תעשיית הפינטק, טכנולוגיה בשרות הסקטור הפיננסי הדיגיטלי החוץ בנקאי, היא בדרך כלל מבוססת ענן. כשהיא פגשה את הטלפון החכם, היא תפסה תאוצה, ועתה היא מחליפה בצעדי ענק את תעשיית הבנקאות המסורתית של התשלומים, מימון השקעות, ביטוח, ועכשיו - גם את תעשיית הקריפטו, שרובנו מזהים עם השם המוביל בתחום, ביטקוין. הופעתו של נגיף הקורונה הביאה להאצת פריחת תעשיית הפינטק, מפני שהמון פעולות שהיו בעבר נעשות בדרך המסורתית - פגישות אישיות, מסמכים, החלפת טיוטות, מצגות בתוך אולמות, פגישות רבות משתתפים, ועידות ועסקים בעקבותיהם, תשלום בהמחאות, העברה בנקאית, נטילת הלוואות, הפקדות במערכת הפיננסית, רכישה ומכירה של ני"ע - הכל נעשה עתה יותר ויותר מקוון, אונליין, כמו שנהוג לומר, עתה אפילו פגישות נערכות באמצעות הזום (או באמצעות Cisco Webex שיש הטוענים כי היא מאובטחת יותר).
בנק מטרות
מי שחשב כי ייקח שנים עד שנגיע לרמת הפינטק הטובה ביותר בעולם, כמו בסין, פתאום רואה האצה בדרישה וצריכה של תעשיית הפינטק הפורחת. תעשיית הפינטק המצליחה בישראל, באיטיות לפי שעה, מבקשת לדחוק את רגליהם של המוסדות המסורתיים: בנקים וחברות ביטוח.
הבנקים בישראל עדיין לא התאוששו מכך שהרגולטור לקח מהם את תעשיית כרטיסי האשראי שהטילה ביצי זהב, לאחר שקודם לכן, לפני כ־15 שנים, הממשלה ושר האוצר דאז בנימין נתניהו אימצו את מסקנות ועדת בכר שהוציאה מידי הבנקים את השליטה בשוק החסכון הפנסיוני, קרנות הנאמנות וההנפקות. עכשיו מבקשות חברות הפינטק, הצצות כפטריות אחרי הגשם, לפגוע בקודש הקודשים של מערכת הבנקאות, בלב לבה, מתן שירותי פיקדונות נושאי ריבית (הנדירה כיום), הלוואות, תשלומים וכמעט הכל. הבנקים בישראל הבינו מיד מה עומד לקרות, הם החליטו לעצור את חברות פינטק המבקשות ליצור אצלן חשבונות פינטק, כדי שיוכלו לפעול בשירות לקוחותיהם אוהבי הטכנולוגיה הפיננסית החדשה - מחד, ומאידך מנסים הבנקים לייצר בעצמם, בתוך הבנקים, מערכת מעין פינטק.
כך, שימו לב לפרסומות ממש בימים אלה של בנק לאומי לתשלום באמצעות הטלפון הנייד החכם ללא מגע, אכן שירות חיוני בימי הנגיף. מערכת תשלומים של בנק הפועלים bit שתפסה תאוצה (כבר ותיקה, מאז 2016), נותנת שירות לכולם - לא רק ללקוחות הבנק. בפעולה פשוטה מעבירים ללא עלות סכום כסף מאדם לעמיתו או לבית עסק או בעלי מקצוע. לאומי כבר הוציא בעבר את אפליקציית התשלומים פפר פיי המקבילה ל־bit שהפכה ל־PAY ומאפשרת לקבל מלקוחות כסף באופן מיידי, ללא עמלות, כולל פריסת תשלומים כמו בכרטיסי אשראי. למעשה הבנק פועל בעקיפין בדומה למנגנון כרטיסי אשראי, הפעם וירטואלית ללא כרטיס פיזי, אבל עם תכונות דומות. בנק דיסקונט עושה שימוש בפייבוקס שנמצאת בשליטתו. קרב הבלימה עולה כסף לבנקים: פיתוח ואחזקה, פיתוי לקוחות להצטרף, פרסומות ועוד, והעלות, לפי שעה היא ככל הנראה גדולה ממה שהיישומונים מכניסים, עת הם מבקשים לעקוף את חברות כרטיסי אשראי, שכבר לא שייכות להם, ולעבור לחיובים ישירים לחשבונות העושים שימוש בישומונים.
