מקום בצמרת: הגנרל האיראני שלא יורד מהכוונת האמריקאית

זה לא בכדי. איראן הייתה כבר לפני כשלוש שנים - בטרם הוטלו עליה הסנקציות הכואבות במיוחד - מדינת סף גרעינית. בשל הפגיעה הקשה של הסנקציות בכלכלתה, הבינה טהרן שעליה לגשת לשולחן הדיונים, שאליו סירבה להגיע קודם לכן. 
 

בצד מראית העין של שמירה על גאוותה הלאומית ומאמציה להקהות ולעמעם את הפיקוח הבינלאומי על מתקניה הגרעיניים, מה שעניין את איראן במו"מ עם המעצמות היה בעיקר להסיר מעליה את הסנקציות החונקות. איראן השיגה את מטרתה. מקור ישראלי בכיר שתדרך עיתונאים העריך שבתקופת תוקף ההסכם, שתימשך עד 15 שנים, תיהנה איראן - בנוסף להפשרה של כ־100 מיליארד דולר של פיקדונות מוקפאים בבנקים בחו"ל - גם מהזרמת כספים ישירה כתוצאה מחידוש במלוא התפוקה של ייצוא נפט וחידוש קשרי סחר עם העולם. זה שווה לה עוד כ־500 מיליארד דולר.
 

הרשימה השחורה כוללת כאלף שמות של בנקים, חברות ספנות, ספינות, חברות תעופה, חברות ביטוח, תאגידי נפט וגז וחברות מסחר שונות, וגם כמה מאות אישים, הקשורים במישרין או בעקיפין לתוכניות הגרעין, הטילים וסחר נשק של איראן. נכסיו - הנזילים או הנדל"ן - של כל מי שהופיעו ברשימה הוקפאו, ונאסר על כל המדינות החברות באו"ם להתיר את כניסתם לשטחן ולקיים עמם קשרי מסחר.
 

לפי ההסכם, הסנקציות יוסרו, אבל בחמש השנים הבאות יימשכו העיצומים על ייבוא וייצוא נשק קונבנציונלי לאיראן וממנה, ושמונה שנים על ייצוא וייבוא טילים וחלקיהם.
 

שלושה שמות ברשימה זו בולטים במיוחד: האחד הוא ד"ר עבאס דוואני פירודיאן, מדען גרעין בכיר, שהיה בשנים 2011 עד 2013 גם ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן.  זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו, בנובמבר 2010, הוא נפצע בניסיון התנקשות, בעת שנכנס למכוניתו. הניסיון הכושל יוחס למוסד. שמו של פירודיאן יוסר מרשימת המעורבים בתוכנית הגרעין של ארצו, אבל הוא ימשיך להיות תחת משטר הסנקציות בכל הקשור למעורבות בתוכנית הטילים.

השני הוא ד"ר מוחסן מהאבדי פחריזאדה, שהיה, לפי פרסומים זרים, האחראי על תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, מה שנקרא "קבוצת הנשק". החבורה, שהורכבה ממדעני גרעין ומהנדסים, עסקה בניסויים באמצעות חומרי נפץ רבי עוצמה והדמיות מחשב, שביקשו לבדוק כיצד להרכיב פצצת גרעין וכיצד למזער אותה ולהופכה לראש חץ על טיל שיהאב. אם איראן הייתה מרכיבה נשק גרעיני, פחריזאדה היה נחשב בארצו ל"אבי פצצת הגרעין השיעית". לפי אותם פרסומים, הוא היה היעד מספר אחת לחיסול של המוסד אבל ירד למחתרת, והסוכנים לא הצליחו להתקרב אליו. 
 

פחריזאדה הוכנס לרשימה השחורה בשל מעורבותו בעבודה על תוכניות הגרעין והטילים של ארצו ובשל סירובה של איראן לאפשר למומחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לתשאל אותו. מכאן אפשר להסיק כי שמו יוסר מהרשימה שעניינה מעורבותו בתוכנית הגרעין, אם כמובן תסכים איראן לאפשר לאנשי סבא"א לתשאל אותו. בכל מקרה, הוא יישאר מוחרם עוד שמונה שנים בגלל עבודתו על תוכנית הטילים.
 

השם השלישי, ואולי המעניין מכולם, הוא הגנרל קאסם סולימאני, בן 58, מפקד כוח "אל־קודס" במשמרות המהפכה של איראן. הוא נחשב כיום לאחד האנשים המשפיעים ביותר ברפובליקה האסלאמית ומקורב ביותר למנהיג העליון עלי חמנאי. 
 

עד כמה סבוכה הרשימה תעיד העובדה שמופיעים בה שני אנשים בעלי שם המשפחה "סולימאני". אחד הוא גאסן והשני קאסם. גאסן סולימאני יוסר מהרשימה. לגבי הגנרל קאסם סולימאני המצב יותר מורכב.

