עובדות הסיפור המטורף הזה ברורות מאוד. אין מחלוקת על כך שב־26 במאי 2021, ימי שומר החומות, נערכה הפגנה של ערבים תושבי סילואן ושייח' ג'ראח מול בית המשפט המחוזי בירושלים. אין מחלוקת על כך שבשלב מסוים ניסתה המשטרה לפנות את המפגינים מהכביש. אין מחלוקת על כך שאחד מהנוכחים במקום, פראס שוויקי, תקף את קצין המשטרה רפ"ק שחר איבגי, לפת את ראשו בידו, וחנק אותו בכוח.

כך עודדה עיתונות חסרת גבולות את הניסיון לפוצץ את יום הזיכרון | קלמן ליבסקינד
המונולוג בפתח התוכנית "עובדה" היה עוד הוכחה לחד צדדיות בתקשורת | קלמן ליבסקינד משיב לאילנה דיין

אין מחלוקת על כך שאיבגי נפגע בעמוד השדרה שלו מהאירוע הזה, שהותיר אותו מוגבל בתנועה, ושהוא הוכר בעקבות כך כנכה על ידי משרד הביטחון. אין גם מחלוקת על כך שפרקליטות מחוז ירושלים החליטה לסגור את תיק החקירה נגד שוויקי מטעמים של "חוסר עניין לציבור", ושלחה אותו להמשיך את חייו כאילו לא אירע דבר.

יש לך הרבה זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

אם השורות הללו הספיקו כדי להוציא אתכם מדעתכם, הנה הסיפור כולו:
הימים, כאמור, הם ימי מבצע שומר החומות. המדינה בוערת. ערבים מבצעים מעשי לינץ' ביהודים בערים המעורבות. עסקים של יהודים בעכו עולים באש. בתי כנסת בלוד נשרפים. הנגב והגליל תחת אינתיפאדה. אנשי כוחות הביטחון בבירה סופגים אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה. ומול בית המשפט המחוזי בירושלים מתכנסת הפגנה של כמה עשרות תושבי מזרח ירושלים, בשעה שבתוך הבניין מתנהל דיון בערעור שהגישו משפחות ערביות מסילואן נגד הכוונה לפנות אותן מבתיהן.

כמה שעות אחר כך יעיד רפ"ק שחר איבגי, קצין האג"ם של מרחב שלם, על מה שהתרחש במקום שאליו הוקפץ עם כוח שעליו פיקד. "צמצמנו למקום כוחות, ואני הגעתי ראשון כפיקוד בכיר. הבחנתי בכ־30 עד 40 אנשים במדרכה הקרובה לכניסה לבית המשפט, כשהם עומדים ליד כניסת הקהל ומפריעים בעמידתם למהלך התקין של העבודה, לכניסה ויציאה של ביהמ"ש. לציין כי הרבה מאוד מהאנשים היו עם חולצות שחורות וכיתוב צהוב בערבית שרשום עליו 'בטן אל־הווא' (שכונה בסילואן - ק"ל).

"במקביל עמדו מספר מועט של אנשים על הכביש הראשי והתחילו לחלק שלטים לעומדים במקום אשר זוהו כמפגינים. ניגשתי לאנשים שמחלקים את השלטים ואמרתי להם כי מוגדרת להם מתחמה (שטח מגודר עבור המוחים - ק"ל) לטובת ההפגנה מצד ימין בסמוך לגדר של ביהמ"ש, ועליהם לפנות את הדרך ולעבור למתחמה... כרזנו להם באמצעות מערכת כריזה של רכב משטרתי בשפה הערבית".

בשלב מסוים, החליט רפ"ק איבגי לעשות עוד מאמץ במטרה לפנות את המפגינים לעבר המתחם שהוכן עבורם. "הוריתי על פיזור המפגינים בכוח על מנת לדחוק למתחמה. לאחר שלא נעתרו ולאחר שהחלו בקריאות הסתה במקום... התחלנו בפיזור ההמון לכיוון המתחמה תוך שימוש בכוח... במהלך הפיזור חלקם הצליחו לרדת לכביש ועמדו במרכז הכביש... בזמן שהגעתי לצומת... ראיתי שוטר מג"ב שמנסה להכניס אדם בוגר גדול ממדים לכיוון המתחמה תוך שהוא מסרב לשוטר.

