ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ש' סגן ראש השב"כ לממלא מקומו של ראש השב"כ היא צעד משמעותי להחלשת השב"כ. ש', על פי גורמים בשב"כ ובמערכת הביטחון, הוא מועמד בהחלט מתאים ביותר לתפקיד ראש השב"כ. אבל מינוי זמני כממלא מקום הוא בעייתי ביותר. בכל ארגון בסדר גודל כמו השב"כ צריך מטה ניהולי שבראשו עומד מנהל/מפקד שמוביל את הפעלת הארגון. לצידו חייב לעמוד סגן שתפקידו לבנות את הכוח הארגוני.
התוכנית הממשלתית להחלשת המשטרה יצאה לדרך לאחר פרישתו של המפכ"ל יוחנן דנינו. הממשלה מינתה למשך כמה חודשים את ניצב בנצי סאו, אז ותיק הניצבים, כממלא מקום. זה קרה בתקופת המשבר הגדול של המשטרה כאשר ניצבי משטרה נחקרו בזה אחר זה בחשד לעבירות קיום קשר אסור עם פקודות. תקופת ממלא המקום הייתה קצרה ולאחריה הובא מהשב"כ רוני אלשיך.
מי שחשב שאלשיך יעשה לממשלה ולעומד בראשה חיים קלים טעה בגדול, ובתקופתו באו לעולם חקירות האלפים. הדרג המדיני הבין כי משטרה חזקה ועצמאית יכולה לאתגר את הממשלה. לכן לאחר פרישתו של המפכ"ל אז, ניסה השר לביטחון הפנים גלעד ארדן להביא את תא"ל במיל' גל הירש לתפקיד. כשהדבר לא צלח, הוחלט לחזור לתקדים של מפכ"ל "בחצי משרה" וזמני כפי שהיה לאחר פרישת דנינו שלוש שנים קודם, ולשים את ניצב מוטי כהן, קצין מתאים ביותר לתפקיד ממלא מקום המפכ"ל, תפקיד שמילא כשנתיים.
אבל ממלא מקום מוצלח וטוב שיהיה, הוא לא תחליף למינוי קבע. ראשית, אין לו את העצמאות, אין לו יכולת לבנות תוכנית עבודה ארוכה, אין לו סגן שיבנה את הכוח בארגון ויטפל במערכי המטה. לממלא מקום אין יעדים מוגדרים לאורך זמן שניתן בכל זמן לבחון את העמידה בהם.
ההיחלשות של המשטרה והפיכתה לגוף שמתקשה לשמור על ערכים ממלכתיים ונוטה לשליטה פוליטית היא בעצם סוג של "פוסט טראומה" מהתרגיל המנהיגותי שעשתה הממשלה לארגון כאשר לא הציבה לו מפכ"ל במשרה מלאה ובמינוי קבע.
מינוי ארוך זמן של ממלא מקום בראש השב"כ לא רק הופך את ש' לברווז צולע בארגון, אלא הופך את השב"כ לגוף מקרטע בהווה אבל גם בשנים הבאות קדימה.
