השורה התחתונה היא שעשו עלייך סיבוב, אומרת רשות אחת בתוכי. במשך כמה ימים התרוצצת וטרטרת אנשים טובים שנענו לקריאותייך, פתחו את לבם ואת כיסם, ובסוף גילית שעבדו עלייך. ועוד מי. נוכל מדופלם עם פרצוף של אהבל.

"מזהים סימני שבירה": צבי יחזקאלי מסביר - חמאס בדרך לכניעה?

לדון לכף זכות! פוקדת עליי רשות אחרת שמתקיימת בי. תחשבי מה הטוב שצמח מזה. פגשת נוכל אבל הצלחת להציל כמה נפשות, אני מדמיינת אותה עם קול סופרן שקט, טורבן צבעוני גדול וחיוך מאוזן לאוזן גם כשממש מעצבנים אותה. 

בטור זה גלומה נבואת זעם. המלחמה הארורה עלולה להביא איתה גל פשיעה שלא יהיה אפשר להשתלט עליו: ישנם נערים ונערות במצב של חוסר מעש, בהלה ופליטות הולכת ומתגברת - הן מבחינת מצב התודעה והן מבחינת היקפיה. כמו במעין תרגיל בתורת הקבוצות מהזווית הכי מייאשת. קבוצה ראשונה היא ירושלים, עיר חלשה דמוגרפית. קבוצה שנייה מונה משפחות, חלקן מאזורים מוחלשים ממילא, ובתוך זה עוד קבוצה - נוער, רופף מעצם הגדרתו כנוער. רופף ומשועמם. נכון לרגע זה, כ־13 אלף מפונות ומפונים הגיעו לבירה, כך על פי נתוני משרד הביטחון, אבל המספרים האמיתיים הם הרבה מעל למה שאפשר לדמיין, כך אומרים אנשי השטח. 

יש כמה מפגשים שלעד ייחרתו בי. האחד עם עקורה צעירה מאוד, אם לשני תינוקות. היא ביקשה שאחזיק את הקטן ביניהם, בן יומו, לכמה דקות כדי שתוכל לשטוף את פניה. התיישבה על כיסא כדי לסדר את התיק, והראש שלה צנח מעייפות. אמרתי לו: חביבי, זה אתה ואני עכשיו. בוא ניתן לאמא לנמנם. הרעבתן הקטן חיפש אותה, ואני ניסיתי לסתום את החור שנהיה לי בלב בשירים בזמן שהקטנטונת השנייה התרוצצה סביבנו. 

זוהי מציאות שבה הורים וילדים עלולים ללכת בקלות לאיבוד. מציאות בולענית ובלתי נסבלת, שבה הכל נראה אמין ולא אמין באותה מידה. מוזר לחשוב שיש נוכלים שמנצלים את המצב.

השבוע פגשתי חבורה שטענה שפונתה מהדרום ואין לה איפה לשהות. כך מצאתי את עצמי בראש תהלוכה מוזרה מאוד של צעירים רעבים וטרוטי עיניים. לטענתם, מפונים. יחד עם החבורה הסתובב בחור מבוגר מהם, שהציג את עצמו כמי שפרש עליהם חסות מתוך דאגה ועכשיו הוא מעין אח גדול שדואג להם. נקרא לו חגב סיטון. כל כך הרבה טוב מתגלה מתוך ההריסות של הימים האיומים האלה, ולכן הסיפור נראה לי סביר. בבוקר למחרת, אחרי שמצאנו להם מקום לינה כדי שלא יסתובבו ברחובות זרים, הם חזרו לבתיהם. לא השארנו להם ברירה, כשהבנו שהם קטינים שפינו את עצמם ומסתובבים חסרי מעש כבר כמה שבועות. 

טורפים כמו הסיטון הזה מומחים בזיהוי חולשות, ואכן אחר כך התחילו להופיע הסיפורים על מעלליו: מבעלים של עסק מקומי שמעתי שהוא שלף סכין. מבעל עסק אחר שמעתי שהוא איים עליו. הקטינים שהשבנו לבתיהם סיפרו בזה אחר זה על אדם מזן עלוקה. אחד שאכן “פרש חסות", אבל במובן של פרוטקשן: זיהה חבורה חלשה ופשוט נדבק. 

