דמיינו לרגע את הסיטואציה הבאה: 3:00 בלילה, המושב שלי כולו ישן שנת ישרים, סיימתי לכתוב את הטור ואני יוצא להליכה היומית שלי. ליד המכולת אני יורד מהמדרכה כדי לחצות את הכביש הצר, כשהרמזור להולכי רגל מראה אדום, ולפתע פתאום מזנקים מהמארב שמאחורי השיחים עשרה שוטרים ורושמים לי דוח. חוקית, לא בטוח שיהיה לי מה לומר להגנתי. אסור לעבור באור אדום, ואני עברתי. עניינית, משטרה חסרת תקציב וכוח אדם שתשכיב עשרה שוטרים במארב כדי לתפוס אותי עובר את העבירה הזאת, במקום הזה, בשעה הזאת, היא משטרה שיצאה מדעתה.
קראתי את תיק החקירה נגד חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי, המואשם בסדרת עבירות של הסתה לגזענות, וזה פחות או יותר מה שעבר לי בראש. שגם אם בסופו של הליך הוא יורשע, מערכת אכיפה שמנהלת תיק כזה איננה אלא מערכת מטורפת, משועממת, רודפת, שמשהו בסדרי העדיפויות שלה לקוי מהיסוד. כדי שתבינו את היקף המשאבים שהושקעו באירוע הזה, נספר שתיק החקירה נגד בן ארי מחזיק 2,954 דפים. קראתי את כולם. בחקירה עצמה נטלו חלק - כל אחד לפי דרגתו, לפי תפקידו ולפי היקף המשימה שהוטלה עליו - 46 קצינים ושוטרים. כן, קראתם טוב את המספר.
כתב האישום שבו מואשם בן ארי, בגדול, קובע שבסדרה ארוכה של מקרים הוא התייחס באופן מכליל אל הערבים בטענה שהם "אומה רצחנית", שהם רוצים להשמיד אותנו, שהם שמחים במוות, ושלא יהיה לעולם דו־קיום עם ערביי ישראל משום שהם חלק בלתי נפרד מהאויב. לצורך קריאת הטור הזה, שימו בבקשה בצד את השאלה מה אתם חושבים על מיכאל בן ארי, מה דעתכם על טענותיו ואם הייתם מעניקים לו את הפרס לנימוסים והליכות או לא. כל אלה לא רלוונטיים כאן, משום שענייננו בהליך פלילי ולא בשום דבר אחר.
כמה שאלות צריכות לרחף, לטעמי, מעל כל מה שתקראו כאן: האם יש אינטרס ציבורי למדינת ישראל לנהל הליך כזה? למה הוא מועיל? ומה גורם ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה להחליט להשקיע זמן, משאבים, כסף ואנרגיה דווקא בסיפור הזה? כי מי שמחליט להעמיד לדין אדם שטוען שהערבים הם "אומה רצחנית", בשנה שבה אלפי ערבים פולשים לשטחנו ואונסים ורוצחים ושורפים וטובחים וחוטפים זקנים, נשים וילדים רכים - מעיד, לטעמי לפחות, על עצמו לא פחות ממה שהוא מעיד על הנאשם. לא בגלל שאין ערבים שאינם רוצחים. בגלל שיש נסיבות שבהן לא ברור איזה עניין ציבורי חשוב ממלאת רדיפה פלילית אחרי מישהו, בטענה שהוא מכליל ורואה בכל הערבים כולם, או בכל ערביי ישראל כולם, אויב.
לפני שניכנס לתיק עצמו, כדאי להזכיר כמה דוגמאות ממחלקת העובדות שאין עליהן מחלוקת. ובכן, העובדות מלמדות שמגזר ערביי ישראל הוציא מתוכו הרבה מאוד מחבלים, כמו זה שרצח השבוע בצומת התשבי את משה הורן, קיבוצניק בן 85. העובדות מלמדות שחברי הכנסת הערבים עודדו טרוריסטים באין־ספור הזדמנויות, ולא רק שבניגוד למיכאל בן ארי מעולם לא זומנו על כך לחקירה, חצי מיליון ערבים ישראלים לא ראו בזה סיבה לא להצביע להם.