"ניגשתי אליו, תפסתי בחולצתו והתחלתי לדחוק אותו לכיוון המתחמה. בזמן הזה הנ"ל תפס את ידי הימנית. שחררתי את ידי מאחיזתו והושטתי את ידי לעבר צווארו על מנת להכניסו למתחם... בשל כך שהוא גבוה ממני, הנ"ל חנק אותי בצווארי חניקה חזקה ומשמעותית... הרגשתי קושי בנשימה, מאחר שהוא ליפף את ידו חזק על הצוואר שלי כאשר הראש שלי נתקע מתחת לבית השחי שלו והוא החזיק חזק את ראשי בידיו. בשלב זה תפסתי את מכנסיו במפשעה והרמתי אותו באוויר תוך כדי שאני מפיל אותו לרצפה. בשלב זה בעט החשוד בעיטות רבות לכל כיוון והתנגד ואף העיף את ידיו והשתולל רבות. במהלך ההשתוללות שלו חטפתי שתי מכות חזקות, אחת באף ואחת בבית חזה צד שמאל".

האם נפגעת במהלך העימות עם החשוד, נשאל איבגי על ידי גובה העדות. "כן", השיב, "מכה אחת לאף ומכה אחת לחזה צד שמאל ממספר בעיטות או אגרופים... כאבים עזים בצוואר ובגב ובנוסף שפשופים בידיים".

"החשוד חונק את השוטר"
פראס שוויקי, תושב שועפאט בן 30, שנעצר מיד אחרי האירוע בחשד לתקיפת שוטרים, השתתפות בהתפרעות והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, מסר עוד באותו יום את עדותו בעניין. הוא סיפר שהוא עובד בתור שף בבית מלון ובמקביל עושה סטאז' בהנהלת חשבונות במשרד ברחוב צלאח א־דין, לא הרחק ממקום האירוע. נקלעתי לאירוע, טען, בכלל לא הייתי חלק מההפגנה.

"מה שקרה איתי היום, הייתה הפגנה והיה המון כוחות, וכמעט הכביש חסום, והיום עצרתי בכדי לראות מה הבעיה, והיה מולי חייל (הכוונה ככל הנראה לשוטר מג"ב - ק"ל) והיה המון התפרעויות במקום. אותו חייל אמר לי 'תלך מכאן' ואמרתי לו 'אני רוצה לראות'. ואז אמר לי 'אין בעיה, אתה רוצה, בוא איתי'. ולפתע הגיע עוד שוטר ומשכו אותי, ואיך ששוטרים ראו שיש קצת התקהלות איתי כולם קפצו עליי...".

שוויקי סיפר בעדותו על דין ודברים שלו עם אחד השוטרים. "נשארתי במקום ואמרתי לו 'למה אתה רוצה שאני אלך?', והוא משך אותי. ואני בכלל הייתי רחוק מההפגנה והוא רצה למשוך אותי לתוך ההפגנות, ואני לא רציתי להיכנס פנימה בכלל, והרגשתי שאני יחטוף מכות כי היו המון כוחות ביטחון פנימה. לאחר מכן היו מכות מכל כיוון ולא ראיתי מה קורה סביבי...".

חוקר המשטרה הראה לו את הסרטון המתעד את האירוע, ושאל אותו מה הוא רואה. "... שוטר מנסה לדחוף אותי ומנסה להכניס אותי לתוך ההפגנה ואני תפסתי בשוטר על פי הסרטון, למרות שבשטח לא הייתי ולא ראיתי שהוא שוטר ותפסתי אותו כי רציתי לחזור אחורה ולא רוצה להיכנס להפגנה".

"מה אנחנו רואים?", שואל אותו השוטר אחרי שהראה לו תמונה נוספת, "איפה היד שלך?".
שוויקי: "על השוטר... אני לא רציתי להרביץ לשוטר והוא היה מתחתיי, ולפעמים דברים שאדם עושה אותם בלי מודעות, ולא הרגשתי שאני רוצה לעשות לו משהו, כי אם רציתי לעשות הייתי ממשיך להחזיק אותו". במזכר שנמצא בתיק החקירה, הנושא את תאריך היום שאחרי התקרית, מתאר קצין החקירות לאחר צפייה בסרטונים המתעדים מה שנראה בהם: "... החשוד מסתובב, וחונק את השוטר באמצעות ידו השמאלית".

