לא מעט טריליוני דולרים הפסידו השבוע הבורסות ברחבי העולם. מכסי הסחר הלא החלטיים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבליחו לחיינו על המסכים, אבל ישפיעו על החיים של כולנו. החיים זה לא כמו טלוויזיה, אי אפשר לכבות אותם, אולי להחליף תחנה.
וול סטריט הוא רחוב שבו ממוקמת בימת המסחר של הבורסה האמריקאית. מדדי החברות השונים שיותר ויותר אנשים מדקלמים היום הם בגדול ראשי תיבות של מונחים שחלקנו לעולם לא נדע, אבל מה זה חשוב. כל אחד נהיה כלכלן, כל שני יועץ השקעות, ולכולנו תפיסה יציבה ומובנית.
כל זאת עד שהגיע אדם שהצהיר שיטיל מכסים על סחר בין מדינות, עשה מזה קמפיין בחירות מוצלח – ועכשיו מתפלאים שהוא מממש את הבטחותיו, ואולי גם מתפלאים שלעת עתה הוא נסוג בו, חלקית, מכוונתו.
האדם הזה הוא נשיא ארה"ב, והעולם הוא זה שהכרנו. הבורסות מפסידות על חשבון כספי הפנסיה שלנו, ובהמשך קצת מתקנות, וכולם מרגישים שהזיזו להם את הגבינה, כשהעניין הוא שהחנות שבה קנינו מוצרי חלב הפכה לפתע לקצבייה בבעלות חדשה.
סדר עולמי חדש הוא שם המשחק, כשהמטרה היא ליצור מציאות חדשה בתחומים רבים, כלכלה בראש ואחריה כל השאר. כשמנהיג העולם החופשי שמע על השעייתה של מועמדת הימין מארין לה פן בצרפת באשמת שחיתות, הוא הגיב, "זה מזכיר את המדינה שלנו". ואל תתבלבלו, הוא התכוון לזה.
סדר עולמי חדש הוא מציאות שונה, או לפחות שנראית אחרת מקודמתה. בין שזה נעשה באמצעות מכסי סחר, ובין שאלה מועמדים פוליטיים המנהלים קמפיין תוך כדי משפט שנרתם מיד לטובת הבחירות, או איומים בלחץ צבאי משמעותי לטובת הגעה להסכמים שתכליתם יצירת סדר עולמי חדש.
מהלכים דרמטיים נועדו ליצור כאוס מצד אחד ולערבב חזק ומהר את כל המרכיבים המוכרים מאידך. אפשר לבצע אותם, ולעיתים גם נכון לעשות זאת, אולם הם אינם תוצר של הסכמות רחבות או ענייניות מעמיקה. מהלכים דרמטיים אלה אינם תוצרים של מחקר מעמיק, גם אם הם מוצגים כתפיסת עולם מוצקה ועתיקת יומין.
אלא שבעולם שבו בדיקת העובדות נדרשת, אך לא באמת משפיעה, ניתן לרוב לראות שאותו מועמד בעל תפיסת העולם המוצקה החזיק בעמדה הפוכה זמן לא רב קודם לכן, ושרבים מהמומחים בתחום הרלוונטי חושבים שצעדיו שגויים.
כשהאסימון נופל
כאן נכנס האלמנט החשוב והמסוכן והוא תעוזה ואומץ לב. להראות כי אפשר, בניגוד לדעת המומחים, להוכיח שאני יכול לעומת כל מה שעשו לפניי. הלא ניצחנו, ויש לנו נאמנות, ואפשר לעשות הכל, כמו לסגור בסוף היום חנות גבינה ולפתוח בבוקר קצבייה במקום.
רק שהלקוחות לא מטומטמים. הם יבואו לחנות כהרגלם, אבל יעלה באפם ריח שונה. חלקם יקנו כי אין ברירה, צריך לאכול, וחלקם יגידו שכדאי לחפש חנות אחרת. חלקם יברכו על המהלך, וחלקם יתעצבנו על עצם קיומו. אולם סדר היום החדש השיג את שלו, ואנחנו הלקוחות. לא כדאי להתבלבל.
לא תמיד יש תוצאה ידועה מראש למהלכים דרמטיים. הם נועדו ליצור תיקון משמעותי, כי גם אם לדוגמה לא כל מכסי הסחר יוטלו ולא על כל המדינות – משהו יזוז. גם אם איראן לא תותקף בטילים ולא ייפלו בה פצצות, אולי ייפול אסימון במקום זאת, ויהיה ניתן להגיע להסכם יעיל וטוב, שיוכיח כי הסדר העולמי החדש מניב הצלחות.
