אז איפה אתם בגל השני? אצל ההורים או שהפעם החלטתם להזמין אליכם? ואולי קפריסין או יוון, שלא לדבר על מנהטן, שהקו אליה יישאר פתוח בלחץ השדולה האמריקאית־חרדית, המקום היחיד שבו דונלד טראמפ ויעקב ליצמן נפגשים.

רגע, רגע, הבה ננסה להרגיע: גל שני, לפחות כרגע, הוא בגדר ספקולציה. כלומר, המומחים די בטוחים שיגיע בשבוע הבא או בחורף הקרוב, אבל בואו, עסקינן באותם מומחים שהנחו אותנו להתעטש למרפק, צחקו בפה מלא כששאלו אותם על המסיכות ועכשיו הם מהלכים עלינו אימים עם עשרות אלפי המתים שלא הופיעו לעונה הראשונה של "קורונה", ושיגיעו עתה מפני שלא הקפדנו לכסות גם את האף.

תגידו, ככה ביניכם לביני, מישהו מכם היה מוכן לקנות מהם מסיכה משומשת? נניח N מודל 95, יד ראשונה מפקיד בכיר במשרד הבריאות?
ומה על הממונים עליהם? מה הייתם קונים מהם? למשל מבני גנץ ומגבי אשכנזי, שהודות להם הוקמה ממשלת הצלה לאומית, שההחלטה הראשונה שלה הייתה קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, כולל משרד הבריאות(!) כדי להקים את תשתית החירום שתילחם בקורונה באמצעות 34 או 36 שרים (כמה סופרים עד שזה מתפוצץ? נשבע לכם שאיבדתי את החשבון, אי־שם בין השר לענייני התחדשות אנרגטית לשרה לענייני אנטי־אייג'ינג).

מה הייתם קונים מאיציק שמולי ומעמיר פרץ? ומה עם אורלי לוי־אבקסיס? הייתם קונים ממנה את המיצובישי המשומשת של אלכס גולדפרב? ואפשר כמובן להמשיך אל שר החינוך, האיש שמדינת ישראל החליטה שאינו ראוי לפקד על צבאה, אך נמצא ראוי לחנך את תלמידיה. או שאולי נדלג אל לשכת השר לענייני ירושלים וטיפולי ההמרה - ומשם עד ללשכת הראיס עצמו?

לא, אני לא מאלה שיגלגלו עיניים לשמיים ויקראו לו "הנאשם", אני יותר בעניין של עבירות בין אדם לחברו. למשל נטישת ניר ברקת או השלכת ימינה מהקואליציה, ועוד מקרים שמוכיחים שאולי נתניהו הוא זכאי עד שתוכח אשמתו במישור הפלילי, אבל במישור הבין־אישי הוא מורשע בהתנהגות שאינה הולמת כלפי מי ששירתו אותו באמונה. עד שגם מי שבטוח שהוא ראש ממשלה נהדר לא היה קונה ממנו שגריר משומש באו"ם.

איך כל זה קשור לקורונה? ובכן, הרשו לי לצטט מהמקורות: "קשור באבוהה!", כי במלחמה במגיפה - ואין זה משנה אם מדובר בשפעת מיוחצנת כפי שגורסים ד"ר יורם ומיסטר לס או "באסון הגדול ביותר מאז ימי הביניים" מבית ב. נתניהו - מה שחשוב הוא שכדי להפחית את פגיעתה הרעה, נדרש שיתוף פעולה ציבורי רחב היקף.

שיתוף פעולה כזה אפשר להשיג באחת משתי דרכים: במשטר סטייל סין או סינגפור, מדינות שבהן ברגע שאדם מסיר את המסיכה מעל פניו, עולה לו הריח של הליזול מהמעצר - והוא מעדיף להיחנק תחת המסיכה, מצב שלא ייתכן בדמוקרטיה מערבית, אפילו בקולוניה קטנה של המערב בלבנט. או במדינה שמכבדת את זכויות האזרח והפרט, אבל מקבלת בתמורה אמון מלא בטוהר כוונותיהם (שימו לב, לא עסקינן בצדקת דרכם אלא באמינותם!) של נבחריה, גם אם לא בחרת בהם.

במדינת ישראל - תודה לאל מחד ולמרבה הצער מאידך - לא מתקיים אף אחד משני הערוצים הללו. אנחנו עם לא ממושמע בעליל עם משטרה שגיבורה על גברת שרצה בלי מסיכה בשדות או על גולשי גלים או על אתיופים וערבים.

אבל הבה לא ניקח את כל האשמה עלינו, שכן אף אחד ממקבלי ההחלטות לא הראה לנו שיש ערך למילה שלו, אפילו בנושא הקורונה. כולנו זוכרים את ראש הממשלה נושך שפתיים ברגש וקורא לנו להתרחק מהורינו הקשישים, בעודו מארח בביתו את בנו הסטודנט. ושום תעלול נוסח עאלק מגורים במתחם השמור לא יכסה על הבושה, החמורה יותר ממאה תיבות של סיגרים או קונטיינר של שמפניה ורודה מיקב "לכאורה".

אז איפה אמרתם שאתם בחג השני? ובכן, לי יש תשובה: אני אעשה את הגל השני בדיוק במקום שבו ממשלת ישראל ופקידיה לא ירצו שאהיה בו. כלומר - עושה מה שאני רוצה, מצפצף על ההנחיות, מתחבק בלי מסיכות ומעשן בלי פילטר. זה לא שאני כזה גבר מול נגיף הקורונה כמו פרופ' לס. אני פשוט מעדיף שהריאות שלי יקרסו ולא כבודי העצמי מול חבורה של אנשים שמרוב שחשבו על איך הם מוכרים לנו את תאוותיהם האישיות בעטיפה של "ממשלת חירום לאומית", שכחו את האמינות בבית.

לפיכך הנני מתחייב בזאת שלא לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקי החירום שלה ומזמין אתכם, שרים יקרים, לכבוד הגל הבא עלינו לרעה, לשלוח אליי את הקנס בגין קשירת קשר לביצוע פשע כבר מעתה. אני מבטיח להעביר אותו לטיפול אצל סגן שר מיוחד מטעמי לענייני דחיית תשלומים לשקרנים - כלומר למוסדות המדינה.

רואים? גם אני יכול!