כאבים ומוגבלות בתנועה
איבגי, אב לשמונה ילדים, לא חזר לתפקוד מלא מאז אותו יום. האלימות שהפגין כלפיו שוויקי, הסתבר בהמשך, גרמה לפגיעות קשות בעמוד השדרה שלו. הוא סובל מכאבים, מוגבל בתנועה וחי מאז המקרה על כדורים ועל קנאביס רפואי. אחרי שנאלץ לעזוב את תפקידו בשטח ולעבור לתפקידי מטה משרדיים, ואחרי סדרה ארוכה של טיפולים, אשפוזים ובדיקות, הגיש תביעה למשרד הביטחון כדי שזה יכיר בנכותו.

ד"ר שאול בייט, אורתופד מומחה, מנתח בכיר במערך האורתופדי של הדסה, שנתבקש על ידי קצין התגמולים של משרד הביטחון לחוות את דעתו על מצבו של איבגי, צפה בסרטון התקיפה, בדק את הקצין וקשר את הפגיעה ברגלו של איבגי לאירוע קודם, שבו זרקו ערבים אבן על רגלו, ואת הפגיעה בגב ("חבלת צלעות ומרפק שמאל, צוואר וגב תחתון על ידי מפגין שחנק אותו והכה אותו באגרופים ובעיטות") לאירוע שבו אנחנו עוסקים כאן. "אני ממליץ להכיר בקשר סיבתי של גרימה בין תלונותיו של מר איבגי ומצב ברך שמאל ועמוד השדרה הצווארי ומותני ובין האירועים המדוברים", קבע.

לפני שלושה חודשים הודיע קצין התגמולים במשרד הביטחון לרפ"ק איבגי כי הוא מכיר בנכותו. פרוטוקול הוועדה הרפואית המחוזית שדנה בעניינו מפרט שורה של תרופות שהוא נוטל וזריקות שהוא מקבל וקובע, בשלב הזה למשך השנתיים הקרובות, כי ייקבעו לו 10% נכות בעקבות פגיעה בעמוד השדרה, 25% נכות בעקבות פגיעה באגן, ועוד 5% בעקבות הפגיעה הקודמת ברגל.

חוסר עניין לציבור
ומה קרה עם פראס שוויקי, אותו צעיר ערבי שתקף אותו באלימות, ולפי חוות דעתם של המומחים גרם לנכותו? ובכן, כלום. שום דבר. פרקליטות מחוז ירושלים החליטה לסגור את התיק נגדו בנימוק ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין", השם החדש של מה שהוגדר בעבר כ"חוסר עניין לציבור".

לפני כמה ימים הגיש עורך דינו של איבגי, איציק כהן, ערר על ההחלטה לסגור את התיק. "מרשי קיבל בתדהמה מוחלטת ואכזבה רבה את החלטתכם לסגור את תלונתו נגד החשוד... וזאת הגם כי תקף אותו בצורה אלימה בהיותו מבצע את תפקידו כקצין משטרה האחראי על הסדר הציבורי במקום, גרם לו לשברים בצלעות ובגב התחתון ופגיעה בעמוד שדרה צווארי, שמשמעותם נזק בלתי הפיך והפיכתו לנכה מוכר על ידי משרד הביטחון".

בפרקליטות הסבירו השבוע כך את החלטתם: "במהלך פינוי מפגינים לעבר מתחם הפגנה שהתקיימה לפני כשנה בירושלים, עבר החשוד במקום, ללא כל קשר להפגנה. שוטר מג"ב שהיה במקום החל לשוחח עמו, אז הגיע קצין המשטרה משך את חולצתו של החשוד ודחף אותו לכיוון מתחם המפגינים מבלי שבירר עמו את סיבת הימצאותו במקום.

עורך הדין איציק כהן  (צילום: ללא קרדיט)
עורך הדין איציק כהן (צילום: ללא קרדיט)

החשוד בתגובה התנגד לדחיפתו הפתאומית על ידי קצין המשטרה - זאת משום שלא הבין את הסיבה בגינה נדחף. בשלב זה עצר קצין המשטרה את החשוד ביחד עם שוטרים אחרים. החשוד התנגד למעצרו ותקף את קצין המשטרה. לאחר בחינת מכלול הראיות, לרבות תיעוד האירוע, והנסיבות הרלוונטיות בתיק, הוחלט לסגור את התיק".