העובדות גם מלמדות שבמגזר הערבי יש יותר מקרי רצח מבכל מגזר אחר, שרק במגזר הזה רוצחים אנשים בגלל נקמות דם בעקבות סכסוכים בין משפחות, ושרק במגזר הזה רוצחים נשים על רקע "חילול כבוד המשפחה", כמו הצעירה שנרצחה השבוע בנגב, לפי הדיווחים, משום שסירבה להשתדך למי שמשפחתה ייעדה אותה. העובדות מלמדות שוועדת המעקב של ערביי ישראל - סוג של ממשלת המגזר הערבי המייצגת את המפלגות הערביות, את הרשויות המקומיות הערביות ובעצם את כל ערביי ישראל – מעודדת מתפרעים אלימים נגד יהודים ומסייעת להם. העובדות מלמדות שבשומר החומות יצאו אלפי ערבים ישראלים לשרוף, להצית, לירות ולפרוע ביהודים.
העובדות מלמדות ששני עשורים קודם לכן, בשנת 2000, עשרות אלפי ערבים ישראלים קמו על המדינה היהודית - ועל היהודים שבה. הם תקפו תחנות משטרה, חסמו כבישים, ניתצו רמזורים, רגמו רכבים באבנים ובסלעים והעלו אותם באש, הציתו סניפי בנקים, סניפי דואר וסניפי קופות חולים, הניפו דגלי אש"ף, שרפו דגלי ישראל, יערות ושטחים חקלאיים, וגם ירו אש חיה אל שוטרים ואל נהגים יהודים. במקומות שונים ברחבי המגזר צעדו ערבים תחת הקריאה "מוות ליהודים". בנקודות רבות הם עצרו מכוניות, בדקו תעודות זהות ותקפו את מי שזוהה על ידם כיהודי. יהודים רבים נאלצו לנטוש את רכביהם באמצע הכביש ולהימלט על נפשם, מחשש לחייהם.
האם רשימת הדוגמאות הזאת מלמדת שכל הערבים אותו דבר? שכולם עד האחרון שותפים לכל מה שפורט פה? לא. לגמרי לא. אבל הרשימה הזאת מלמדת שבנסיבות הללו, כשכל זה ברקע, להחליט שאתה רותם את מערכת אכיפת החוק כדי להעמיד לדין פלילי יהודי אחד שהכליל את כל הערבים, וטען שכולם רוצים לרצוח אותנו, זו הזיה מוחלטת.
ולזה צריך להוסיף עוד נקודה חשובה: אם היינו בעיצומו של גל גדול של התקפות אלימות נגד ערבים, ומישהו היה טוען של"הסתה" של בן ארי יש אחריות לכך, אולי היה נכון לשקול שנית את כל מה שנכתב כאן. אבל זהו, שזה לא המצב. ערבים תוקפים פה יהודים בהיקפים מסחריים, ואין שום תופעה כזו מהצד השני. במילים אחרות, ההעמדה לדין של בן ארי לא משרתת שום אינטרס ציבורי.
והערה נוספת, חומר למחשבה. כתב האישום מזכיר, בסעיפיו השונים, 37 אנשים שנרצחו על ידי טרוריסטים ערבים. לשמותיהם של 36 מהם הצמידה הפרקליטות את ראשי התיבות ז"ל. לשם אחד, זה של הרב מאיר כהנא, לא. האם בפרקליטות בודקים את דעותיהם של קורבנות הטרור, לפני שמחליטים איך לזכור אותם?
לאן נעלמה הבהילות?
תיק החקירה נגד מיכאל בן ארי נולד זמן קצר אחרי פיזור הכנסת ה־20, בסוף 2018, וקביעת מועד הבחירות הבאות לאפריל 2019. ב־26 בינואר, כשהדיבורים על ריצה משותפת של בן ארי עם בצלאל סמוטריץ' הסתובבו בחלל האוויר התקשורתי, נחתה הוראה בהולה בלשכת קצין אגף החקירות והמודיעין במחוז ש"י, לפיה יש לתמלל 93 סרטונים של מיכאל בן ארי "על פי בקשת ממונה בלשכת המשנה לפרקליט המדינה (שי ניצן כיהן אז כפרקליט המדינה – ק"ל)".
