגיון ותכלית. ואני מעלה שאלה: במה שונים חכמי הדת האיראנים הקיצונים מהקנאים המחליאים שאצלנו? למה מצויים כאלו בתוכנו, ואצל ממשל אובמה, המזלזלים בקנאות המולות באיראן, מפחיתים מערכה ושוללים את האפשרות שהם יבצעו מעשים לא רציונליים?
גדול המזרחנים, פרופסור ברנרד לואיס, העריך כי האליטה הקנאית הדתית האיראנית חוזה מלחמת גוג ומגוג, מלווה בענני פצצות גרעיניות, שבעקבותיה תיכון בעולם מלכות מוסלמית שיעית. יתגשם, לא יתגשם? איני נביא, אך דומני שצריך להבין כי לצדה של הקנאות הדתית האיראנית עומדת ציוויליזציה פרסית ומורשת היסטורית שמעטות כמותן בעולמנו. איני מומחה לאיראן, אך ברצוני להעלות שתי חוויות שעברתי שעה שביקרתי בזמנו באיראן בתקופת הדמדומים של שלטון השאה הפרסי.
הראשונה הייתה מפגש עם טייסים איראנים שחזרו מקורסים בארצות הברית על מטוסי 16־F. נדהמתי מרמת הידע, ההשכלה והתבונה של הטייסים הללו. אלמלא האנגלית המצוינת שלהם, הייתי מדמה שאני מדבר עם טייסים שלנו. זה המחיש לי כי יש לאיראן תשתית של כוח אדם איכותי ותשתית של ידע. לא לחינם הם הגיעו בימינו למה שהגיעו בפיתוח כלי נשק.
ונלך לעומק ההיסטוריה. החל מסוף המאה העשירית, כאשר האסלאם בימי הזוהר שלו, אבות התרבות והמדע שלו אינם ערבים! הם ברובם פרסים. להמחשה: הרופא הידוע, אבן סינא, היה פרסי, אולי גדול המדענים שהקים האסלאם; עומר כיאם (על שמו נקרא המועדון המפורסם ביפו), שנחשב לאחד מגדולי המשוררים באסלאם, היה פרסי. ויותר מהיותו משורר היה מתמטיקאי, מאבות תורת האלגברה. יש לאיראן במה להתנאות בתרומה האדירה שלה לתרבות האסלאם.
ובצד התרבות העליונה, ישנה כמובן גם התרבות התחתונה, תרבות החוכמה של הבזאר. זכיתי להיות שם, בבזאר בטהרן. הבזאר של איסטנבול מחוויר לעומתו.
החוויה השנייה הייתה שעה שביקרתי בחורבות העיר פרספוליס. את העיר הזאת התחיל להקים המלך כורש (שעם ישראל חייב לו לא מעט) והיא הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרסית שקמה אחריו. לאיראן יש מורשת של אימפריות, של עם בעל עבר מפואר. לנו ולתרבות המערבית יש התנ״ך, הברית החדשה והאיליאדה של הומרוס. לאיראן יש האפוס האדיר הנקרא ״שאהנאמה״ (סיפורי המלכים), שכתב לפני כ־1,000 שנה המשורר הפרסי פירדוסי. בשפה הפרסית הוא נכתב, כי בו באה לידי ביטוי הזהות הפרסית שבתוך דת האסלאם.
האימפריה הפרסית הגדולה האחרונה קמה בתחילת המאה ה־16. מייסדיה קיבלו עליהם את הנוסח השיעי של האסלאם, ובמשך מאות בשנים נלחמו באימפריה העותמנית, נושאת דגל הסונה. היא ירדה, נכבשה על ידי בריטניה ורוסיה במלחמת העולם השנייה, ועכשיו פניה להקים אימפריה חדשה. איזו מורשת, איזו תרבות, איזה ידע, יש לסעודים ולנסיכויות המפרץ להציג מול האומה הפרסית? מה הפלא שאיראן, כן איראן, ולא רק הקיצונים שבה, שואפת להשיג בסופו של דבר פצצה גרעינית? ולו רק על מנת להציבה בקדמת המדע, וכיאה לאימפריה מתחדשת?!