בלי כל קשר לקוד הלבוש הקבוע והשמרני שלי, אני והאופנה אף פעם לא הסתדרנו. אף פעם לא הבנתי איך לזהות נכון טרנדים עכשוויים, ומשום מה אצלי זה תמיד קורה ב"איחור אופנתי". ובכלל, איך טרנד נוצר? מיהם חבריה הסודיים של מועצת האופנה, האחראים על יצירת והמצאת האופנה החדשה? ואיך הם מצליחים לגרום לכולנו לצעוד בעקבותיהם באדיקות ובצייתנות עיוורת?
לקראת ראש השנה: האם אתם 'ראש' או 'זנב'? | מנחם גערליצקי
דבר אחד אני יודע, אסור לזלזל במחוללי האופנה. הם האחראים, כהגדרתם המילונאית, ליצירת "התכתיב החברתי לפרטים הנחשבים לנכונים, ראויים ויפים ביותר בתחומים שונים". אם נודה בכך ואם לא, כולנו מושפעים מתכתיב זה, ומצייתים באונס או ברצון ל"צו האופנה".
קחו למשל את האופנה השלטת העכשווית שאי אפשר לפספס, אופנת הפילוג וההתרסה. זהו קו אופנה צעיר וחדש המתאפיין בצבעים חדים, שחור ולבן. בפונטים נחושים ומאיימים, בהכללות נעדרות מורכבוּת. בססמאות קצרות ובוטות. בצלילים גבוהים מחרישי אוזניים וצורמים, ובעיקר בדחף להקשיח כל חיכוך עד כדי אלימות עצורה ולהימנע בכל דרך מגילויי רכות ופשרה.
אני קצת חושש להסתבך עם משטרת האופנה, אבל האמת היא שאני, כמו רובם המוחלט של מכריי וידידיי, לא כל כך מתחברים לקו האופנתי החדש הזה. האופנה הזו קשה לנו, פשוט כי היא לא קיימת במידות שלנו. הרי בלי כל קשר לדעה ועמדה פוליטית, רובנו משתדלים להיות לפני הכל בני אדם בעלי מידות טובות, אנשים הגיוניים ואנושיים, נעימים, מסבירי פנים ושוחרי שלום. לאנשים בעלי מידות שכאלו קשה מאוד לאמץ את כללי האופנה החדשה, הדורשת התרסה, צעקנות, פלגנות והפרעה לזולת.
אישית, העדפתי הרבה יותר את אופנת ה"רטרו" ששררה כאן פעם, שאם ממש תתאמצו תוכלו להיזכר בה. זו שהעלתה על נס אנשים רכים שידעו ליצור פשרות וחיבורים, מנהיגים חכמים שידעו לדבר בהיגיון ולהקרין אחדות והסכמה. אבל באופנה כמו באופנה, דברים משתנים עם כל משב רוח. והסגנון הזה פשוט יצא מה"מודה" ואבד עליו הכלח.
תקוותי היחידה היא שעם בוא עונת המעבר של חג הסוכות, יחול גם שינוי בטעם האופנתי. ואולי נאמץ כולנו אופנה חדשה ברוח קולקציית ארבעת המינים. אותה קולקציה שמעבר לצבעה הירוק המודגש, המסמל צמיחה, פריחה ולבלוב, היא מתאפיינת גם במוטיבים חזקים של שילוב בין ניגודים ואחדות מושלמת:
הלולב חייב להיות "כפת תמרים", כזה שעליו כפותים כולם ומאוחדים סביב שדרה אחת.
ההדס חייב להיות "ענף עץ עבות". בעל שלושה עלים היוצאים מאותו המקום בדיוק, באחדות מתואמת.
הערבה בשמה הארמי נקראת "אחוונה", על שם צורת הגידול הצפופה ומלאת ההרמוניה של ענפי הערבה הסבוכים זה בזה.
וכמובן "פרי עץ הדר", שעליו נאמר "זה אתרוג שדר באילנו משנה לשנה" ולא רק שורד את חילופי העונות, אלא ממשיך לצמוח ולגדול דווקא מתוך איחוד שינויי האקלים.
בחג הסוכות הקרוב קחו איתכם את ארבעת המינים, עלו על המסלול בבית הכנסת או בסוכה הקרובה אליכם, והצטרפו לתצוגת האופנה המאחדת הזו, המבשרת שהשפיות חזרה לאופנה. רק כך נזכה לשבת כולנו בסוכה אחת – סוכת שלום!
הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת
"סי אנד סאן" תל אביב