אחרי הטבח בעוטף אין דרך בעולם לסנגר על חמאס. זה לא פוטר אותנו מלבדוק את תפקודן של ממשלות נתניהו מול האיום החמאסי. לא מדובר בכשל המודיעיני שתהרגו אותי הרוג, אני לא מצליח להבין מה קרה שם בחדרים הממוזגים של מטה שב"כ ובקומת אמ"ן, בשלוחות בשטח ובקשרים המקצועיים עם יחידות הסייבר ו־8200 למיניהן.
נתניהו סבור שהוא הגיבור שדוחף את צה"ל, אך מי שיחליט הוא הרמטכ”ל | רן אדליסט
הטבח בעוטף עשוי להתגמד מול הצונמי ההומניטרי שמסתמן בעזה | אדליסט
היכרותי הלא מושלמת עם מערכות המודיעין מעצימה עוד יותר את תסכול חוסר ההבנה. אכן, היו התרעות, ואכן הן הועברו לדרג המדיני, כלומר לבנימין נתניהו, אבל הן היו חסרות סימני קריאה וצלצולי השכמה. כאילו כמו במעשייה ההיא, מדובר בחוליה של עיוורים שממששים פיל. אחד את החדק, אחד את הזנב, אחד את הבטן, אחד את החט, עד רמת הקישקע. כל אחד מהם יודע לתאר את החלק שאותו הוא ממשש, ולא היה איש או גוף שיבין שמדובר בפיל, והוא מסוגל לדרוס.
אין דרך להבין איך לא פעלו כוחות צה"ל משך כשמונה שעות ליד יישובי העוטף שהותקפו ולא נכנסו לפעולה. גלית דיסטל אטבריאן טוענת שהיא וחבורה של מאה אנשים אחראים למחדל העוטף. נתניהו, להבנתה, לא ברשימה. מילא זאתי, הבעיה היא שאין דרך להבין כיצד התגלגלנו למלחמת המנהרות בלי לרדת לשורש החשיבה והפעולה של חמאס. בייחוד הצעות ההודנה (הפסקת אש) החוזרות ונשנות מצד חמאס וסרבנות ממשלות נתניהו.
במקביל יש לחקור את לוחות הזמנים של התפתחות תכנון המנהרות על ציר הזמן של תוכניות התקיפה. זהו תהליך שאין לאיש בישראל מושג כיצד התגלגל במקביל להצעות ההודנה, ואין שום יכולת להבין מה קרה בין חמאס וממשלות נתניהו ללא עדות מבפנים של חמאסניק מהימן (בטח מהימן אחרי שיחטוף סטירה).
בינתיים לו"ז היסטורי בכפית: תנועת חמאס נוסדה ב־1987 כהתפתחות טבעית במלחמה לעצמאות פלסטין. אחרי סבב טרור הוחלט באש"ף ללכת על פשרה, וחמאס הלך על טרור. גם כשארגון ההגנה הוביל את העצמאות שלנו, דגלו האצ"ל והלח"י במאבק אלים. כשיורשי האצ"ל והלח"י התמתנו כמפלגת הליכוד (שלום עם מצרים, אוטונומיה לפלסטינים), קמו אנשי הציונות הדתית המתנחלת והקצינו את היחסים עם הפלסטינים בגדה, כולל טרור המחתרת היהודית.
כשהדור השני התרכך וספג את ההתנתקות ובהמשך סימן נפתלי בנט את הדרך לשיתוף פעולה עם "האויב" (השמאל), התעוררו הסמוטריצ'ים והבן גבירים. כך, באורח כמעט טבעי, תפסה תנועת חמאס את מקום אש"ף כשלוחה האלימה יותר של המאבק הפלסטיני. להבדיל מאש"ף, שהיה ישות חילונית כולל נוצרים, הנרטיב הלאומי של חמאס היה ועודנו מדינת הלכה אסלאמיסטית ומשיחית שמפעילה טרור טילים ורקטות. ישראל הגיבה בסבב מבצעי תגמול, אבל לא הרגה את תנועת חמאס כשהייתה קטנה. התפקיד שיועד לה היה להחליש את אש"ף.
דרושה עדות מבפנים
המנוע של ההקמה ומייסד חמאס היה שייח' אחמד יאסין, שנכלא בישראל בגין הפעלת טרור. בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה שחרר נתניהו את יאסין בספטמבר 97' לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל בירדן בח'אלד משעל. נתניהו ידע שמדובר באישיות דתית מרכזית תומכת טרור.