את המצרכים שקנינו להם בסופר כדי שיהיו להם ללילה ולבוקר שאחרי, לקח לעצמו. את דירת שלושת החדרים שיועדה למשפחה של מפונים וניתנה לו ללילה אחד כדי שלא יישן על ספסל, סירב לפנות עד שנאלצנו לפנות למשטרה, אבל גם זה לא הזיז אותו. השוטרת שהגיעה למקום ריחמה עליו והציעה לו דיל: 72 שעות לפינוי. הבחור, שלא חן לו ולא הדר, הצליח לנצל את טוב לבם של אנשים, כולל השוטרת הצעירה שאיכשהו לא נדלקו אצלה נורות אדומות גם כשאמר לה שאין ברשותו תעודת זהות אלא רק דרכון. 

ממני הוא ניסה לסחוט כסף בנוסף למה שכבר נתתי לו, ומאדם אחר זכה לקבל כרטיס טיסה לארצות הברית כדי שיוכל לנסוע לאחותו החולה. אחר כך ביקש שימיר את הכרטיס בכסף. אלמלא הייתה פה קבוצת התערבות שהבינה שהבחור הזה מפוקפק, הוא כבר היה חוגג. מה שכן, מצא דירה אחרת ללון בה בדרום־מערב העיר, ואני מניחה שגם היא שייכת לעוד קורבן אומלל. את סיטון לא מעניין שיש אנשים שבאמת זקוקים למקום להיות בו, שהם באמת עקורים שנאלצו לעזוב את בתיהם ואת שגרת יומם. הוא עסוק בעצמו.

כמו חגב סיטון יש עוד שמנצלים את הימים האיומים האלה. “משלנו? אנשים משלנו עושים דברים כאלה?", תשאלו. כן, משלנו. החדשות הרעות הן שאני לא משוכנעת שבפעם הבאה שאתקל באחד כמו חגב סיטון אדע שמדובר בנוכל, כי לצערי הסיכוי שנצליח לזהות נוכלים ופסיכופתים הוא קלוש. זה סט ערכים אחר, וצריך להיות כמוהם כדי לזהותם. החדשות הטובות: זה לא מה שיחליש את הטוב, שקיבל מכה קלה בכנף. הטוב ימשיך בטובו, אבל בגרסה משוכללת: טוב ערני, שקול ופקוח עיניים. גם במלחמה.

במשרד הרווחה והביטחון החברתי מודעים לפוטנציאל הפשיעה, וזו תגובת המשרד: “מאז פונו תושבים אל המלונות בירושלים, מקיים משרד הרווחה פעולות רבות בשיתוף רשויות האם והרשות הקולטת למילוי צורכי בני הנוער אשר פונו עם משפחותיהם, ובימים אלו מוקם צוות מיוחד לתכלול תחום הנוער בכלל המלונות בעיר. משרד הרווחה והרשות הקולטת ערכו מיפוי מדגמי לבני הנוער בעיר, ובימים אלו נערך מיפוי רחב יותר. ישנו קושי מסוים בדיוק המיפוי בשל נדידת משפחות שהתפנו בעצמן בין המלונות, כאשר חלקן מגיעות להפוגות קצרות בלבד, וישנה תחלופה רבה. 

"על מנת לצמצם את פוטנציאל ההידרדרות של בני הנוער, משרד הרווחה מקים בימים אלו במלונות מתחמים מיוחדים לאיתור בני נוער וביצוע הערכה לגבי מצבם כמו גם פעילויות חברתיות לשעות אחר הצהריים ובלילה, הנחשבות לשעות נפיצות במיוחד. המשרד אף פועל בסיוע ארגונים חיצוניים המקיימים פעילויות הפוגה מודעות טראומה. לאורך כל שעות היממה המשרד מפעיל את מוקד 118, שאליו נכנסו עו"סים המומחים לבני נוער. במידת הצורך ישנם נערים מאותרים אשר משולבים במסגרות הנוער הקיימות בעיר".