בגיל 22, עם פרוץ המהפכה האסלאמית באיראן, הצטרף קאסם סולימאני למשמרות המהפכה, השתתף במלחמה העקובה מדם עם עיראק, שנמשכה שמונה שנים, ובשנת 2000 מונה למפקד הכוח.
 

"אל־קודס" היא יחידה מיוחדת שהוקמה ב־1980 במטרה "להילחם בכיבוש הציוני". אולם במרוצת השנים הורחבו סמכויותיה והיא הפכה בעצם לזרוע המיוחדת של איראן לייצוא המהפכה. הכוח אחראי על אימון, חימוש וסיוע למיליציות שיעיות בעיראק ובתימן, על הקשר עם חיזבאללה ועוד. מתוקף תפקידו, הגנרל סולימאני הוא בעצם האיש האחראי לניהול המלחמה נגד דאע"ש בעיראק ובסוריה ולסיוע למשטרו של הנשיא בשאר אסד.
 

לאחר שנים ארוכות שבהן פעל במחתרת ובחשאי, עלה גנרל סולימאני אל פני השטח. הוא הופיע באירועים ציבוריים באיראן, התראיין לכלי התקשורת וצולם גם באזורי קרבות בעיראק. אך על אף מעמדו הרם והשפעתו הרבה, יוקרתו נפגעה בארבע השנים האחרונות, ודימויו כמפקד כל יכול נסדק.

זה קרה על רקע "האביב הערבי". כשהחלו ההפגנות וההתמרדויות בתוניסיה, במצרים, בתימן ובסוריה, העריך סולימאני, וגם הבטיח לחמנאי, כי נסללת הדרך להגברת ההשפעה של איראן ברחבי המזרח התיכון. אבל זה לא קרה כפי שאיראן קיוותה. במצרים הודחו "האחים המוסלמים" מהשלטון, ואילו בעיראק ובסוריה מתקשים סולימאני, אנשי "אל־קודס" והמיליציות שהם מפעילים, לנצח במלחמה נגד דאע"ש והמורדים האחרים. שלטונו של אסד נחלש בחודשים האחרונים עוד יותר, ואנשיו איבדו שטחים נוספים.
 

על גנרל סולימאני הוטלו סנקציות מכמה טעמים: ראשית, ארה"ב הגדירה את כוח "אל־קודס" כארגון טרור. כמו כן, הוא הוכנס לרשימה מתוקף היותו מעורב בייצוא נשק לאותן מיליציות שיעיות. לארה"ב יש חשבון נוקב במיוחד עם סולימאני, משום שבוושינגטון רואים בו אחראי למותם של חיילים אמריקאים רבים, כשאנשיו או שלוחיו במיליציות השיעיות העיראקיות כגון "כוח באדר" או "צבא המהדי" הטמינו והפעילו מטעני צד בעיראק בעשור הקודם. סיבה נוספת היא מעורבותו בניסיון (שנחשף על ידי ה־FBI ב־2011) לרצוח את שגריר ערב הסעודית בוושינגטון, שכיום מכהן כשר החוץ של הממלכה. 
 

פקידים אמריקאים אישרו כי שמו אכן יוסר מרשימת הסנקציות שמופיעה בהסכם הגרעין. אך בפועל זה יחול רק על מדינות האיחוד האירופי. בארה"ב הוא יישאר ברשימה השחורה של ארגוני טרור וטרוריסטים. ומכיוון שזו רשימה אקסטריטוריאלית, הסנקציות יחולו על כל מי שיבוא עמו בקשרי מסחר, בלי קשר למקום מגוריו. זו לפחות נחמה פורתא.

מתקרב המועד שבו יצטרך ראש הממשלה בנימין נתניהו להכריע מי יהיה ראש המוסד הבא. שלושה מועמדים רואים עצמם מתאימים לרשת את תמיר פרדו, שבסוף 2015 ימלאו חמש שנים לכהונתו: היועץ לביטחון לאומי של נתניהו וראש המועצה לביטחון לאומי, יוסי כהן, שהיה בעבר המשנה של פרדו; רם בן ברק, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, שהיה המשנה לראש המוסד מאיר דגן; ונ', שהיה אף הוא המשנה של פרדו.
 

על פי ההערכות, מבין השלושה, סיכוייו של יוסי כהן גבוהים יותר. אבל שאלה חשובה ומקדימה היא האם יחליט רה"מ להאריך את כהונתו של פרדו בעוד שנה, עד סוף 2016. עמיתי, עמיר רפפורט מאתר NRG, פרסם השבוע שאכן נתניהו החליט לעשות זאת והודעה על כך תתפרסם בקרוב. למרות בירורים שעשיתי, לא הצלחתי לקבל לכך חיזוק חד־משמעי. שאלתי את לשכת ראש הממשלה אם הידיעה של רפפורט נכונה. 

לאחר שלושה ימים הגיעה התשובה: "לא נענה על שאלה זו".

