"שאולי ומלחמת האזרחים" הוא מערכון אייקוני של “ארץ נהדרת" ששודר ב־2021 ותיאר את הפתרון הגרוע ההכרחי, כביכול, למשבר הפנימי בישראל. הוא שודר כשהמערכת הפוליטית נתקעה בלופ של סבבי בחירות בלתי מוכרעים. בדיעבד, הצרות ההן היו טיול בפארק לעומת מה שציפה לנו.

עד מתי הוא יבליג? הסיבות שיגרמו לנסראללה להצטרף למלחמה נגד ישראל
"קברי אחים": כך כוח של 12 חיילים חיסל מאות מחבלים במסיבה השחורה

“רק מלחמת אחים תכריע בינינו", טען שאולי. “מזרחים ואשכנזים, ימניים נגד שמאלנים, עניים, עשירים, חרדים נגד חילוניים, והערבים יישבו בצד ויזכו להילחם נגד הצד שינצח... אין כימיה. זה כמו סלט. העם הזה לא נדבק". כך טען אסי כהן בשבתו כדמות העממית החכמה מכולם. 

המערכון היה מוצלח בעת ששודר, והפך למדהים ככל שהזמן עבר. המהפכה המשפטית הובילה לגל מחאות ופיצלה את העם לשני שבטים, יהודה וישראל, שאיימו להיפרד. חרדים ימניים מסורתיים ושמרנים כנגד ליברלים דמוקרטיים ונאורים. אלה הרגישו שגנבו להם את הבחירות, ואלה משוכנעים שמחסלים להם את שלוש הרשויות.

בית החולים בעיר עזה אשר נפגע משיגור כושל של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (צילום :דובר צה"ל)

ההפגנות ערערו את החברה והרעידו את הרחובות. משדרי האקטואליה חזרו למערכון הידוע, שהגדיר מחדש את הביטוי "נבואה שמגשימה את עצמה". שאולי יושב ליד אירנה ופורש בפני המראיין שלב אחר שלב דיסטופיה אירונית שהפכה לנגד עינינו למציאות ריאליסטית. 

נביא שקר נוסף, שפמפם התנגשות מעמדית, היה פרשן ערוץ 13, אבישי בן חיים, שהלביש תיאוריה שיש בה מידה מסוימת של אמת על כל ויכוח חברתי שהתלהט. הוא תיאר חלוקה לישראל הראשונה והשנייה, שנלחמות זו בזו, כשהאליטה שולטת גם כשהיא לא בשלטון. נתניהו, לפי אב"ח, אף שהוא אשכנזי עשיר ומיוחס, דווקא הוא - נציג אותנטי של המזרחיות, וכתבי האישום נגדו הם רק עוד דרך לנסות להוריד אותו מהשלטון ולדכא מחצית מהעם.

התיאור שלו היה אולי נכון לפרקים, אבל בעיקר עורר מדנים. כל צד נזכר שהוא חלק מקופח בסכסוך מתארך, שזו העת לפוצץ אותו ולא חשוב ה"איך". במקביל החברה הפכה להיות אגואיסטית יותר. אנשים נהיו בורגניים תועלתניים שחושבים על עושרם הכספי ועל אושרם הפרטי תוך כדי מרוץ לפספורט אירופי, וזנחו את המחשבות על ביטחונה של החברה או על טובת המדינה.   

בעקבות הטרגדיה האסונית ופרוץ המלחמה אפשר לקבוע ששאולי טעה, שהתיאוריה של אבישי בן חיים קרסה, ושהקהילה קמה לתחייה. ההפגנות פסקו וכל ארגוני המחאה נרתמו. הטייסים חזרו לקוקפיטים, ההייטקיסטים פצחו ביוזמות טכנולוגיות לאיתור חטופים מצילומיהם האחרונים. משרדי פרסום עורכים סרטוני הסברה מדהימים שמשפיעני רשת מפיצים לארץ ולעולם. כמות מטורפת של מתנדבים התגייסה כדי לתרום ולעזור.

קבוצות הוואטסאפ הפכו לרשימות אינסופיות של בקשות לעזרה ותרומה שמתמלאות תוך דקות. ציוד קרמי נשלח לבסיסים מאזרחים, מהורים שהם גם שמרנים וגם ליברלים. 1,500 חרדים ביקשו להצטרף לשירות מילואים. מי שכונו אנרכיסטים לבשו מדים והתגייסו למילואים. שמאלנים וימניים, דתיים וחילונים מבקשים להתאחד, לתרום ולעזור למאמץ המלחמתי הלאומי. 

מוקדי סכסוך לוהטים ותוססים מהעבר הקרוב פינו את מקומם ליוזמות התנדבות וגיוס. בניגוד למה שאמר שאולי - זה כן נדבק! ועוד איך נדבק. אומני ישראל, קומיקאים ובעיקר זמרים חורשים את הארץ מבתי חולים ועד למלונות של מפוני הדרום. סלבס, שנחשבו מפונקים תל אביבים מוכרי קודי קופון, הפקיעו את הנכסים הדיגיטליים שלהם למען ההמון.

העם רק חיכה כדי לקפוץ זה על זה בחיבוקי אהבה ותמיכה. עמית סגל, שעד לפני שבועיים התנגח ב"אחים לנשק" באולפנים, עף על העשייה הציונית שלהם בגני התערוכה. אנשים ברחוב הפכו אדיבים יותר. שלום דומרני חילק ציוד וסיגריות לחיילים. אולי זה כבר נדבק ברמה שיהיה קשה להפריד את זה. כולם בטוחים בניצחון ומתאחדים סביבו. 

בערב אחד רעיונותיו של אבישי בן חיים נהיו מיותרים. או לפחות הוא הועבר להשתק. פרשנותו את המציאות הישראלית אינה רלוונטית, כשחיילים ישראלים נלחמים יחד. אף אחד לא שואל את השני למוצאו, דתו או מעמדו. כל מחרחרי הריב והמדון שניזונו מלייקים נדמו. אוקיי, לא כולם ולא לגמרי, אבל רובם הורידו פרופיל. אין בהם עוד צורך.

פובליציסטים התנצלו. אברי וארז התאחדו. פאנליסטים התפכחו. אחד מהם אף הודה שמטרתו הייתה לגרוף רווח פוליטי תקשורתי אישי וזמני. פלגנים שהפכו את הסכסוך הפנימי למטה לחמם, נראים כמו אנשי האתמול, חלק מתגרני האולפנים כבר אינם מוזמנים. מהאחרים רצוי להתעלם. רק בלעדיהם ננצח.