גם פרישתה של אילאיל קרן, גיסתו של יאיר לפיד, מהדירקטוריון של קק”ל לא הפכה אותי לחסיד של הממשלה המכהנת עתה. נהפוך הוא. היא רק חיזקה בי את ההרגשה שזאת ממשלה של שודדי דרכים. היא לא הוקמה על בסיס אידיאולוגי כמו קואליציית אוסלו, למשל. אלה שעמדו אז בראשה ביקשו לממש חלום. בעיניי, הוא היה שגוי, אבל הוא לא גרם לי לבוז להם. את הממשלה הנוכחית מובילים אנשים שהשנאה היא המוטיב הדומיננטי באישיותם, שנאה למחנה האחר ולעומד בראשו.
שמעתי בעבר את לפיד מכנה את חבריי לדעה “חארות” ואת אביגדור ליברמן אומר כי ישלח “את החרדים, יחד עם ביבי, על מריצה אחת – למזבלה”. יכול להיות שאפשר לסלוח לאמירות שנאמרות בלהט הבחירות, אבל לא לאמירות דומות כשהן נאמרות בכנסת. ואם לפיד טוען ש”צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר” נמצאים באולם המליאה - ואלה האנשים שאני בחרתי בהם - אז מה זה אומר על טיבה של הממשלה שמובילה כיום את המדינה היהודית?
שמעתי גם עיתונאי מוביל, ממחולליה של תרבות השנאה לבנימין נתניהו, מכנה את ההפגנה שהתקיימה בכיכר הבימה “נחותה”. ושוב, אני יודע מאין נובעת עמדה זאת על ההפגנה של מחנה הימין - ואין כל דרך להשוות בינה לבין מה שהתרחש בבלפור ובמקומות אחרים במשך כשנה - אבל ברור לי שהוא לא היה אומר את אותם דברים על הפגנה, פרועה לאין שיעור הרבה יותר, של חבריו השבעים היושבים על משמני הארץ וצופים משם בבוז מתנשא על מי שייאלץ בקרוב לשלם “דמי כניסה” לתל אביב.
וזה הולך ונעשה גרוע מיום ליום. מה שהחל במצעדים של החולצות השחורות, רוויות ההסתה, שנעזרו בתקשורת, שחלקה מגויסת, במערכת משפט, שלתפיסתי היא מוטה, ובמשטרה מפוחדת, נמשך כעת ביתר שאת בכל אורחות חיינו. הרצון לקפד את ראשו של מחנה הימין מכשיר כל אמצעי. הבולשביזם גואה באין מפריע. הרדיקליזם של מחנה השמאל, שאליו חוברים כעת גם החלקים הימניים כביכול בקואליציה, הולך ומשתלט. הרצון באנרכיה שתוביל למדינה שאיננה יהודית עוד מכתיב את מהלכיו של המחנה הזה.
הדברים קורים לתפיסתי גם בוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה הבא, והם מוצאים את ביטויים גם בוועדה לבחירת שופטים; אבל אלה רק דוגמאות. צריך לשים לב גם לדרך שבה מחלקים למקורבים פרוסות מעוגת תקציב המדינה; שלא לדבר על חלוקת משרות עתירות שכר למקורבים ועוד כיוצא באלה תופינים.
החזון הציוני הולך ומאבד מצביונו המיוחד לטובת אגואיזם אישי של אינטרסנטים שמבקשים להרבות ריב ומדון בעזרת חוקים פרסונליים, אנטי־דמוקרטיים, במלוא מובן המילה, והקמת ועדות חקירה.
בספר משלי מופיע הפסוק “באין חזון ייפרע עם”, ונפתלי בנט חייב לשנן את היטב. שנאה בלבד, ביזוי והשפלת מי שחושבים שהוא הונה את בוחריו, לא יספיקו כדי לשמור על מה שנבנה כאן בעמל כה רב.