דילמת רוזנברג

גילה (ג'יל) רוזנברג היא צעירה ישראלית־קנדית, ששירתה בצה"ל, ישבה בכלא על הונאה, וכנראה בעלת אישיות הרפתקנית, שעושה מאז נובמבר 2014 כותרות. השבוע הגיעו הדיווחים וההתעניינות על אודותיה לשיא חדש, לאחר שלפני כשבועיים שבה לישראל משדות הקטל בסוריה ובעיראק. היא לחמה שם בשורות ארגונים כורדיים שנאבקים בדאע"ש, התראיינה לכלי תקשורת בישראל ובעולם והתארחה בכנסת כאורחת של סגן השר איוב קרא.
 

רוזנברג נעלמה מישראל בנובמבר שעבר. היא טסה לאירביל, בירת החבל האוטונומי הכורדי בעיראק, ושם הצטרפה לבריגדה בינלאומית שמונה כמה מאות זרים, רובם מערביים, שהתגייסו למען המאבק הכורדי. היא הייתה עם מיליציות כורדיות ומשם עברה לסוריה. מעת לעת שלחה דרישות שלום באמצעות עמוד הפייסבוק שלה, כולל תמונות שבהן הצטלמה בשדה המערכה עם מטול רקטות RPG. 
 

מעשה אמיץ ונאצל, ג'יל רוזנברג. צילום: פייסבוק
 

אין ספק שרוזנברג היא אישה אמיצה והתגייסותה למען מאבק המיעוט הכורדי הוא מעשה ראוי ונאצל. חבל שמדינת ישראל לא עושה יותר למען עצמאות הכורדים, במיוחד על רקע של פרסומים בנוגע לבקשות שמשמיעים דוברים כורדים רשמיים כי ישראל תספק להם נשק, ובמיוחד נשק איכותי כמו טילים נגד טנקים, תותחים ועוד. לפי פרסומים זרים, מתקיימים קשרים חשאיים מסוימים, ובעבר דווח על יועצי ביטחון ישראלים, יוצאי מערכת הביטחון, שסייעו לממשלה הכורדית בעיראק.
 

אך הבעיה היא שמה שעשתה רוזנברג הוא עבירה על החוק היבש: הסתננות לשתי מדינות אויב. בעבר נחקרו ח"כ ערבים בגלל ביקוריהם בסוריה או בלבנון ונשמעו קריאות להעמידם לדין. הקריאות הללו נהדפו בשעריו של היועץ המשפטי לממשלה. לאחרונה פורסם במדור זה סיפורו של שי משה, בכיר לשעבר בשב"כ, שנסע כמה פעמים לכורדיסטן למטרות עסקים. הוא הוזהר לבל יחזור על כך, ומשלא שעה לאזהרה, נחקר והוגש נגדו כתב אישום. בימים אלה הוא מרצה עונש של עבודות שירות, לאחר שהגיע לעסקת טיעון עם המדינה. 
 

בשנה האחרונה הועמדו לדין יותר מעשרה ערבים ישראלים שהסתננו לסוריה והצטרפו לשורות דאע"ש, המוגדר כארגון טרור. לאחרונה נשלח חבר הכנסת לשעבר מבל"ד, סעיד נאפע לשנת מאסר על כניסתו לסוריה ב־2007 בעת שהיה בתפקיד ושם נפגש עם סגן מזכיר החזית העממית. שמוגדר אירגון טרור נאפע הואשם גם במגע עם סוכן זר.
 

למרבה המזל, אין המיליציות הכורדיות מוגדרות ככאלה, אבל לפי החוק היבש, עיראק וסוריה הן מדינות אויב. המסע של רוזנברג לשתיהן ואחר כך פרסום עלילותיה בכלי התקשורת בישראל, מציבים את מערכת אכיפת החוק בפני דילמה: האם להעמידה לדין, גם אם כוונותיה ומעשיה היו ראויים.
 

בשובה לישראל היא נחקרה בידי השב"כ, שמסר בתגובה: "בחודש נובמבר 2014 פורסם כי הגברת ג'יל רוזנברג הצטרפה לשורות המורדים הכורדים על מנת להילחם נגד דאע"ש. כמתחייב מכך, בעת כניסתה לישראל תושאלה הגברת רוזנברג על ידי השב"כ בנושא זה ובתום תשאול זה שוחררה לדרכה". עם זאת, בשב"כ סירבו להתייחס לשאלה אם יש בכוונת הארגון להמליץ למשטרה ולפרקליטות להעמידה לדין.
 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לא הייתה אלינו כל פנייה בנושא זה מהגורמים הרלוונטיים ומעבר לכך לא נתייחס". אפשר להניח כי הדילמה תיפתר, או שנפתרה כבר, באזהרה שהשמיעו בפניה אנשי השב"כ שלא תחזור על מעשיה. ואכן, רוזנברג כבר הודיעה כי אין בכוונתה לשוב לשדות הקטל במדינות אויב.