אני לא מכיר את נדב פרי וכנראה שיש לנו חילוקי דעות בנושאים לא מעטים, אבל אני כן יודע משהו על מי שפרי הולך לעבוד אצלם - מי שהוצאו אל מחוץ לגדר על ידי ח"כ מיקי רוזנטל – ראשי חברת חיפושי הגז "אבנר". רוזנטל מיהר לגנות את פרי, כאשר זה הודיע שהוא עובר לעבוד ב"אבנר" ודלק קידוחים. הוא טען בטוויטר שפרי מכר את מצפונו, כמו גם את כישוריו וקשריו. בד בבד הצטרפו להאשמות צדיקים נוספים, מי שמציגים את חברות הגז ואת יתר יזמי הכלכלה הישראלית, כמפיסטופלס המיתולוגי המוצץ את לשדנו. אלו שכל מי שעובד אצלם מוכר את נשמתו לשטן.
בחזית הרוע מוצב אמנם יצחק תשובה, אבל – מי שגילה באמת את הגז היו יזמי "אבנר" – אלי רוזנברג, דוד כהן וגדעון תדמור. את גדעון תדמור אני מכיר מהצבא, ולמרות שלא דיברנו לפחות עשר שנים, אני מתקומם כל פעם מחדש מול רצח האופי השיטתי שמתבצע לו, לבני משפחתו, ולשותפיו.
ההיכרות שלי עם תדמור התחילה כאשר הייתי מדריך שלו בקורס קצינים. לימים שירתנו יחד כקצינים במילואים במשך 15 שנה, בחטיבת הצנחנים ששחררה את ירושלים וחצתה את התעלה. וזה לא רק שהוא נתן לחברה הרבה יותר מרבים אחרים - אביו המנוח עבד שנים במוסד ולקח חלק בהברחת תוכניות המיראז' משווייץ, תוכניות ששימשו לימים לתכנון מטוס הלביא.
הזיכיונות של "אבנר" לחיפושי הגז נרכשו אחרי שגופים ממשלתיים שעסקו בכך הרימו ידיים והגיעו למסקנה שאין גז מול חופי ישראל. ראשי חברת "אבנר" הם שכפרו במסקנה של פקידי הממשלה ולא ויתרו. רק בגלל ההתמדה, החזון, התושייה והסיכונים שלקחו על עצמם יש למדינת ישראל עצמאות אנרגטית וסיכוי לבוננזה כלכלית. כזו שתאפשר לפתח את המשק ולהקנות רווחה משמעותית לכולנו בעתיד.
לו הייתה מתקבלת דרכם של מיקי רוזנטל, שלי יחימוביץ' ודומיהם, לא היה כל תמריץ לראשי "אבנר" להיכנס להרפתקה המסוכנת שלקחו על עצמם. הגז היה קבור עדיין באדמה, ואיתו כל היתרונות האדירים שהוא מביא למשק ולחברה.
פרשת הגז היא דוגמה מרחיקת לכת להיפוך היוצרות הפופוליסטי שפוקד אותנו. אלמלא פועלם של היזמים הפרטיים שהמציאו את הגלגל בתחום האנרגיה והעצמאות הכלכלית, היינו מקבלים את מה שהמנגנון הממשלתי יודע הכי טוב לעשות – קבורת חמור של כל רעיון טוב, ברגולציה, ביורוקרטיה ומסים. שלא לדבר על יוזמות חקיקה פופוליסטיות שחונקות את היוזמה הפרטית באצטלה של הגנה על האזרחים חסרי הישע. שימו לב כיצד פגע חוק הספרים אנושות דווקא בסופרים הצעירים וחיבל במכירת הספרים כולם.
חזרה לגז - לא רק שהמדינה הפרה את ההסכמים החתומים עם מגלי הגז, כאשר יישמה את מסקנות ועדת ששינסקי, לא רק שעודף רגולציה מעכב את הפיתוח וההפקה של השדות החדשים, עכשיו תדמור ושותפיו מוצגים כהתגלמות השטניות עלי אדמות - כאלו שמגונה לעבוד אצלם. אז זהו שאין כל פסול לעבוד עבור המעסיקים החדשים של נדב פרי, זה אפילו כבוד גדול. ומותר להעז ולומר שהמדינה צריכה לרצות שיזמים ופורצי דרך יתוגמלו מצוין, ואפילו – לא תאמינו, שיתעשרו. אם כי, חשוב לוודא שהחברה כולה תיקח חלק סביר בהצלחה.