"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים".

 בכך באה לסיומה מסכת נפלאה של חיי שרה אם האומה הישראלית. אומר רש"י: "כולן שווים לטובה". כל חייה, השנים והימים כולם שווים לטובה. תמיד היה לה טוב.

זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת חיי שרה | 10.11.23

לכאורה, הדברים תמוהים. האם לא סבלה ייסורים במהלך חייה? האם לא עברו עליה ימים לא טובים וגם ניסיונות לרוב? 

כל האימהות קדושות היו, ולנו אין מושג בגדלותן. בכל זאת, שרה עלתה על כולנה. אחרי שרבקה ראתה מה יצא מהנשים של עשו "ותאמר רבקה קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לוקח יעקב אשה מבנות חת למה לי חיים?" ניסיון נורא היה זה עבור רבקה עד כי מאסה בחייה ולא רצתה לחיות מפחד המחשבה שגם כלתה, אשת יעקב, תהיה דומה לכלותיה נשות עשו.

וכשרחל אמנו רואה שאחותה לאה יולדת והיא טרם נפקדה היא זועקת במר ליבה: "ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי". אם אני עקרה ולא אוכל להעמיד בנים לבניין בית ישראל אין טעם לחיי. גם רחל הגיעה למצב של 'מוות".

לעומתן, שרה אמנו שיחד עם אברהם בנתה את המסד של האומה היהודית לדורות, הגם שראתה עצב בחייה והייתה עקרה עד זקנה, עברה ניסיון קשה אצל פרעה ואבימלך כמו גם הקושי מול הגר וישמעאל ,ובכל זאת מעולם לא הגיעה למצב של "למה לי חיים"! 

מעולם לא נפלה למצב של  "מתה אנכי". היא קיבלה את ייסוריה באהבה. בליבה אולי שכן עצב, אבל בפניה תמיד חיוך. בעיניים בורקות קירבה את הנשים בדברי נועם וגיירה אותן, ואיש לא העלה בדעתו את כובד העצב השוכן בקרבה. היא תמיד חיה. החיות שלה זו מעלתה. 127 שנים של חיות וכולן שווים לטובה. תמיד היה לה טוב כי הפנימה שהכל מאתו יתברך.

איך מגיעים לדרגה כזאת? כשמאמינים שכל מאורעות החיים אינם מקריים אלא מכוונים על ידי הבורא, והוא מקור הטוב ובכל ניסיון מודים "שהכל נהיה בדברו" גם אם היום איננו מבינים את הנסתרות. שרה אמנו הנחילה את מעלתה זו לצאצאיה עד ימינו אנו.

לפני מספר שנים נפטר לבית עולמו ה "סנדלר". היה זה אחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. נחבא כל חייו תחת מעטה מקצועו – סנדלר, ובפועל היה צדיק בעל מופתים. בשנותיו האחרונות גילו כמה מגדולי הדור את האמת והצביעו עליו כעל קדוש וצדיק ושלחו אליו יהודים שנצרכו לברכות.

פעם אחת הגיע לאירוע והתיישב ליד יהודי שהבין מי התיישב לידו. ביקש ממנו: "אמור לי דברי חיזוק ואמונה". ענה לו הסנדלר: "בעיירת מולדתי היה יהודי עיוור שהיה מוכן לשלם אלף אלפי רובלים כדי לראות אותי, ואתה ברוך השם רואה ובריא, ואתה מבקש דברי חיזוק? עצם זה שאתה רואה ובריא צריך לחזק אותך באמונה".

בשבת הקשה של פתיחת המלחמה נפצע אנושות לוחם גולני לאחר שהצליח להרוג מחבלים רבים. בחור צעיר ויפה שכל חייו לפניו. נלחמו הרופאים על חייו, מצבו היה מעבר לאנוש עקב איבוד דם רב. בעזרת השם הצליחו הרופאים להציל את חייו, אך נאלצו לקטוע את רגלו הימנית והוא נותר נכה למשך כל חייו. כשהתאושש מניתוח הכריתה והחל בסיוע הליכון לדדות על רגליו הופיע הזמר חנן בן ארי בבית החולים לשמח את הפצועים, והגולנצ'יק שלנו קטוע הרגל החל לשיר בשמחה. לאחר שקצת נרגע נשאל כיצד הוא מצליח להיות כה שמח לאור מצבו ונכותו? תשובתו המרטיטה כל לב הייתה: "אין לי זכות להתלונן. חברים נהרגו ואני חי, רואה, בריא ומוקף חברים, אז אין לי זכות להתלונן".

מהיכן הגבורה הנפשית הזאת? מניין הקדושה הזאת? משרה אמנו. כל שנותיה - לטובה. וזכותה תקרין ישועה לכל חיילינו. אמן!