אויבתו השנייה של יאסין אחרי ישראל הייתה הרשות הפלסטינית, מה שבהחלט תאם את מדיניות המתנחלים ונתניהו, שראו ורואים ברש"פ אויב קיומי. עד היום. ב־1997 הציע יאסין הודנה ל־30 שנה. זו הייתה שנת פיגועים ונתניהו סירב. כעבור שנתיים, הלחץ על הרצועה גבר, יאסין הציע הודנה מופחתת ל־20 שנה בתמורה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים. בישראל דום שתיקה.
במילניום החדש החל גל פיגועים בישראל ובגדה בהשראת חמאס, ב־2002 יצאנו למבצע חומת מגן בגדה, וב־2004 חוסל יאסין ברצועה. ב־2006 (תחקיר שלומי אלדר) העביר ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל הצעה להודנה בת 25 שנה בתמורה לסיום הכיבוש בגדה ובעזה. נתניהו סירב.
אחמד יוסף, יועצו המדיני של אסמאעיל הנייה, אמר באותה השנה שתמורת סיום הכיבוש חמאס יהיה מוכן גם להפסקת אש של 60 שנה ושהדורות הבאים שיגדלו יהיו אלו שיחתמו על הסכם השלום. ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט הגיב במבצע גשמי קיץ, שכלל כניסה קרקעית מוגבלת. בשנת 2007 העביר אותו יוסף הצעה להפסקת אש בלתי מוגבלת תמורת שחרור כל האסירים הפלסטינים ונסיגה לקווי 67'. אולמרט סירב.
הקרבות מול חמאס ברצועה נמשכו. ב־2008 נערך מבצע עופרת יצוקה, שכלל גם כניסה קרקעית לרצועה. מטחי הרקטות נמשכו. ב־2012 נוהל מבצע עמוד ענן, ובשנת 2014, לפני הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה בצוק איתן, הגיעה הצעה נוספת להפסקת אש לתקופה של עשר שנים.
לראשונה, ההצעה לא כללה כתנאי נסיגה של ישראל לקווי 67' ושחרור כל האסירים הפלסטינים, אלא רק את נרמול החיים ברצועה לרבות יציאה לדיג במרחק 10 ק"מ מהחוף, הבטחת פיקוח בינלאומי במעבר רפיח, ושחרור האסירים שנעצרו מחדש בעסקת שליט. תגובת ממשלת נתניהו: "חמאס הוא ארגון טרור גזעני" (שר החוץ אביגדור ליברמן). "חמאס לא שונה מאל־קאעידה ודאע"ש (בנט, אז שר הכלכלה). "חמאס ארגון טרור ג'יהאדי" (יאיר לפיד, שר האוצר) "חמאס הוא ארגון טרור אסלאמי קיצוני" (שרת המשפטים ציפי לבני).
ראש הממשלה נתניהו סיכם באומרו כי "חמאס הוא ארגון טרור ששואף להשמיד את ישראל". כיום ברור גם לאחרוני השוטים והמשוטים שהסירוב של נתניהו נבע מרעיון העוועים שחמאס יחסל את הרשות הפלסטינית, שמאיימת על ההתנחלויות בנשק גרוע מהאינתיפאדות – בהסכמה עולמית לשתי מדינות. כך עד מלחמת המנהרות הנוכחית והשאלות המטרידות שהיא מעלה.
רק עדות מבפנים תבהיר את הרציונל של הצעות ההודנה. האם היו כנות בכוונתן או שימשו כהצעות כיסוי מרדימות (חמאס מורתע) לתוכנית האמיתית לחיסול ישראל. הבעיה היא שמדינת ישראל נשבעה להרוג את כל העדים.
אני מניח שמטרת המלחמה של יחיא סנוואר הייתה הישג צבאי מקומי כולל הרג ישראלים ולחץ באמצעות בני ערובה שיכופף את ישראל להסכם כלשהו, ומה אנחנו יודעים? זה הצליח לו. בדרך הוא הרס את עזה, דן מיליונים מבני עמו לחרפת קיום, אבל כמו כל משיחיסט מוטרף, גם אצלו כולו מן אללה. אלוהים ציווה על אברהם להקריב את יצחק בנו ואבי האומה, השוטה האמוני הזה, בעלה של שרה אמנו, לא היסס לעקוד את בנו כשה לעולה. זהו פחות או יותר מצבנו כיום, כשג'ו ביידן בתפקיד אלוהים.