אבל גם אם בסוף הדרך יהיו יותר משרות באמריקה ומחיר הדלק יירד – מחירי פולי הסויה לפרות החקלאים במינסוטה יעלו, ולהם לא יהיה סדר עולמי חדש, אלא ברוך גדול וישן. גם אם תעשיית הרכב האמריקאית תתעצם ויותר משרות ייכנסו לשוק העבודה, הנהג בניו יורק ישלם יותר עבור הרכב שלו כי החלקים מיוצרים זה שנים במקסיקו, רק שכעת מוטלים עליהם מכסי סחר.
מי שראה את טורי המכוניות במעברי הגבול שבין קנדה לארה"ב, מבין את גודל השעה. משתי ישויות זהות כמעט, הן הפכו בן רגע למקור לחשש הדדי ומיסוי. אמריקה הרועשת אל מול קנדה המנומסת והשקטה, אולם לשתיהן יש מה להפסיד במלחמה הזו, כשאמריקה מפגינה תעוזה מול קנדה, שרחוקה מאוד מלהיות פראיירית.
נשיא צרפת עמנואל מקרון התייחס לנושא המכסים ואמר כי כלכלת האיחוד האירופי היא 450 מיליון צרכנים אל מול 350 מיליון שיש באמריקה. בזה הוא צודק, ואולי הוא התכוון להעביר מסר כי אירופה, כמו קנדה, לא מתכוונת להרכין את ראשה בסיפור הזה. בראייה היסטורית, ייתכן שנשיא ארה"ב כונן מחדש איחוד אירופי מקרטע המאיים לדעוך באופן סופי. האירופים עוד יודו לו על כך, בנימוס רב כמובן.
הלקוחות יחליטו
עכשיו תסתכלו גם עלינו. מי שחושב שאנחנו שונים – טועה. גם עם שחושב בטעות שהוא העם הנבחר, יכול לפספס את התמונה. מהלכים דרמטיים שנועדו ליצור סדר חדש מתרחשים גם אצלנו בשכונה. בסוריה, בלבנון, בסעודיה וגם במצרים, בכיכרות וברחובות. חלקם טבולים בתעוזה שכמוה לא ראינו, ויש שיאמרו אומץ לב חסר תקדים שנועד להחזיר משילות, לתקן עוולות, לייצג את הרוב הנבחר, ושלל אמירות שלמעשה מביעות את אותו הרצון למשהו חדש.
משהו חדש שנתפס לרוב טוב יותר או בריא יותר, שאמור לתקן משהו אנכרוניסטי, לרענן את השורות ואת החשיבה. אבל האם הוא משפיע עלינו? שאלה טובה. האם הוא מיטיב עם כלל האזרחים, במודיעין ובפורטלנד, בשדרות ובניו יורק? לא בהכרח, בוודאי שלא תמיד לטובה. הרי איך רפורמה במערכת המשפט נוגעת לבעלי המלאכה באזורי התעשייה?
אפשר לומר שמהלכים דרמטיים שנועדו ליצור סדר עולמי חדש הם גאונות או ראיית הנולד, תעוזה פוליטית משמעותית וגם תמונת ראי לחברה שבה אנו חיים. כי מקום שבו אפשר לעשות מהלכים דרמטיים בלי לבדוק לעומק, בלי הסכמות רחבות, ובלי תיאום מראש – הוא לא מקום בריא בכלל, אלא חברה שהאנשים בה נאבקים זה בזה, כאשר הם לא באמת מבינים את משמעות הסדר החדש, אלא נלחמים על עצם ביצוע הצעדים.
הרי איך אפשר באמת להתנגד למשהו שלא באמת יודעים מה טיבו ואיש לא טורח לספר? זה גם לא באמת משנה. כי אם השינוי בא מצד מסוים, זה בהכרח לא לטובת כלל הציבור, ובוודאי שלא לטובתי. נשמע לכם מוכר? זו תמונתה של חברה שמנסה ליצור סדר חדש, ותגיע בדרך כלל לפחות ממה שרצתה – בדרך עקלקלה ומפותלת ובמחיר מופקע.
האם זה שווה? את התשובה ייתנו הלקוחות שקמו בבוקר לקנות גבינה וגילו שממתין להם במקרר סלמי.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי
