שונה הוא חג השבועות מיתר חגי ישראל. כל חג מיוחד הוא בקדושתו הייחודית, אך חג השבועות מיוחד כיוון שבלעדיו לא היינו כלל עם. התורה שניתנה לנו ורק לנו יצרה את הישות הזאת הנקראת העם היהודי.

יחד עם יצירת העם, קבע הקב"ה מהי תעודת הזהות של אומתנו, והיא תרי"ג המצוות. ביום קדוש זה נחתמה האמנה בין הבורא לבין עמנו. התורה ניתנה לנו, אך אנו התחייבנו "נעשה ונשמע". לא רק מצוות כלולות בה, אלא גם הבטחות והמרכזית שבהן: "לך נתתי את הארץ הזאת".

קשה להסביר לאומות העולם את זכותנו האלוקית על ארצנו, אבל לעצמנו חייבים אנו לשנן כי זו זכות נצח שהונחלה לנו על ידי יוצר העולם. לא ניתן להפריד ולקבל פסוקים הנוחים לנו כגון מתן הארץ, ולדחות פסוקים אחרים המטילים עלינו את חובות השמירה על כלל פרטי התורה. התורה היא חבילה אחת.

הייחודיות של התורה לעומת כל החוכמות האחרות נעוצה בחובת העמל על לימודה. השכר שאנו מובטחים על ידי לימוד התורה אינו מותנה בלעדית בהצלחתנו להבין על בוריה את פשטותה וסודותיה. השכר הוא על עמלה של תורה, ורק העמל בה עד פסגת כוחותיו זוכה גם לטעום מצוף מתיקותה וגם לקבל שכר על לימודה.

תנאי נוסף בהצלחת לימודה של תורה הינו מידת הענווה, ובלעדיה גם העמֵל בה לא יזכה לאורה. זאת בניגוד לכל חוכמות העולם בהן אין קשר בין מידות טובות וענווה לבין הצלחה באותה חוכמה.

זהו היסוד המובא באותו מדרש מפעים: "הר אלוקים הר בשן" (תהילים סח). ר' נתן אומר כיוון שביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל, באו כרמל והר תבור ותבעו כל אחד שעליהם תינתן התורה.

זה אומר נקראתי הר תבור – עליי נאה שתשרה השכינה לפי שאני גבוה מכל ההרים ולא ירדו עליי מי המבול.

וזה אומר אני נקראתי הר הכרמל – עליי נאה שתשרה השכינה לפי שאני נמצאתי בתווך ועליי עברו את הים.

אמר הקב"ה: כבר נפסלתם לפניי בגבהות שיש בכם.

אמרו לפניו: וכי אתה מקפח את שכרנו?

השיב להם הקב"ה: הואיל והטרחתם לפניי בשביל כבודי, אשלם לכם שכר. הרי נתתי להר תבור תשועה לישראל בימי דבורה שנאמר: "לך ומשכת בהר תבור" (שופטים ד'), ובהר הכרמל תשועה לאליהו שנאמר: "ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל" (מלכים א', י"ח).

אכן ראויים הר תבור והר הכרמל לשכר. ראויים גם הלוקים בגבהות לב, אם מתאמצים הם בכל כוחם להילחם על קרבתם לפני ה'. אך רק להר סיני, הנמוך מהם, שאינו סובל כלל ממחלת גבהות הלב, הזכות שהשכינה תרד על פסגתו. וכך רק לומדי התורה הענווים והצנועים שאינם מתגאים המה, ינהיגו את עולם התורה, כמשה רבנו הענו מכל אדם.

חג שמח!