חג השבועות, שהוא גם חג מתן תורה וחג הקציר, יחל השנה ביום שבת, ה' בסיוון תשפ"ב, 4 ביוני 2022, ויסתיים כעבור יממה, ב-ו' בסיוון, ה-5 ביוני. תחילת החג היא עם יציאת השבת

זמני כניסת ויציאת חג השבועות תשפ"ב

ירושלים
כניסה: 20:24
יציאה: 20:22

תל אביב
כניסה: 19:21
יציאה: 20:26

חיפה
כניסה: 19:14
יציאה: 20:28

באר שבע
כניסה: 19:21
יציאה: 20:24

חג השבועות הקרוב יחול בצמידות לשבת ובעקבות כך ישנן מספר הלכות מיוחדות שיש לדעת. הרב אסף הר נוי, רב קהילת "אדרת אליהו", וראש בית מדרש "מבקשי פניך", גילה ירושלים, מפרט את הדגשים העיקרים

סעודה שלישית בשבת: כמו בערב שבת כך בערב יו"ט - אין לקבוע סעודה סמוך לכניסת החג, כדי שנגיע בשמחה ובתאבון לסעודת החג. לכן, יש להקדים את הסעודה השלישית לפני שעה עשירית של היום, ועצה טובה להקדים ולהתפלל מנחה גדולה בשבת זו ולאחריה לעשות סעודה שלישית.

הכנות משבת לחג: אין להכין דברים משבת לחג, ולכן יש להמתין לזמן צאת הכוכבים (סביבות 20:10 השנה), לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ואז לערוך את שולחן החג ולהניח מאכלים על הפלטה וכד'. (מי שיש לו צורך מיוחד שבגללו לא יספיק ללא הכנה מוקדמת יותר, כגון מוסדות, בתי אבות וכד' - יעשה שאלת רב כיצד לנהוג). 

הכנות שיש בהם הנאה בשבת עצמה ולא ניכר שהם רק לכבוד החג- מותרות, לכן מותר למשל להחליף בשבת בגדים לקראת החג, וכן מותר לנוח בשבת כדי שיהיה כוח להיות ער בליל שבועות, ובלבד שלא יאמר בפיו שעושה כן בשביל החג.

הדלקת נרות החג במוצ"ש: יש להשאיר מערב שבת נר שממנו נוכל להעביר אש להדלקת נרות החג, ונכון לכתחילה להכין את נרות החג (שמדליקים במוצ"ש) כבר מערב שבת. 

במוצאי שבת אומרות הנשים "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", מברכות להדליק נר של יו"ט ומנהג בנות אשכנז (וחלק מבנות ספרד) לברך גם ברכת שהחיינו, ומדליקות מהאש שהשאירו מבעוד יום. את הגפרור מניחים בצד שיכבה מעצמו. 

ערבית וקידוש ליל החג: מאחרים במעט את תפילת ערבית של מוצ"ש שנכנס אל החג ומוסיפים בתפילת עמידה- 'ותודיענו'. בקידוש של ליל החג מברכים כסדר יקנה"ז (המופיע בסידורים) - יין, קידוש, נר (מאורי האש), הבדלה, זמן (שהחיינו).  

מנהג אכילת מאכלי חלב: מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות וטעמים רבים לדבר. אולם, יש לזכור כי כבכל חג ישנה מצוות "שמחה" המתקיימת באכילת בשר, ועל כן נכון לאכול בחג גם סעודות עם מאכלי בשר.

לימוד ליל שבועות: מנהג חביב וקדוש של רבים מישראל להישאר ערים בלילה ולעסוק בתורה. יש הקוראים את ה"תיקון" ויש הלומדים מה שליבם חפץ, והעיקר לגלות את האהבה והמסירות לתורה.

ברכות בבוקר למי שהיה ער כל הלילה

ברכות השחר לכולי עלמא מברכים.  

ברכת נטילת ידים ואשר יצר - הטוב ביותר הוא להתפנות לפני התפילה ואז לכולי עלמא יכול לברך.

ברכות התורה - מי שישן בצהרי שבת - יכול לברכן גם אם לא ישן כלל בלילה. ואם לא ישן בצהריים - אע"פ שלרוב הפוסקים יכול לברך - עדיף שישמע מאדם אחר ויכווין לצאת ידי חובה. 

ברכות ‘אלוהי נשמה’ ו’המעביר שינה’- הטוב ביותר שישמע ממי שישן ויכווין לצאת בכך ידי חובה.