כמה בהולה הייתה ההוראה הזאת? "דחיפות: דחוף ביותר, דחוף ביותר, יש חשיבות רבה לסיים בהקדם האפשרי", נכתב בבקשה. מה היה דחוף כל כך, חוץ מהבחירות שברקע והמאמץ של משרד המשפטים להשאיר את בן ארי מחוצה להן באמצעות חקירה פלילית מהירה? לא ברור. כך או כך, ב־6 במרץ, שבועות ספורים לפני הבחירות, דחתה ועדת הבחירות המרכזית את הבקשה של גורמי שמאל, מגובה בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפסול את בן ארי מלרוץ לכנסת.
שעות ספורות אחרי ההחלטה, בעוד בן ארי חוגג ושמח, הדליפה הפרקליטות לכלי התקשורת על כוונתה לפתוח נגדו בחקירה פלילית. אם להליך בוועדת הבחירות הגיע בן ארי כשהוא נקי, עכשיו, ידעו היטב במשרד המשפטים, לערעור בבג"ץ על ההחלטה לאפשר לו לרוץ הוא כבר יגיע כשגם השופטים יודעים על הכוונה לחקור אותו בפלילים. בית המשפט אכן פסל אותו, וקיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שיש מסה קריטית של חומרים שמעידים שהוא מסית לגזענות.
אלא שהזמן עבר והחקירה וכתב האישום בוששו מלהגיע. באוגוסט 2020 פנה בן ארי לבג"ץ. מאז ההודעה על ההחלטה לחקור אותי ועד עכשיו, הלין, עברה שנה וחצי, ובפרק הזמן הזה לא הייתה אליי כל פנייה של מערכת אכיפת החוק. האם יכול להיות שכל החקירה הזאת באה לעולם רק כדי לסייע להליך הפסילה שלי, וכשבית המשפט מילא את הציפייה, לאף אחד כבר לא היה דחוף להמשיך? לאן נעלמה הבהילות? בן ארי ביקש מבית המשפט לכפות על היועמ"ש להגיש נגדו כתב אישום ולאפשר לו להילחם על חפותו. באיחור של כמה שנים, כך אכן קרה.
החקירה נגד בן ארי התנהלה במפלג פשיעה לאומנית במחוז ש"י. אלפי הדפים בתיק מלמדים על אין־ספור שעות שהושקעו בהליך הבלתי חשוב הזה. הם מתעדים כל מילה שאמר, כתב, שידר או צייץ בן ארי במשך שנים, לצד דיסק־און־קי, תקליטורים ומעטפות עם כל מה שפרסם בפייסבוק ובטוויטר, במשדרים בערוץ 20, בתוכניות בערוץ 7 ובראיונות ב"מקור ראשון", ב־ynet וברשת ב'. כמעט כל טקסט כזה מלווה בתזכיר של ראש הצוות המורה לפקודיו מה לעשות, ותזכיר של השוטרים שתחתיו המדווחים על ביצוע. חוקרי עבירות המחשב מיחידת הסייבר, אנשי הזירה הטכנית, המתרגם מערבית, אנשי המודיעין, אנשי התשאול, מי שעסקו בפענוח הסרטונים, מי שתמללו אותם, כולם נטלו חלק במשימה החשובה.
בכל פרסום כזה של בן ארי מישהו היה צריך לספור, להוציא מזכר ולדווח כמה לייקים היו לכל טקסט וכמה שיתופים וכמה תגובות וכמה צפיות. ניירת בלתי נגמרת שמתארת הוראות ותיעודים של מי שהוריד משהו מהרשת, ומי שצרב את החומר על דיסק, ומי שלקח את הדיסק והדפיס ממנו. ערימה של קלסרים, וקלסר עם חוצצים, לצד הוראות מדויקות מה לכתוב על כל חוצץ: "תיק הסתה מיכאל בן ארי חלק 1" ו"תיק הסתה מיכאל בן ארי חלק 2" ו"עמודים ראשיים טוויטר פייסבוק... זאת בנוסף לצריבת כל פרסום בנפרד אשר תויק בחוצץ הרלוונטי בתיק החקירה לפי תאריך הפרסום".
קייטנות לרצח
כדי להבין כמה הזוי כתב האישום הזה, הנה כמה דוגמאות מתוכו: זוכרים את הלינץ' ברמאללה שבו נרצחו חיילי המילואים יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ? זוכרים את ההמון שהשתתף ברצח האכזרי הזה, שהריע למפלצות האדם שטבלו את ידיהם בדמם של החיילים ונופפו בהם? זוכרים את האופן שבו פראי האדם ריטשו והוציאו איברים פנימיים מהגופה, למצהלות הקהל הגדול והמשולהב?
