הבחירות תמו. נתניהו קיבל את מבוקשו ובפעם הרביעית יהיה ראש ממשלה.
עתה הגיעה העת להתעורר. צלצול השכמה ראשון הגיע מארצות הברית: העיתון ״וול סטריט ג׳ורנל״ דיווח, מפי גורמים בבית הלבן, כי ישראל מרגלת אחר אמריקה בשיחותיה עם איראן. זוהי האשמה קשה מאוד.
אלה השבבים הראשונים של ״הנאום ההיסטורי״ של נתניהו בקונגרס, אשר פורש על ידי הממשל כהתערבות גסה בענייניה הפנימיים של ארצות הברית. וזה לא הכל. התקשורת האמריקאית פרסמה שאובמה הבהיר לנתניהו בשיחתם הטלפונית לרגל בחירתו שארצות הברית שוקלת את האפשרות להסיר את הווטו במועצת הביטחון על הקמת מדינה פלסטינית.

אמריקה שוקלת שינוי עמוק באסטרטגיה שלה כלפי ישראל, לאחר אמירתו של נתניהו במהלך הבחירות שהוא נגד הקמת מדינה פלסטינית. הוא ניסה להרגיע ולומר שדבריו לא הובנו כהלכה, ושהוא בעד הקמת מדינה פלסטינית, רק בתנאים מסוימים שככל הנראה לא יתהוו בעשורים הקרובים. אלא שהאמריקאים אינם מאמינים להבהרות נתניהו.
בוחרי ראש הממשלה ושותפיו הטבעיים ודאי יאמרו שאין בכך חדש, וממילא אין לישראל מה לדאוג. אני אומר שההיסטוריה חומדת לצון לפעמים, ולא מן הנמנע שנתניהו יירשם בדפיה כמי שהקים את המדינה הפלסטינית, בדרך הגרועה ביותר האפשרית - חד־צדדית.
היות ומקורות המידע גלויים למדי, ראוי לכל אלה המרגישים שארצות הברית נופלת לרגליה של ישראל, ושהיהודים שם לא יתנו לאף ממשל להרע לישראל, ושהקונגרס הלעומתי ידחק את הנשיא החוצה אם ינסה להתעסק עם ישראל, ומיני פנטזיות ים תיכוניות מצויות, לקחת את הממשל האמריקאי ברצינות.
לטוב או לרע, עד 19 בינואר 2017 אובמה יישאר בבית הלבן. נתניהו עשוי לזכות ולראות במו עיניו החלטה הן של מועצת הביטחון והן של העצרת המכירה בהקמתה של המדינה ההפלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית, בלי שישראל שותפה למהלך וללא מו״מ.

זו עלולה להיות התוצאה של ״הנאום היסטורי״ של נתניהו בקונגרס, ולא פחות מכך, התחייבותו לבוחר הישראלי שיתנגד לחלוטין להקמת מדינה פלסטינית.
ממשל אובמה בלם שטף של הצעות אנטי־ישראליות בפורומים שונים בעולם. אירופה המערבית אינה רחוקה מצעדים דרסטיים מאוד כנגד ישראל, כולל הטלת חרם כלכלי. ארצות הברית מצליחה עדיין לרסן את אירופה. נשיא צרפת ומנהיגים אחרים גם הם יצאו בחריפות נגד דברי נתניהו. אפשר גם בהם לזלזל, להסביר שאינם מתכוונים. הכל אפשר לומר, אלא שהתוצאות עלולות לפגוע בנו קשות.
אובמה לא ישכח ולא יסלח לנתניהו. בארצות הברית נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לרביזיה גם בנושא התיאום הביטחוני. סוגיית איראן לא תמצא את פתרונה ללא אמריקה, ומוטב להפנים זאת. השנתיים שנותרו לאובמה בבית הלבן עלולות לא לעבור בקלות על ישראל. עתה יישאל העם בישראל, שבחר בנתניהו לראש הממשלה, האם כדי לזכות בעוד כמה קולות היה כדאי להתגרות בממשל האמריקאי? ייתכן שאנו רק בתחילתו של עידן חדש ביחסים בין ישראל ואמריקה. 
הכותב הנו היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי