בשולי המאורעות הגדולים בספר שמות, כמו גאולת העם ומנהיגותו של משה, חבויים אירועים קטנים שלמעשה מפנימים ערכים רבי חשיבות. אחד מהם מובא בשלוש המכות הראשונות – דם, צפרדע וכינים.
בעוד ביתר המכות משה בעצמו הוא הנוטה את מטהו ומכה את מצרים, הרי שבמכות הראשונות לא משה הוא המכה אלא אהרון אחיו. הוא המכה במים במכת דם. וכך גם בכינים אהרון הוא המכה בעפר.
אומרים חז"ל (מדרש רבה): "אמר הקב"ה למשה: המים ששמרו בשעה שהושלכת ליאור לא ילקו על ידך... והעפר שהגן עליך כשהרגת את המצרי אינו דין שילקה על ידך". הקב"ה מלמד מהי השלמות הנדרשת ממנהיג.
מייד בצאתו מארמון פרעה לחזות בסבלות אחיו, משה אינו יכול לראות עוול ובראותו מצרי מתעלל ביהודי קם ועשה מעשה. ושמא נאמר שהדברים אמורים רק אם נוכרי מכה יהודי, הרי שמיד בא המעשה ביהודי שהכה יהודי וגם אז הזדעזע משה ופנה בקריאה "למה תכה רעך?".
יתר על כן, כשמשה בורח למדין והוא פליט ובודד, והנה רואות עיניו רועי צאן המונעים מבנות יתרו לרעות את צאן אביהן ולהשקותם, והוא שוב קם, למרות היותו זר ובודד, ומתערב בנעשה. משה אינו יכול לראות עוול מבלי להגיב.
מיאוסו לנוכח עוולות הוא המרכיב המרכזי באישיותו של משה המתעתד להיות מנהיג העם. ולכך מצטרפים עוד אירועים המשלימים את הבנת אישיותו, כגון המעשה בצאן אותו רעה משה, כשגדי קטן פרש מיתר הצאן ורץ אל עבר מעיין מים כי צמא היה.
משה משיג אותו ורואה כי סיבת בריחתו של הגדי היא הצמא, ואז נושא משה את הגדי בחיקו ומוליכו אל אחיו ובקרבו מתנצל שלא הבחין בצימאונו של הגדי, ואז פונה הקב"ה ואומר לו: כשם שהגיעו רחמיך עד הגדי הקטן, כן תרעה את עם ישראל. גדולתו של משה הוארה במעשים לכאורה קטנים.
רוצה הקב"ה להשלים נדבך נוסף בקומתו של משה ומלמדו כי גם מול הדומם, המים והעפר, שאינם חשים לא בכאב ולא בעלבון, גם מולם אל לו לנהוג בכפיות טובה, כיוון שהם הגנו עליו בעבר ולכן לא הוא ירים את ידו להכות בהם, אלא אהרון.
לא משום עלבונם של הדוממים, אלא בגלל שלמות נפשו של משה, כי אם נוהגים בכפיות טובה כלפי עצמים דוממים, הדבר יכתים את נפשו של הנוהג כך. לכן האדם המתמנה למנהיג יעביר את מלאכת הכאת המים והעפר לשליח אחר, שאין לו מחויבות והכרת הטוב כלפיהם.
מנהיג גדול נמדד באירועים גמדיים. לפני עשרות שנים צולם הרב אליהו לופיאן זצ"ל, גדול המוסר והמידות ומחנכם של דורות, בדרכו לבית המדרש מתכופף לעבר חתול קטן ומשקהו חלב. אדם זה בהיותו זקן ושבע ימים התאמץ לעשות חסד עם בעל חיים קטן.
כך היא דרכם של מנהיגי האומה.