גם אם ידענו, לפחות חלקית, גם אם שמענו סיפורים על מה שקורה בלשכה הכי חשובה במדינה ובבעלה של אשת ראש הממשלה, הביאה לנו אילנה דיין את האמת לפנים. היה שווה לערוך את התחקיר על הלשכה ושומרי הסף שמתמנים על פי מבחן נאמנות, ובמידה רבה חוטאים לתפקידם כלפי עצמם ובעיקר כלפינו, הציבור. הכל היה שווה כדי שתקשיבו לתגובה הפחדנית וההזויה של ראש הממשלה. מעניין כמה טיוטות ושכתובים עברו אלפי המילים שנוסחו שם ללא קשר למה שנאמר בכתבה.
הסנטור ג'וזף מקארטי, הנהיג מסע רדיפה ודה-לגיטימציה נגד אנשי תקשורת, יוצרי קלנוע, מורים ופעילים בארגוני עובדים. ב-1947, פרסם נשיא ארצות הברית הארי טרומן צו נשיאותי שהורה על הפעלת תכנית לביצוע ביקורת לבדיקת נאמנותם של עובדי ממשל לממשלה. היום עשוי להיבחר לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ, שדעתו הנחרצת נגד חופש העיתונות ידועה.
מאידך, אולי תקרת הזכוכית תתנפץ היום ואישה תעמוד לראשונה בראש הדמוקרטיה הגדולה בעולם. נכון, העיתונות בישראל נמצאת היום בנקודת שפל. מי שלא "ישראל היום", מאוים. נירדף. בשבוע שעבר נעצר העורך הראשי של עיתון האופוזיציה בטורקיה, עם עוד 13 עיתונאים. לא שארדואן כבר כאן, אבל הוא לגמרי בדרך לכאן.
לידיעת כל אומרי ההן- תפקידה של העיתונות הוא לספר את האמת. אנחנו לא מפחדים.