אז הנה תיאור הדברים מפי הפרקליטות בכתב האישום: "ביום 12/10/2000 ביצעו ריבוי פלסטינים פיגוע ברמאללה...". מה זה "ריבוי פלסטינים"? לא ברור. מה שכן ברור זה שמיכאל בן ארי הואשם בהסתה לגזענות בעקבות כך שצייץ, ביום השנה לאירוע: "אומה רצחנית וצמאת דם". היו בכיכר ההיא ברמאללה המוני אנשים, ערבים כולם. הם נהנו מקריעת איבריהם של חייל צה"ל, כמו שנהנים מהצגה טובה. איש מהם לא צייץ נגד, ואיש לא צעק "מטורפים, תפסיקו", אבל לפרקליטות היה דחוף להאשים בפלילים את מי שצפה בתמונה והסיק שמדובר ב"אומה רצחנית".
הלאה. בספטמבר 2022 צייץ העיתונאי ישי פרידמן בטוויטר: "קייטנות לילדים מטעם מפלגת חד"ש העלו על נס את דמותו של נער פלסטיני מחבל שיצא למסע רצח עם בן דודו ב־2015. בכל קייטנה הייתה 'פעילות חינוכית' בעניינו של אחמד מנאסרה (אותו מחבל – ק"ל), שהורשע בניסיון רצח אחרי שהוא ושותפו דקרו יהודים... בצירוף תמונת כרזה בה מאויר המחבל הנ"ל והכיתוב 'החירות לאחמד מנאסרה, יבוא היום והמצור יישבר'".
בן ארי שיתף את הסיפור הזה והוסיף: "ואז הגישו נגדי כתב אישום כי אמרתי שיש לנו עסק עם אומה רצחנית", והואשם על כך בהסתה. במילים אחרות, לארגן קייטנה שמהללת ומשבחת מחבל שדקר יהודים - עם זה אין בעיה, אבל להגיד שהאנשים שעשו את זה הם חלק מאומה רצחנית - זה שווה כתב אישום.
והנה עוד סעיף מכתב האישום: ב־16 באוגוסט 2021 צייץ בן ארי בטוויטר: "תסריט לא דמיוני: טילים מדרום ומצפון, פרעות ביהודים בערים המעורבות, כבישי הדרום והצפון חסומים, יערות הארץ עולים באש, חבלה בקווי חשמל ומים. זאת התוכנית של אויבינו, ערביי הפנים, ואחיהם בלבנון, עזה ויו"ש...". תגידו, זה נראה לכם תיאור שראוי לכתב אישום? כי לי זה נראה תיאור מדויק למדי של מה שהתרחש שלושה חודשים קודם לכן בשומר החומות. האם ערביי ישראל לא יישרו קו יותר מפעם אחת עם אויבינו ופגעו בנו מבפנים כשאלה פגעו בנו מבחוץ?
שני סעיפי אישום נסובו סביב העניין הבא: "ביום 7/2/19", מספר כתב האישום, "ביצע לכאורה מפגע פלסטיני תושב חברון פיגוע דקירה בעין יעל בירושלים, בו רצח צעירה ישראלית (אורי אנסבכר ז"ל) בדקירות סכין מרובות". למה הפרקליטות מקפידה על "לכאורה", כשהרוצח הועמד לדין, הורשע ונשלח לכלא? שאלה טובה.
כך או כך, בן ארי שידר לדף הפייסבוק שלו סרטון שצילם בלוויה של הנערה ובו הוא מדבר על "צמאי הדם האלה" ש"אין דו־קיום איתם", לצד הבטחה שאם המפלגה שלו תהיה בכנסת "הם ימצאו את עצמם בארצות המוצא, והכפר שמהם הם יצאו יהפוך להיות שדה תעופה". מה שהפך את הטקסט הזה להסתה לגזענות היה בעיקר משפט שהוסיף ולפיו "יש פה עם רצחני, אומה רצחנית". אלא מה? שזה בדיוק מה שאמר הרוצח בעצמו בחקירתו: "גרמתי להוריי גאווה גדולה על מה שעשיתי. לא סתם אנסתי ורצחתי מישהי, אלא רצחתי יהודייה. עשיתי כל מה שערבי חולם עליו". הוא לא אמר "עשיתי כל מה שמחבל חולם עליו", אלא "עשיתי כל מה שערבי חולם עליו". אז אולי גם אותו צריך להעמיד לדין על הסתה לגזענות נגד ערבים, מה אתם אומרים?