אלפי חברות בתחום הפינטק כבר הוקמו. בישראל בלבד יש למעלה ממאה חברות ועוד סטארט־אפים בהיקף של מאות נוספים. בעולם, על פי הערכה, יש מעל 18 אלף סטארט־אפים בתחום. גם אנו פוגשים את תעשיית הפינטק החודרת אלינו יותר ויותר מדי יום: מעקב וביצוע פעולות פיננסיות מהנייד או קבלת הצעות דיגיטליות בתחומי הביטוח לרכב ודירה (תוך הבטחת עלות נמוכה ותעריפים תחרותיים, מפני שתעשייה זו הרבה יותר יעילה ומתאפיינת בפריון גבוה, לעומת הדרך המסורתית עמוסת העובדים). במקביל יש עלייה חדה ברכישה דרך הרשת ותשלומים דיגיטליים מאובטחים ולאחרונה גם תשלומים ישירים באמצעות קריאה של הטלפון החכם במקום להעביר כרטיס אשראי מיושן התופס מקום בארנק.
פינטק? סינטק!
בסין, המובילה בעולם בתחום התשלומים באמצעות הנייד וכן יישומים רבים בתחום הפיננסים, צמחה חברת הפינטק הגדולה בעולם, Ant Financial, שמושבה ב־ Hangzhou. עוד בשנת 2017 היא הייתה שווה 60 מיליארד דולר ורק לאחרונה ניסו להנפיקה בשווי של 150 מיליארד דולר, הנפקה שבינתיים נחסמה על ידי הרגולטור הסיני. העלייה בערכה נובעת מעלייה אדירה ברווחיה של החברה שרוב תושבי סין עושים שימוש בשירותיה. במקור, לפני מיתוג שמה החדש כחברת בת לשעבר של עליבאבא, היא נקראה Alipay. מי שהיה בסין מכיר את השימוש הנרחב בתשלומים באמצעות האפליקציה הזו ששמה הולך לפניה. מערכת תשלומים עם 710 מיליון משתמשים בחודש ושורת רווח של 18 מיליארד יואן בשנה שהסתיימה ביוני, רווח שתורגם לעליה בשוויה של החברה. עוד חברות סיניות בתחום הפינטק פועלות באותו מודל כגון JD Finance מבייג'ינג, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 135 מיליארד דולר, שווייה עלה ב־175% בשנה האחרונה או Didi Finance או 360 Digital, כולן עובדות לפי אותו מודל עסקי של התרחבות מתמדת, נתון שהוא אולי אפילו יותר חשוב מהרווח, מה שדווקא הדיר שינה מעיניו של הרגולטור הסיני.
הממשלה הסינית הקומוניסטית הפכה מודאגת מנהירת הציבור להשקיע בחברות קפיטליסטיות אלה, ללא הבחנה, מה שעלול בנקודה מסוימת להביא להתפוצצות הבועה ואז לחוסר שקט חברתי. היות ושוק זה אינו נמצא תחת רגולציה הדוקה כמו של מערכת בנקאות מסורתית, כלומר המפקח על הבנקים, הרי שלמעשה הוא עלול להתנפח ולהינתק מהפעילות המשקית הריאלית עם רווחים הנובעים ממינוף תוך נטילת סיכון, אולי מוגזם. הכל בעוד חברות רגילות במשק הריאלי לא מונגשות להון הנדרש להן לצמיחה, בטח לא בעלות סבירה המאפשרת פעילותן. כך למשל קבוצת "הנמלה", הלא היא Ant Financial פועלת מהרבה בחינות גם כבנק רגיל: מקבלת פיקדונות, בוחנת סיכון מלווים, עושה שיתוף פעולה עם בנקים למתן הלוואות במסגרת סינדיקציה, נהנית ממרווחי אשראי, אזי מדוע לא לפקח עליה ככל בנק? שואל הרגולטור הסיני. השלטון דורש שינויים שיביאו לירידה ברווחיה המנופחים של הנמלה, אפילו שהוא, בשגרה, מעודד טכנולוגיה המגבירה את היעילות והפריון של שוק ההון.