"העמדה של הפרקליטות מקוממת מאוד", אומר עו"ד כהן. "כשהפרקליטות בוחנת את עניינם של שוטרים שתקפו אזרחים במהלך ביצוע תפקידם, היא נותנת עדיפות לשיקולי הרתעת הרבים, אבל כשהיא בוחנת את עניינו של אזרח שתוקף שוטר במהלך ביצוע תפקידו, היא נותנת עדיפות לשיקולי הנסיבות האישיות של העבריין.

"החשוד הזה נחקר בגין תקיפת קצין משטרה, ומעבר לעובדה שהפרקליטות בחרה לאמץ את גרסתו, שלפיה הוא עבר שם במקרה, הרי שהשאלה אם היה חלק מההפגנה או היה עובר אורח היא שאלה שולית לעניין העבירה שביצע. השאלה למה הוא היה שם ומה התכוון לעשות כשהגיע למקום, לא צריכה להעלות או להוריד בנוגע לתקיפה החמורה שהוא ביצע כלפי הקצין.

"בוא נתאר לעצמנו סיטואציה שבה אזרח תוקף באלימות שוטר שמנסה לפנות אותו, בעיצומה של חסימת כביש בתל אביב כחלק מאירועי המחאה נגד הרפורמה המשפטית. מישהו היה מניח לו לנפשו, אם הוא היה טוען שהוא בכלל לא היה חלק מההפגנה, אלא סתם רצה לחצות את הכביש? זה רלוונטי בכלל?

"לגופו של עניין, החשוד סירב להוראות השוטר להתפנות, כך על פי הודאתו שלו, וכשרפ"ק איבגי ניגש לפנות אותו, אחרי שניתנה הוראה לפנות בכוח את הנוכחים, הוא תקף אותו באכזריות והפך אותו למעשה לנכה. הודעת הפרקליטות על סגירת התיק לא עוסקת בראיות, אלא רק בשאלת העניין הציבורי בניהול ההליך כנגד החשוד. מכאן ברור לגמרי שקיימות ראיות להוכחת אשמתו על סמך הסרטונים והעדויות שבתיק החקירה".
פראס שוויקי, שאליו פניתי השבוע, ביקש להסתפק בגרסתו לאירוע, כפי שמסר בחקירתו במשטרה.

להגן על הערכים
כאן צריך להוסיף מילה על עילת הסגירה של התיק הזה. בפרקליטות לא טוענים כאמור שאין ראיות נגד שוויקי, שהרי יש סרטון שמתעד בדיוק מה עשה לקצין המשטרה. תחת זאת, תולים שם את הסגירה בעילה שכאמור פעם נקראה "חוסר עניין לציבור", והיום מוגדרת כ"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין".

הנחיות פרקליט המדינה משנת 2019 העוסקות בעילה הזו, מצטטות את פסיקתו של אהרן ברק בפסק הדין המנחה בסוגיה. "נקודת המוצא העקרונית", כתב ברק בפסק הדין ההוא, "הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות פלונית פלילית היא, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין, וזאת כדי להגן על הערכים והעקרונות שהמדינה רוצה בהגנתם ושהחשוד פגע בהם, וכן למנוע פגיעה בהם בעתיד.

עם זאת, עשויות להיות נסיבות שיש בהן כדי להצביע על הנזק שייגרם לאינטרסים ולערכים, שגם בהם המשפט מעוניין, אם החשוד יועמד לדין. רק כאשר העניין הציבורי באי־העמדה לדין עולה על זה שבהעמדה לדין, רשאי תובע להגיע למסקנה כי קיים עניין לציבור באי־העמדה לדין".
עכשיו בואו ונחזור אל הסיטואציה. מבצע שומר החומות. ערבים תוקפים אזרחים ושוטרים בכל רחבי הארץ.

הפגנה מול בית המשפט המחוזי בירושלים. פראס שוויקי לופת את קצין המשטרה בראשו, חונק אותו וגורם לו להפוך נכה. אלה העובדות. מכאן והלאה, כל אחד מוזמן להחליט לבד אם נראה לו שהאינטרס הציבורי מחייב להעמיד את שוויקי לדין, או שמא האינטרס הזה מחייב לסגור את תיק החקירה נגדו בלא כלום.