עוד דוגמה. אחרי הרצח של יגאל יהושע בלינץ' אכזרי בלוד, כשמספר ערבים הובאו להארכת מעצר בחשד למעורבות ברצח, דיווח העיתונאי שילה פריד ש"פעילים מהמגזר הערבי בלוד קוראים להגיע היום לבית המשפט בזמן הגשת כתב האישום נגד החשודים ברצח יגאל יהושע הי"ד, מבקשים להביע תמיכה בנאשמים ומחאה נגד ההליכים שננקטו נגדם". בתגובה, צייץ מיכאל בן ארי: "לרוצחים יש מעטפת תומכת, אומה רצחנית". בשורה התחתונה, הערבים שבאו לתמוך במי שביצעו לינץ' ורצחו יהודי, חזרו הביתה בשלום. בן ארי, שכתב עליהם את הציוץ, ספג בעקבותיו כתב אישום. הגיוני, נכון? ועוד דוגמה. הזכרנו את אירועי שומר החומות, את ההתפרעויות בערים המעורבות ואת יגאל יהושע שנרצח. צריך להוסיף גם את אבי הר־אבן שנשרף למוות בעכו, את בתי הכנסת שהועלו באש, את עשרות המכוניות של יהודים שהוצתו, את ההתקפות על בתי יהודים ועוד.
וכך, אם לשפוט לפי כתב האישום, רואים את האירועים האנטישמיים הללו בפרקליטות: "...התרחשו בישראל, בכלל, ובערים המעורבות בפרט, הפרות סדר חמורות ומהומות אלימות רבות ורחבות על רקע לאומני, אידיאולוגי וגזעני, בין וכלפי ערבים, יהודים וכוחות הביטחון". ממש כך. אני חוזר שוב: "בין וכלפי ערבים, יהודים וכוחות הביטחון". לא ערבים קמו על יהודים לרצוח אותם, אלא יהודים וערבים קמו אלה על אלה והתייצבו לקרב דו־צדדי. וכשכך מתוארים הדברים בכתב אישום שעניינו דברים שנאמרו נגד ערבים על רקע פיגועים ומעשי טרור, אפשר להבין שיש כאן בעיה עמוקה הרבה יותר.
כך או כך, בן ארי סיפר ברשת החברתית את סיפורם של ערבים שתקפו ביפו אזרח ישראלי ופצעו אותו, והוסיף: "כמו בתרפ"א, מאה שנים וכלום לא השתנה, שנאת יהודים של אומה רצחנית". זו האמירה שעליה הועמד לדין. אה, רק שלא נשכח, כתב האישום מתאר כיצד בן ארי קיבל על הציוץ הזה שתי תגובות אוהדות, 13 שיתופים, ו־141 לייקים. חשוב.
"מה האישום?"
כדי שתבינו איך נראתה החקירה עצמה, הנה קטע ממנה:
חוקר: "פרסמת סרטון בו נראתה קטטה אלימה בין ערבים בשכונת בית צפאפא ולצד סרטון זה כתבת 'חייבים דו־קיום איתם, איך אמר נשיאנו? נועדנו לחיות יחד. איזה כיף'. התייחסותך".
בן ארי: "אני רוצה לדעת מה האישום".
חוקר: "על המילים הללו, מה יש לך להגיד?"
בן ארי: "מה האישום?"
חוקר: "אני אומר לך שהמונחים 'דו־קיום' ו'לחיות יחד' בשיח הישראלי בכלל ובדברי הנשיא בפרט מתייחסים לכלל ערביי ישראל באשר הם, התייחסותך".
בן ארי: "אני רוצה לדעת מה האישום".
חוקר: "לפיכך, מתוכן הדברים שלך עולה בבירור שאתה מתייחס לציבור הערבי בכללותו, ומציג גישה לפיה כל הערבים באשר הם, הם אלימים/מתקוטטים/מתפרעים, כגון אלו הנראים בסרטון ולכן אתה לועג לדוגלים בדו־קיום עם כלל הערבים. התייחסותך?".