העתיד כבר כאן
"רשות התחרות" בישראל פרסמה לפני חודשיים טיוטת דו"ח להערות הציבור בדבר הקשיים שהבנקים בישראל מציבים לפני חברות פינטק המבקשות לפתוח אצלם חשבונות, כדי להתחרות בהם. רשות התחרות בודקת את התנהגות הבנקים לאחר שהוגשו תלונות מצד חברות פינטק בדבר הערמת קשיים של הבנקים בפעילותם מולם. חשבון בבנק הוא חיוני לצורך פעילותה של חברת פינטק, אומרת רשות התחרות, שכן בלעדיו לא תוכל חברת פינטק להציע שירותים עבור לקוחותיהם. רשות התחרות לא מצאה כי הבנקים מטילים מגבלות ודרישות המקשות על פתיחת חשבונות. הבנקים דורשים, כאילו היו בעצמם רגולטור, מסמכים ורישיונות בתחום איסור הלבנת הון וכן לפעמים דורשים לבחון מבנה הפינטק, מה שעלול להתפרש כפגיעה במתחרים המתוחכמים החדשים. לכן מומלץ לקדם מתן רישיונות לחברות פינטק על ידי "רשות שוק ההון", לאלה שיעמדו בדרישות החוקים למיניהם. בנק ישראל נדרש לתת לחברות פינטק שיקבלו רישיון מטעם "רשות שוק ההון" להתחבר למערכת זה"ב לגופים שאינם בנקים, מה שיפחית את התלות של חברות הפינטק בבנקים. המערכת הושקה בשנת 2007 בפיקוח בנק ישראל לזיכויים והעברות בזמן אמת, בתוך דקות וללא אפשרות להתחרט. כלומר סליקה סופית במקביל למערכת הסליקה הרגילה.
חברה נוספת בתחום הסטארט־אפ בעולם היא Stripe שבסיסה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, שגייסה השנה 600 מיליון דולר לפי שווי של 36 מיליארד דולר. החברה בדעה כי מה שעד לא מזמן נחשב למהפך שייקח מספר שנים, כדי לעבור ממערכת תשלומים מסורתית למערכת תשלומים דיגיטליים וחכמה, הופך למציאות בתוך מספר שבועות בשל נגיף הקורונה: אנשים שלא חלמו לראות רופא דרך האינטרנט או לרכוש באופן מקוון מצרכי מכולת, עושים זאת בצוק העתים. אין דרך חזרה, אומר אחד המייסדים ונשיא החברה ג'ון קוליסון. החברה מתכוונת להשקיע ולהתרחב בעולם בגיוס עובדים ותוכנות חדשות שכבר מאפשרות קבלת תשלומים דרך האינטרנט.
החברה האירופית Adyen, בשווי של 22 מיליארד דולר, מאפשרת קבלת תשלומים מכל מקום בעולם דרך מערכות כרטיסי אשראי קיימים מהחברות הגדולות בעולם תוך שהיא עושה שימוש במכונות חכמות הלומדות בעצמן תהליכים ושיפורם. חברה נוספת היא החברה ההודית Paytm שנוסדה בשנת 2010 ושווייה 16 מיליארד דולר. היא מתמחה במסחר אלקטרוני, ואשתקד כבר הגיע מספר המשתמשים שלה ל־350 מיליון. בין המשקיעים בה, "מיודעתנו" קבוצת הנמלה הסינית וקרן ההשקעות היפנית האדירה SoftBank Vision Fund. חברת נוספת שראוי להזכיר היא Coinbase, ששוויה כׁ־8 מיליארד דולר והיא עוסקת בתחום הקריפטו הפופולרי בימים אלה.
