נדמה שאפילו בצמרת המדינית־ביטחונית אצלנו הופתעו מהטעות האסטרטגית של תקיפת הספינה ומההזדמנות שהיא מספקת לישראל במישור הבינלאומי לתבוע מאיראן מחירים דיפלומטיים וצבאיים. זאת, מבלי שישראל הייתה זו ששילמה הפעם את המחיר.
בפעם הראשונה הובילה פעולת טרור מסוג זה של איראן להרוגים, ועוד מבריטניה. לא ברורה התועלת שהאיראנים הפיקו מהפעולה הזו, כאשר ההקשר הישראלי כאן הוא קלוש – ספינה בבעלות אנשי עסקים יפנים וחברה בריטית שמפעילה את הספינה שנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי אייל עופר (שהאיראנים סימנו את עסקיו ופעילות החברה שלו בים כמטרה ישראלית לגיטימית).
בצמרת המדינית־ביטחונית פועלים כאמור לנצל את האירוע הזה כמנוף דיפלומטי להגברת הלחץ על איראן, ולא שוללים ניסיון לייצר גם קואליציות צבאיות להגנה על אינטרסים מערביים בלב ים. בישראל כלל לא בטוחים שהאיראנים רצו במותם של שני אנשי הצוות. כך או כך, במערכת הביטחון לא מתעלמים מסעיף הכוונה של איראן, שגם אם עשתה טעויות מבצעיות – ממשיכה לחפש לפגוע במטרות ישראליות גם בים, ברצף של אירועים שכבר נמשך כמה חודשים.
ההערכה היא שגם את ההזדמנות הזו סביר להניח שישראל לא תפספס. לצד הפעולות המתבצעות במישור הדיפלומטי, בסבירות גבוהה מאוד שכבר בתקופה הקרובה תגיע גם תגובה צבאית, במטרה לסמן לאיראנים שגם כאשר ההקשר לישראל קלוש והם טעו בבחירת המטרה, ההזדמנות תנוצל כדי לגבות מהם מחיר שמטרתו להעביר מסר שישראל לא תעבור לסדר היום על ניסיונות שכאלה. עם זאת, בדרג המדיני והביטחוני אצלנו היו מעדיפים הפעם שתג המחיר יהיה גם בינלאומי, ולא רק מצדה של ישראל.
בשנים האחרונות הייתה זו דווקא ישראל שהרחיבה כמדווח את גבולות העימות מול איראן גם לזירה הימית. זאת לאחר שהבינה כי היא חייבת לעצור את הברחות הנפט ללבנון וסוריה שבוצעו בסתר ובאמצעותם הולבנו כספי טרור שהועברו לחיזבאללה. לצד המאבק הכלכלי היו גם מקרים של פעולות מוצלחות לסיכול הברחות של אמצעים טכנולוגיים ואמל"ח מתקדם.
ההערכה היא שמספר הפעולות והמבצעים של ישראל בשנים האחרונות בלב ים חצה את המאות הבודדות. עד כה פעל חיל הים תחת תפיסה מבצעית ברורה שלפיה לא מטביעים אוניות, לא פוגעים באנשי צוות ולא גורמים לנזק סביבתי. לאורך זמן לא הייתה לאיראנים, גם בגלל המבוכה, סיבה לפרוץ את מרחב העמימות, עד לפרסומים הראשונים בארה"ב על נפח הפעילות הישראלית בלב ים, כולל פעולות חשאיות. לאחרונה - ואולי גם בשל לחץ אמריקנאי – ירד נפח הפעילות של ישראל בזירה הימית.
לאחר הפרסומים הללו איראן החלה לחפש מטרות ישראליות בלב ים, אך התקשתה למצוא. חשוב להבין שישראל, למרות הגבולות היבשתיים שלה, היא בפועל מדינת אי – 99% מהסחורות אליה וממנה נכנסות ויוצאות דרך הים, כך שפגיעה שיטתית באוניות בנתיבי הסחר של ישראל עלולה להוביל לעלייה משמעותית במחירי הביטוח של הסחורות ולהשפיע באופן ישיר על הכלכלה הישראלית. עד עכשיו כל התקיפות של איראן לא השפיעו על הנתון הזה כלל.
בסוף השבוע פתחו האיראנים חשבון עם היפנים והבריטים. במידה רבה הפעולה האיראנית הנוכחית מצביעה על מצוקה ולא על יכולת מבצעית מודיעינית יוצאת דופן. בישראל מבקשים עכשיו לנצל את ההזדמנות כדי לאחד מדינות שונות נגד איראן, אבל לפחות כרגע נראה שהעולם שומר על אדישות.