ואני שואל, ברצינות, נניח שמיכאל בן ארי חושב שכל הערבים אלימים ושאין שום סיכוי לדו־קיום איתם, מה הבעיה עם זה? חולקים עליו? תכתבו טור דעה בעיתון, תביאו הוכחות שהוא טועה, תפגינו נגדו, תגידו שהוא מדבר שטויות. אבל כתב אישום פלילי בעבירה שעונשה חמש שנות מאסר?
אתם יודעים כמה פעמים קראתי, בהכללה, על "אלימות המתנחלים"? לא על "אלימות חלק מהמתנחלים", לא על "אלימות מיעוט מהמתנחלים", פשוט כך: "אלימות המתנחלים". אז מה, נראה לכם שיש לי עניין שאין־ספור האנשים שהשתמשו בביטוי הזה יואשמו בפלילים על ההכללה ועל ההסתה נגד קבוצה שלמה? כן, אני יודע שמתנחלים אינם גזע, אבל העיקרון אותו עיקרון.
כשחוקרים סופרים לינקים
לפני שנים ביקר ירון לונדון בטייבה לטובת צילום תוכנית טלוויזיה, ושוחח עם תלמידים בבית ספר מקומי. "בוא נקרא לילד בשמו", אמר לו אחד התלמידים, "ביום מן הימים אנחנו נהיה פה רוב, והמדינה היהודית הזאת לא תהיה פה. ואז, אללה יוסתור מה יקרה איתכם. אז עכשיו או לעולם לא. עכשיו תסכימו איתנו כי זה לטובתכם, זה לא רק לטובתנו. תאמין לי שפה כולנו באמונה שלמה, אמונה מבפנים. עוד יבוא יום והמדינה הזו תהיה שלנו. הכל יחזור אלינו. על זה חונכנו מגיל קטן. על זה כל הפלסטינים בגלות, כולם מאמינים בזה". חזק, נכון? מטלטל, נכון? מעורר מחשבות, נכון?
אז מיכאל בן ארי ציטט מתוך זה בסרטון שהעלה לפייסבוק. "בעצם הם אומרים בצורה ברורה 'אנחנו נשחט אתכם, אנחנו נמחק אתכם, נאנוס את הבנות שלכם, זה מה שהם חולמים, זה מה שהם אומרים". בפרקליטות חשבו שזו הסתה לגזענות. נכון, המרואיין הערבי הצעיר הבטיח לחסל את המדינה היהודית, אבל מה שמותר לו, אסור למי שמצטט אותו ומבקש לראות בזה נורת אזהרה.
בכמה וכמה מהקטעים שמובאים בחומר החקירה, בן ארי מנבא את מה שיקרה ברצועת עזה, הרבה לפני 7 באוקטובר. "הם רוצים לשחוט...", אמר ב־2018, "גם את תושבי כפר עזה, גם את נחל עוז, גם את רעים... בעזה רוצים את הבית של (קיבוץ – ק"ל) רעים, את האנשים האלה ברעים, את הבית שלהם הם רוצים, הם רוצים לשרוף להם את השדות...צריך תוכנית בינלאומית להגירה, זה מה שאנחנו צריכים להציע לעולם".
במקום אחר היו לו גם הצעות קונקרטיות מה לעשות. "אסמאעיל הנייה היה צריך להפוך לאבק, סנוואר היה צריך להפוך לעפר, ערורי היה צריך להפוך לעפר". צחוק הגורל, קצת באיחור, זה בדיוק מה שעשה צה"ל. הפך את שלושתם לעפר. הדברים שלי לא היו הסתה, הדגיש, הם היו נורת אזהרה.
וכדי להבין למה התכוונתי כשהזכרתי את היקף האנרגיה שבזבזה מערכת אכיפת החוק על התיק הזה, קחו דוגמה אחת קטנטנה, ציטוט מתוך נייר אחד בתיק: "לבקשת הפרקליט המלווה בתיק עו״ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, היום תיעדתי את כמות הצפיות של 13 פוסטים שפרסם החשוד מיכאל בן ארי, פוסטים החשודים כמסיתים. את 13 הלינקים המובילים לעמוד הטוויטר של בן ארי קיבלתי מעו״ד רייס באמצעות המייל, לאחר מכן הועברתי באמצעות הלינק לטוויטר, ובאמצעות הסרטון בטוויטר הועברתי לעמוד היוטיוב. בשני העמודים תיעדתי את כמות הצפיות, לכדתי את התמונות והעליתי על מסמך אותו סימנתי 'מ.ת. -1', בצמוד ל־13 לינקים. את המסמך צירפתי לדו״ח זה והכנסתי לתיק החקירה". על החתום: רס"ם מיכאל תורג'מן, חוקר, מפלג פשיעה לאומנית ימ"ר ש"י.
