"וידום אהרון"
מילים אלו הם שבח שהתורה משבחת את אהרון על שקיבל באהבה את הייסורים בפטירת שני בניו. הרבי הקדוש מאוסטרובצא ביאר: הבריאה מורכבת מארבע יסודות: דומם, צומח, חי ומדבר.
אם מאן דהוא יפגע ב"מדבר", באדם, תגובתו תהיה להשתלח בקולו ולהשיב כגמולו לאיש שפגע בו.
אם יפגע בבעל חיים תגובתו תהיה במעשים. לא מומלץ להתעסק עם נמר עצבני.
אם יפגע בצומח הוא לא יכול לעשות מאומה בתגובה אבל הפגיעה תהיה ניכרת עליו כגון שאם יתלש ענף של עץ הרי שסימני התלישה ייראו על גבי העץ. אולם אם נפגעת בדומם,למשל אם נשבור אבן לשניים לא נראה באבן כל שינוי. יהיו בה שני חלקים ותו לא.
כך אהרון הכהן - "וידום אהרון" מלשון דומם, הוא קיבל את רצון ה' ונותר עם אותה שלוות נפש פנימית ללא כל שינוי וזאת מתוך אמונתו כי כך רצתה ההשגחה העליונה.
קבלת ייסורים באהבה והכנעה היא מהניסיונות הקשים ביותר ולא כל אדם מסוגל לעמוד בו.
הגמרא (גיטין נח.) מספרת על רבי יהושוע בן חנניה ששהה ברומי ונאמר לו שבבית האסורים נמצא שבוי, ילד יהודי חכם ומייד הלך לבקרו. בבואו אל פתח התא אמר את חלקו הראשון של הפסוק בישעיהו: "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים" (ישעיהו מב,כד) והביע בכך את צערו ויגונו על האסון הכבד שנשבה ילד יהודי. מייד נענה הילד וסיים את הפסוק "הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו".
רבי יהושוע התרגש מתשובתו של הילד ואמר "מובטחני בו שיהיה מורה הוראה בישראל" ונשבע שלא יזוז משם עד שיאסוף די ממון לפדות את הנער.
הנקודה שטלטלה את רבי יהושוע לא היתה עצם הבקיאות של הנער בתנ"ך .
ההסבר שונה. אותה תקופה היתה תקופה איומה של אסונות לעם ישראל, בסמוך לחורבן הבית. בדרך כלל יהודי מאמין מגיב באומרו " אנו לא מבינים למה אסונות כאלו מתרחשים אך אנו לא מבינים חשבונות שמים".
מה משמעות משפט זה? האדם חושב שהוא באמת טוב וצדיק ואינו ראוי לאסונות כאלו אבל הצרות שהגיעו לו מקורן בחשבונות שמים שבני אדם לא מסוגלים להבינם.
אולם להגיב ולומר "העונש מגיע לי והוא צודק" זה דבר נדיר.
רבי יהושוע ניגש לתא בו כלוא הילד ושאל: "מי נתן למשיסה יעקב" בני ישראל מתייסרים בשבי וברעב על לא עוול בכפם, למה ועל מה זה? והילד הטהור לא משיב "מה לעשות אלו חשבונות שמים ואינני מבינם" אלא מצטט את הפסוק "הלא ה' זו חטאנו לו" אמונתו הרבה יותר עמוקה. הוא כן מבין חשבון שמים ואומר שכנראה חטאנו לו ועל כן העונש.
ואכן רבי יהושוע הצליח במשימתו וזכה לפדות את הנער.
הנער הזה צמח והיה אחד מגדולי ישראל הלא הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
גם בעצם ימים אלה אנו כואבים את הייסורים של נערים ונערות השבויים במחילות עזה זכינו לגילוי שמימי של אמונה. נערה טהורה בת ישראל קדושה, אגם ברגר שמה, שנשבתה לבין חיות הטרף הפלסטיניות הכריזה בשביה "באמונה בחרתי ובדרך האמונה שבתי" ואכן אותה אמונה של הנער היהודי השבוי ברומי לפני אלפיים שנה היא היא שהשיבה לנו בימינו את אגם שלנו כי קו אחד של אמונה חיבר את השבוי ברומי אל אגם השבויה בעזה.
