אם בטוח שאנחנו מדינת סייבר? האם זה באמת נכון שאנחנו אלה שפיתחנו את השבבים לטלפונים הסלולריים, את הדיסק־און־קי, כיפת ברזל, טיל החץ? אפילו את עגבניות השרי ומכשיר האפילציה להסרת שיער? שלא לדבר על הטפטפות שמצילות את החקלאות? אני חושש שיש איזו קונספירציה, וכל אלו לא פותחו אצלנו, אחרת איך ייתכן שבמשך תקופה כה ארוכה קשה להשיג תור לחידוש או להוצאת דרכון?
בחודשים האחרונים התפתח שוק של מאכערים שהשתלטו על המערכת לזימון תורים של משרד הפנים, והם מכרו את התורים ששריינו לכל המרבה במחיר.
באמת, כל הכבוד לשר משה ארבל, שר הפנים, ולאייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, על מבצע “מרתון דרכון", שמצא פתרון חלקי ומנפיק אלפי דרכונים ביום, אבל זה לא מספיק. הפעילות השוטפת של הלשכות, שהוסבה לטובת המבצע, מנוטרלת, ומי שרוצה להוציא, למשל, תעודת זהות לא יוכל לעשות זאת בהן.
עם פתיחת המבצע אנשים המתינו שבע ושמונה שעות בתור להוצאת דרכון. אני בטוח שבתוך זמן קצר חברה פרטית תפתור את בעיית זמן ההמתנה תמורת תשלום. ניתן יהיה, למשל, לקצר את התור דרך המחשב, למלא טפסים, לשלם אגרה בתוספת רווח לחברה ולהגיע ברגע האחרון לסניף זה או אחר, לחתום ולקחת את הדרכון. אני בטוח שעינם של החושקים בדרכון ובנסיעה לחו"ל לא תהיה צרה בהוצאה זו, והתוספת לתשלום תתקבל בעין יפה ובהבנה.
מדינת סייבר כבר אמרנו?...
בשולי הדברים: במקומות רבים לא ניתן כיום להגיע למענה אנושי. קופות חולים, בנקים ומוסדות שונים אטומים לצרכיו של פלח מהאוכלוסייה שלא מסתדר עם הטכנולוגיה, ונשבר לאחר דקות ארוכות של המתנה או של ניסיונות לתקשר עם רובוט.
אני ממליץ שכל גוף נותן שירות יקציב אזור של מענה קולי שאליו ניתן יהיה לפנות ולקבל שירות מאדם ולא ממענה קולי אוטומטי. אם האדם הוא מעל גיל 65, השירות יינתן בחינם, ואנשים צעירים יותר יתבקשו לשלם עבורו. בפועל, אנשים מבוגרים רבים מבזבזים שעות בטלפון בניסיונות כושלים להשיג מענה לבעייתם או לשאלתם, חלקם עקב ידע דל בטכנולוגיה וחלקם באשמת המוסד שאליו פנו, ובסופו של דבר הם חייבים להטריח את עצמם, לבזבז זמן וכסף ולנסוע אל אותו מוסד כדי לקבל מענה אנושי. מישהו צריך לתת את הדעת על הבעיה הזו.