תיק הראיות מפוצץ באין־ספור כאלה. הנה עוד אחד: "לבקשת הפרקליט המלווה ביצעתי בדיקה כמה תגובות וכמה שיתופים היו לציוץ מתאריך 26/8/2019. ע"פ הפלט גם התגובות וגם הציוצים מופיעים יחד על סך 40 בספירה שביצעתי לתגובות, לציין כי נכון לעת ההורדה כל התגובות הורדו על הפלט וספרתי 15 תגובות כלומר מתוך 40 ישנם 15 תגובות ו־25 שיתופים".
כולל פגיעה בפרנסה
בשלב מסוים, לא הספיקה למערכת אכיפת החוק הרדיפה הפלילית אחרי בן ארי, והיא החלה לחפש דרכים לפגוע בפרנסה שלו. זה התחיל בפנייה של המשטרה לבית המשפט בבקשה להוציא צו שיורה לביטוח הלאומי למסור לה את כל המסמכים על אודות המעסיקים של בן ארי בשנים האחרונות, על אודות מקומות העבודה שלו ועל אודות רשימת התפקידים שאותם מילא. כדי לא לאפשר לבן ארי להתנגד, הוגשה הבקשה לבית המשפט "במעמד צד אחד", "למניעת שיבוש". איזה שיבוש יכול להיגרם כשהמסמכים נמצאים במחשב של ביטוח לאומי? שאלה טובה. השופט אלעד לנג אישר את הבקשה.
לפני מספר חודשים פנתה המשטרה לכל מוסד ציבורי שאצלו לימד אי פעם בן ארי, בבקשה לקבל את כל הפרטים האפשריים על העסקתו בהווה ובעבר. כך למועצה להשכלה גבוהה, כך למשרד החינוך. הקובץ שקיבלה המשטרה כלל רשימה ארוכה־ארוכה של מוסדות שמהם התפרנס בן ארי החל מספטמבר 1997 - 28 שנים אחורה! - ועד היום. טירוף מושלם.
לאחרונה נעשה צעד נוסף, כשבן ארי קיבל ממשרד החינוך, שדרכו הוא מועסק, את המכתב הבא: "בדיקה שערך משרד החינוך העלתה כי קיים מידע פלילי על שמך... לצורך בחינת אישור העסקתך במערכת החינוך... הנך נדרש להמציא לידי הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד החינוך... כל מסמך ומידע רלוונטי בעניין המידע הפלילי, כל מסמך ומידע רלוונטי בעניין הליכים משמעתיים שהתקיימו נגדך כששימשת בתפקיד עובד הוראה, מסמך טיעונים לתמיכה בעניין אישור העסקתך במערכת החינוך" ועוד. בסיום המכתב הובטח: "לאחר קבלת המסמכים ובחינתם נעדכנך בדבר המשך הטיפול בעניינך".
כאמור, שימו בצד את דעתכם הפוליטית, ואת השאלה אם אתם אוהבים את התבטאויותיו של מיכאל בן ארי או סולדים מהן. זה בכלל לא הסיפור. הסיפור היחיד שצריך להעסיק כל אזרח ישראלי הוא איזה עניין יש למערכת אכיפת החוק לבזבז כל כך הרבה משאבים, תקציבים וכוח אדם כדי להוכיח שמישהו דיבר בהכללה על המגזר הערבי, וזיהה את כולו כחלק מקבוצת האויבים שלנו, במציאות שבה יהודים הם הקבוצה היחידה שאנשיה נשחטים, נרצחים ונטבחים ושערבים הם הקבוצה היחידה שממנה באים השוחטים, הרוצחים והטובחים. נראה למישהו שבן ארי נסחף? הגזים? הכליל? תתווכחו איתו. אל תפעילו נגדו את המערכת הפלילית הדרקונית הזאת. לא לשם כך היא מיועדת. זכרו: היום הכלי הזה מכוון לצד אחד. מחר הוא עלול להיות מכוון לצד אחר.
kalman.liebskind@maariv.co.il
