אחרי ההתפטרות והמכתב הנלווה אליה אהרון חליוה הוא סוס מת חדשותי, בהנחה שלא ירוץ לתקשורת עם עוד סיפור של אכלו לי שתו לי. וודאי לא לפני עבודת וועדת החקירה ובתקווה שענייניו האישיים, גם אם יש להם קשר רופף למחדל הגדול, לא יהיו חומרים מרשיעים (כזכור חליווה לא שותף בדיונים בלילה שלפני ה-7 לאוקטובר).
"לצד הסמכות מונחת אחריות כבדה": מכתב ההתפטרות המלא של חליוה
קרובת החטופה בעזה: "אם אין הסכם - להיכנס לרפיח"
לוועדה ולציבור לא תהיה ברירה אלא להתחשבן עם חליוה גם באשר למחדל הנוכחי: הערכת חסר דרמטית בעוצמת התגובה האיראנית על חיסול בכיר איראני בשטח סוריה לפני ההחלטה על חיסול מהדווי. מבחינת החוק הבינלאומי המבנה בשגרירות איראן שם חוסל מהדווי נחשב טריטוריה איראנית, ואני תוהה מה אמרה הערכת אמ"ן לגבי האספקט הזה בשיקולי התקיפה.
ההתפטרות מותירה כמה קצוות פרועים של נושאים בוערים שהם העניין המיידי: הבחירה להתפטר עכשיו היא חלק מהמאבק על פרצופו של המטכ"ל הבא והיא עושה שירות גדול עבור כל מי שלא רוצה מינויי סמוטריץ' ושות' ומותיר בידי הצמד הרלוונטי מבחינת החוק את מינוי ראש אמ"ן הבא שהוא בסמכותם של הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט. סמוטריץ' ושות' באמצעות נתניהו עשויים לחולל צרות, אבל זהו הסדר הנכון.
מקרה חליוה הוא שיקוף של שני מצבים שבהם הממשלה נכשלה והכשילה. הראשון מבצעי השני ערכי. במובן הפעלת הצבא הפגינה ניתוק גמור מצרכי ויכולות הצבא בהטילה על המטכ"ל משימות בכמה חזיתות בו זמנית. צה"ל מטבעו לא אומר לא כאשר חזית זו או אחרת בוערת, בייחוד לא כאשר הממשלה תוקפת את ראשיו בהאשמות של נרפות.
ובטח הצבא לא מתנגד כאשר התרגיל הגאוני של נתניהו מזוודות דולרים תמורת שקט (שהתברר כאסון) מאפשר ריכוז מאמץ בגדה ובלבנון וטיפול יומיומי בחזיתות בוערות שהלכו והחמירו. במובן הערכי חלחלה הנהתנות של הנתניהו'ס, אכול ושתה כי אלוהים עימנו, לכל הרקמה החברתית בישראל.
ההתפטרות עצמה לא תצא לפועל לפני שימונה לו מחליף. חלק מהעונש שחוטף חליוה הוא היותו סוס מת הולך במסדרונות אמ"ן ואף אחד לא שומע את נקישת הפרסות. מינוי המחליף במדינת ישראל מצריך זמן זמן קטטה שעשוי להתמשך עד חילופי הגברי הכלליים אי שם בשש אחרי המלחמה. ככל שימונו מחליפים למתפטרים בזמן הקרוב כך תישמר רוח המטכ"ל שניסה לשמור על ערכים מוסכמים ולאסוננו כשל. עד כדי כך היו אירועי פשעי המלחמה בגדה חמורים, שכדי להציל את צה"ל מצבא אליאור אזריה ואיתמר בן גביר, נשיא ארצות הברית נכנס לאירוע עם סנקציה מהדהדת.
מכתב ההתפטרות עצמו הוא טקסט גנרי במובן האצילי של המילה, כלומר נטילת אחריות פלוס טקס הצלפה בסגנון מיאה קולפא ואזכור תרומתו בתקווה למודה ועוזב ירוחם ציבורי. זה לא יקרה. הזעם הציבורי המבעבע מטלטל עכשיו את המכסה. במקרה הטוב, ברמה האישית של חליוה, האירוע חליווה ייבלע בסערת ההתפטרויות והדרישה המקבילה מהדרג המדיני. במקרה הרע האירוע ייבלע בסערת ההתפטרויות והדרישה המקבילה מהדרג המדיני והלקח יידחה למחדל הבא.