כמי ששרד את פקקי הענק בכבישי הצפון בימי חול המועד, אני בהחלט מבין למצוקתם של מאות האוניות וכלי השיט שנלכדו בפקק האדיר במימי המפרץ, לאחר שאוניית המכולות הענקית נתקעה וחסמה את התעלה.

לדעתי, יש שם איזו בעיה במצרים. זו הרי לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מעבר ימי בלתי עביר באזור הזה גורם למשבר ענק. זה קרה כבר לפני 3,333 שנה. נכון, אז זו לא הייתה אונייה המובילה סחורה, אלא עם שלם הצועד לחירות. ולא במימי תעלת סואץ, אלא מול מימי ים סוף. אלא שגם אז, כמו היום, סיבת התקלה היא טעות אנוש מצערת, שפילגה את העם ברגע הקריטי, עצרה את ההתקדמות וגרמה לפקק האדיר.
כך מוסרת לנו ועדת החקירה שהוקמה על ידי חכמי ישראל לבדוק את הנושא (תענית פה הה; מכילתא, בשלח): "ארבע כתות נעשו ישראל על הים, אחת אומרת ליפול אל הים, ואחת אומרת לשוב למצרים, ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן, ואחת אומרת נצווח כנגדן".

גם אז, ממש כמו היום, במקום לאחד כוחות ולמצוא את הדרך הנכונה להיחלץ מהמשבר, עשה עם ישראל את מה שהוא יודע הכי טוב - והתפלג מיידית לארבעה גושים עיקשים וחסרי פשרות. גוש השינוי הכריז "רק לא משה", ולשם כך הסכים אפילו לחזור למצרים. לעומתו ניצב גוש "רק בלי ערבים" והכריז שהוא עם מצרים גמר, גם אם זה אומר ללכת למלחמה. הרוב המיואש כבר העדיף ליפול לים, וללכת לבחירות נוספות. ומן הצד עמדה התקשורת חסרת האחריות, וכדרכה צווחה כנגד כולם ורק ליבתה והגדילה את המהומה.

וכך, וברגע קריטי במיוחד בתולדות העם, נקלענו למצב כה סבוך ומורכב, שנראה שרק נס על־טבעי מסוגל לבקוע ולפתור אותו, לחלץ אותנו מהפלונטר ולהביא אותנו אל הארץ המובטחת. וזה בדיוק מה שקרה בשביעי של פסח. "דבר אל בני ישראל וייסעו", הורה הקב"ה למשה רבנו, שהרים את ידו ובדרך נס קרע את ים סוף - ים הספקות, ים החששות, ים ה"נסיבות הטבעיות", ולרגע אחד, קצר אך עוצמתי, נבקעו המים ונחשפה האמת האלוקית הטבועה והמסתתרת. וכשזו נחשפת, נמוגים ברגע כל המחלוקות וכל החששות, ומתגלה האמונה, העל־טבעית, המאפשרת לנו לצעוד באומץ אל תוך הים הסוער ולעבור בתוכו ביבשה.

"גואל ראשון הוא גואל אחרון", ובדיוק כשם שרק משה רבנו הצליח בזמנו להציל אותנו מעצמנו, כך אנו זקוקים היום למשיח הגואל, שיבקע עבורנו את הים ויצעיד אותנו אל הגאולה. זו הסיבה שמדי שנה ביום שביעי של פסח, היום שבו טעמנו לראשונה את טעם הגאולה, אנו מקיימים את "סעודת המשיח", שבה אנו שותים ארבע כוסות של גאולה, במטרה לחזק את האמונה והציפייה לבואו. אולי פעם זה נראה כמו משהו דמיוני, אבל במציאות של היום, וכשבוחנים את הסיכויים שתקום פה ממשלה, תסכימו איתי שביאת המשיח נראית פתאום כמו האפשרות הריאלית ביותר.
חג שמח וגאולה שלמה!

הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" תל אביב