חברה אחרת, שונה אך דומה, היא Robinhood Markets, חברת דיסקאונט עמלות. החברה מאפשרת לסחור במניות חברות ציבוריות ותעודות סל בלי לשלם עמלות גבוהות. לקוחותיה הם צעירים באמצע שנות ה־20 שלהם. שווייה של החברה, שהיא מעין ברוקר, עם עמלות נמוכות, כ־11 מיליארד דולר.
חברת Square שמושבה בסן פרנסיסקו (וסימנה SQ) בשווי שוק של כ־88 מיליארד דולר, מאפשרת תשלומים באמצעות מכל הניידים החכמים לנקודות המכירה. בין המשקיעים בה בנק ההשקעות גולדמן זאקס וחברת העושר הממשלתית הסינגפורית. היא הונפקה לפי 2.9 מיליארד דולר בשנת 2015, הפכה לרווחית בשנת 2019, ושווי המניה עלה בשנה האחרונה בכ־190%.
בנאסד"ק נסחרות תעודת סל, ETF של חברות בפינטק. אחת מהן היא Global X FinTech שסימנה FINX. מחיר התעודה שלה עלה בשנה האחרונה בכ־38%. היא מחזיקה מניות של Square, Afterpay Limited, ADYEN, PAYPL, Intuit Inc ועוד אחרות. תעודת סל אחרת היא ARKF שסימנה ARK, שווי התעודה שלה עלה בשנה האחרונה בכ־90%. היא מחזיקה במניות החברות של Square, MercadoLibre, Zillow Group, Pinterest, תעודת ADR של Tencent Holdings, (כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר) תעודת ADR של Sea ועוד חברות. נזכיר כי ADR היא תעודת זכאות אמריקאית לסחר במניה זרה. עוד תעודת סל משקיעה בחברות לתשלומים באמצעות הטלפון החכם, ETFMG Prime Mobile Payments שסימנה IPAY. היא מחזיקה מניות Square, פייפל שאתם מכירים מהקניות ברשת, Fiserv, ויזה, אמריקן אקספרס, מסטרקרד ועוד אחרות. התעודה עלתה ב־23% בשנה האחרונה (התרסקה בזמן התפרצות הנגיף, והתאוששה).
בינתיים בישראל
מה יהיה בישראל? ויכוחים, ישיבות, התנגדויות, כוחנות, שתדלנות בקרב המחוקקים, בנק ישראל, רשות שוק ההון והממונה על התחרות. כולם רוצים בטובת הציבור, כולם בעד תחרות... אפשר ללמוד מהעולם ומהמובילים בתחום, הסינים, לא צריך להמציא הגלגל מחדש. צריך לדאוג לכספי הציבור וחסכונותיו. הפינטק יוזיל בסופו של דבר עלות השירותים הפיננסיים, טוב שכך, אך עם זאת יש לדאוג שיימנעו מקרה קיצון של פגיעה בחסכונות הציבור, פיתוי של קבוצות חלשות או מעשי מרמה. בסופו של תהליך הפינטק יאומץ לטובת הכלל, וחברות פינטק ישראליות יוכלו לפרוש שירותיהן בעולם, גם בשירות וגם במכירת טכנולוגיה או אקזיטים. אנחנו סטארט־אפ ניישן, זוכרים? טוב שכך
*אין בכתוב בכדי להמליץ לחלוטין על מניות המוזכרות בכתבה. קיימת אפשרות שכותב המאמר מחזיק בני"ע של חברות המוזכרות לעיל*